~חדשה~ 5
מילמלתיי בעצבנות
………………………………………………………………………………………………………………………..
הגענו לבית החדש זה היה רחוק מהעיר הקודמת , הגענו לבניין ענק! עם שלושים קומות כמו ארמון! לרגע שכחתי את כל מה שהשארתי מאחור , נו איך הבניין החדש שלנו ? שאלה אמא אמ.. בסדר לא משהו אח שליי תמיד היה אומר את זה כי הוא רגיל לכל הזוהר והתהילה המפגרת שלו ששום דבר לא מרגש אצלו . מדהים!אמרו התאומים ביחד וצחקו .. נו מור מה את אומרת על הבננין ? ניסיתי להראות פחות התלהבות כיי עדיין כעסתיי על אמא שליי ואמרתייי מושלם .. במעט זלזול
הגענו לקומה שלנו קומה 10 ! בחיים שליי לא הייתי בכזה גובה ! הביית היה דיי גדול .. לא כמו כל הדירות שראייתי ומה שהכי אהבתי בבית הוא את החלון הענקיי בסלון שמשקיף על כל הדירות ועל הים ..הגעתיי לחדר שליי החדר שליי היה מושלם הוא היה דיי גדול עם חלון ענקיי ומרפסת הרגשתיי בעננים ..אמא אה ושאלה אותיי נו ? את אוהבת את החדר זה בדיוק החדר שחשבתיי שיתאים לך .. את מאוד אוהבת נוף .. לא יכולתיי להתאפק! למרות כל הכעס שליי לאמא שהעבירה אותנו דירה הייתיי חייבת לחבק אותה וחיבקתיי אותה חיבוק ענקיי והיא ישר אמרה יואויי סוף סוף את מתרגשת תודה לאל כי היום לא הגשת ככה שיצאנו מהבית ספר ! וחיבקה אותיי .. הרגשתי כל כך רע עם עצמיי איך ששכחתיי מכולם , איך שאפילו לא הספקתי להגיד להם שלום , איך שכחתיי אותם ישבתיי במרפסת ושתקתיי
תגובות (1)
הערה: תערכי את הסיפור….כשמי ו מתחיל לדבר מתחילים שורה חדשה עם מרכאות ״, אל תגעי מהביקורת פושט אי אפשר לקרוא את מה שרשמת…זה לא נראה כמו סיפור וככה זה גם יראה יותר ארוך בהצלחה!!!