4/10/12 – הייתי רוצה

4/10/12

הייתי רוצה.
הייתי רוצה לכתוב בכל סיטואציה, בכל מקום שאני נמצא. באמצע מסעדה או באמצע הליכה, סתם, בזמן מחשבה. הייתי רוצה לכתוב על כל שאלה, כל תשובה, כל שטות וכל מחשבה.
הייתי רוצה לכתוב תוך כדי רכיבה, תוך כדי שינה ותוך כדי עבודה.
הייתי רוצה לכתוב כל הזמן, אבל אני רוצה מלא דברים.

הייתי רוצה לקרוא מחשבות. לדעת מה עובר לזקן בראש לפני שהוא יוצא לעוד יום עבודה בשוק? על מה חושבת הצ'ולה כשהיא מתמקחת איתי, ואיך אני נראה מהצד?
הייתי רוצה לקרוא מחשבות. לא רק של חי. גם של צומח ודומם. להשלים את התמונה, לדעת מה ראה העץ העתיק בחייו ואיך רואה את זה השיח שכרגע צמח?
הייתי רוצה לדעת איך מרגיש העט, כשהוא כותב, הופך מילים למשפטים, לעמודים, לספר.
הייתי רוצה לקרוא מלא מחשבות, אבל אני רוצה מלא דברים.

הייתי רוצה שיהיה המון זמן. שכל שנייה תהיה פתאום שעה וכל שנה תימשך לנצח. שהיום יספיק לי להכול והלילה לעוד יותר מזה.
הייתי רוצה שיהיה המון זמן, להספיק לחוות גם ממה שעכשיו קשה, להספיק את כל מה שאני רוצה, ובין לבין אני אנוח, כי יש המון זמן.
הייתי רוצה שיהיה המון זמן. להמשיך שיחות לנצח, שלא יפסקו. ככה, כי הן ממש טובות לי.
הייתי רוצה שיהיה המון זמן, אבל אני רוצה מלא דברים.

הייתי רוצה להבין את כל השיחות, בכל השפות, של כל מה שמתקשר. של צרפתים וספרדים, של גרמנים ושוודים.
הייתי רוצה להבין את כל השיחות, של כל המינים. מה מספר הקוף לחברים שלו, ואיך מתחיל הפיל עם הפילה?
הייתי רוצה להבין את כל השיחות. להבין מה הכלב אומר לי ומה אומר הכומר לאלוהים.
הייתי רוצה להבין את כל השיחות, אבל אני רוצה מלא דברים.

הייתי רוצה להתרכז בעכשיו, להרגיש כל נשימה בדרכה פנימה והחוצה. ופנימה. והחוצה.
הייתי רוצה להתרכז בעכשיו, לחוש בכל קול, ריח, מגע, טעם ומראה. לחוש.
הייתי רוצה להתרכז בעכשיו, בלי לחשוב על מה שקרה ומה שיקרה, כי הנבואה ניתנה לשוטיםוהעבר כבר קרה. טוב לי עכשיו.
הייתי רוצה להתרכז בעכשיו, אבל אני רוצה מלא דברים.

הייתי רוצה מלא דברים, אז אני מתחיל להגשים את כולם.