מבעד למשקפיים-פרק 8

-בפרק הקודם-
התיישבתי במיטה,והסתכלתי בשעון שעל השידה.
השעה הייתה 4:57 לפנות בוקר.
ואז נזכרתי,שבאותם סיוטים קודמים שלי-לרובין לא הייתה כוויה.
-הפרק-
זה לא היה ממש משנה עכשיו,אבל כן הייתי רוצה לראות אם יש לו אותה במציאות.
או שאולי הכוויה בחלום לא הייתה קשורה לשריפה?
לא.זה בלתי אפשרי. בחלום היה אפשר לראות שלכוויה הייתה צורה משונה,לא אסטתית כמו כוויה ממחבת.
כוויה של להבה.
ולפי הדף החום שהרגשתי כשליטפתי את הכוויה…
לא.זה היה חלום. אי אפשר להסתמך על הדף חום כל עוד הוא היה בחלום.זה לא הדף חום אמיתי.
אז בינתיים עדיף שאסתמך רק על הצורה של הכוויה.להבה.
יצאתי מהמיטה,והלכתי לכיוון המראה.
התבוננתי בדמות שמוצגת לפניי במראה באיטיות.
הקוקו הגבוה שעשיתי בעיניים עצומות היה די בסדר, אבל עדיין הייתי צריכה להסתרק,ולתקן אותו קצת.
גררתי את המסרק שלי משולחן העץ שלי,שהיה צבוע בלבן.
התרתי את קשר הגומייה הסגולה והדקה סביב שערותיי,שבעזרתה הן היו אסופות לקוקו גבוה ויפה.
סירקתי את שערי,שלמרבה הפלא,הוא היה יחסית חלק,והיו בו מעט קשרים.
הסירוק הקל פרם את הקשרים המעטים בשיערותיי,והוציא מהם את רוב הלחות, בזמן שהשעון שעל השידה שלי צפצף ציפצוף חלוש,שהודיע לי שעכשיו 5:00 לפנות בוקר.
הרמתי את הגומייה הסגולה שלי,שבלי לשים לב,נזרקה על הרצפה באדישות.
ליפפתי אותה סביב שערי,שוב,לקוקו גבוה.
השפלתי את מבטי לקצוות השיער שלי,וסירקתי אותן בעדינות.
כשסיימתי,הנחתי את המסרק בפינת שולחן העץ,והסתכלתי במראה על הפיג'מה שלי.
חולצה לבנה מבד דק,עם שרוולים ארוכים שקצוותם מסתיימים בפס ורוד כהה.
מכנסיים בצבע ורוד כהה,שקצוותם מסתיימים בפס לבן וחד.
ניגשתי אל ארון הבגדים,ובחרתי לי צעיף משי בצבע תכלת חלש,מכנס ארוך ואפור,וחולצה לבנה.
ממגירה קטנה בתוך הארון הוצאתי זוג מגפיים לבנים,עם עקב קטן.
לקחתי את הבגדים והמגפיים ויצאתי מהחדר,לכיוון חדר הארונות.
פתחתי את ארון המעילים והוצאתי את המעיל הלבן,עם הפרווה.
הורדתי במהירות את הפיג'מה שלי,לבשתי את הבגדים שבחרתי לי,ואת המגפיים הותרתי בחדר הארונות.
הלכתי עד לחדר האמבטיה בכפות רגליים עטופות בגרבי צמר חמימות.
הוצאתי את מברשת השיניים מהכוס המיועדת לה,ומרחתי עליה משחת שיניים.
צחצחתי את שיניי ביסודיות למשך כמה דקות.
כשסיימתי,גררתי את גרבי הצמר שלי עד לחדר הארונות,והתיישבתי על הכיסא שעמד לצד הארון,בפינת החדר.
הסרתי את גרבי הצמר מעליי,כדררתי אותן לכדור,וזרקתי אותן לסל הכביסה שעמד בפינת החדר הנגדית.
החלפתי אותן בגרביים לבנות שהונחו על הכיסא, על ידי.
נעלתי את הנעליים הלבנות,והלכתי אל חדרי,מנסה להרעיש כמה שפחות עם העקב הקטנטן .
הסתכלתי במראה הגדולה,וסידרתי לי את צעיף המשי בתנועה עדינה.