הדרך אל האושר – פרק 2

30/06/2011 764 צפיות תגובה אחת

..אני רעבה!..

אז הנה , עבר עוד יום שבקושי אכלתי..אני ממש רעבה ! אבל אסור לי לאכול פשוט אסור לי להשמין..
כואבת לי כבר הבטן אני חייבת להכין לי כריך עם שוקולד וליהנות מכל ביס …
אבל אני יודעת שאני לא יכולה, אין מה לעשות צריך להתמודד עם זה, אני שמנה והכל באשמתי, לא הייתי צריכה לאכול וליהנות פעם.
אם הייתי מתחילה משטר כמו שעכשיו – לא הייתי צריכה לעבור את כל הסבל הזה.

********כנראה הדרך אל האושר שלי כלולה בהרבה מאוד סבל וממירור***********

כבר לא בא לי לצאת כמו פעם , אם אני שומעת שיש יציאה שכלולה בארוחה אני מוותרת כמובן, שחס וחלילה אני לא יתגרה וייקנה לי משהו לאכול או יטעם מחברה.

עם כל הצער והדיכאון שזה מכניס אותי אני יודעת שזה ישתלם ואני רק מתקרבת יותר יותר למטרה שלי
יש לי להוריד עוד 6 קילו ואני יהיה שמחה אני מקווה, אני מאמינה שכן..

אז הנה אני לבד בבית ואני ממש רעבה, אמא הכינה סיר מקרונים.. אני ממש רוצה לאכול אבל אני יצטער על זה ולא באלי להקיא שוב..אני שונאת את זה!!!!

נשברתי…אחרי יומיים של צום, אכלתי מקרונים והלכתי להקיא – אפילו שאני שונאת את זה, אני יודעת שאני חייבת..
אחרי המקרונים נכנס בי דחף לאכול , אז הכנתי לי קערת דגנים – הקאתי.
לאחר מכן אכלתי מעדן – הקאתי.
גזרים- הקאתי.
כל דבר אפילו הקטן ביותר – ה ק א ת י .
נשמע מזעזע אה.. זה באמת ככה , מזעזע זאת אומרת..
קראתי באינטרנט שיש לי הפרעה נפשית ושאני בדרך לאנורקסיה ושיש לי בולמיה בקיצור- הפרעות אכילה.
שטויות!!!!!!!!!!!! אין לי שום בעיה! אני רק רוצה להרזות ואני לא רואה את עצמי באופן מעוות.. כולם משקרים לי שאני רזה, כי אני לא.
אנשים נוטים להגזים במחמאות שלהם, ולרוב הם גם משקרים .

* * * * * * * * * * * * *


תגובות (1)

עוד, זה מהמם

09/09/2011 08:02
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך