משהו קורה פה .. – פרק 2 ^^ (הסיפור חסר השם ממקודם)

"ואני לא כל כך מקובלת." קמתי ופניתי את מגש האוכל שלי, באותו הרגע רוי עבר לידי ואצבעותיו נגעו בזרועי,
הקור שהרגשתי, התמונות שעלו במוחי והכאב במקום בו אצבעותיו נגעו עיוורו את ראייתי וגופי נטה לרצפה…

~ פרק 2 ~
שכבתי על הרצפה ושמעתי את קולה של קריי " אמי ? אמי את שומעת אותי?" פתאום היטלטלו כתפי במהירות וקול אחר נשמע "אמ?" זה היה ג'יימס שהרים את גופי מהרצפה הקרה וניסה לגרום לי להתעורר בעודו מנסה להעמיד אותי על רגלי,
נזכרתי במה שקרה כמה דקות לפני..
התמונות, הקור והכאב.
עיני נפקחו בבת אחת ואמרתי "רוי." והלחץ ניכר בקולי, "איפה רוי?" תפסתי את צווארון החולצה של בלייק.
"בטח בוכה בשירותים" אמר שמיניסט מהכיתה שלי, אני חושבת שקוראים לו אלרואי.
השתחררתי מאחיזתו החמה של ג'יימס ורצתי אל עבר שירותי הבנים בקומת השביעיסטים,תמיד חשבתי כמה זה לא פייר שהחדרי לימוד של כיתות יא' יותר יפים משל השמיניסטים! הרי כיתות יב' עוברים ומגיע להם חדרי לימוד נקיים וממוזגים.
עברתי ליד חדר האומנות ושמעתי יבבה, פתחתי באיטיות את הדלת ונכנסתי,
ברגע שהכנסתי את רגלי היא השמיעה קול השפרצה מוזר, כמו שדורכים על מים, או על… דם.
שלולית הדם שהייתה על הרצפה הדאיגה אותי.
"רוי??" לחשתי בלחץ, נשמעה אנחה כבדה ואז נשיפה עמוקה,
הלכתי לארון האספקה ונתזי דם הופיעו בכל מקום, ראיתי את גופו על הרצפה וכמה חתכים עמוקים על ידו.
אוי רוי ילד מוזר שכמותך מה עוללת!! חשבתי. התבוננתי בפניו, הוא היה נאה. זה בטוח.
הוא שייך למקובלים. אך בגלל שהוא תמיד עם סווטשירטים ומכנסיים ארוכים.. הוא תמיד יהיה על התגית 'מוזר'.
"אמ. מה את עו-" התחיל ועצר לנשום "-שה פה?"
"רוי מה עוללת!!" סיננתי "זו הסיבה שאתה תמיד עם ארוך??" דמעות עלו בעיניי, כל המחשבות הנוראות שחשבתי עליו.. "אני חייבת לנקות את כל הדם הזה."
"לא, את לא! את לא חייבת כלום" הוא התחיל להחנק, שפתיו המלאות נהיו כחולות מאי הנשימה,
"רוי!!" צרחתי בבהלה, לרגע שררה דממה, ואז קול חרחור,
"אני בסדר" אמר
"אתה בסדר??" כמעט צרחתי "אתה הפסקת לנשום!" נלחצתי לגמרי "ומה לעזאזל קרה לי אחרי שנגעת בי?!"
"אני לא רק הילד המוזר ההוא.. יש עוד הרבה דברים שאתם לא יודעים." אמר וקם לעזור לי לנקות.
כמה דקות לפני שסיימנו לנקות הטלפון שלי היבהב וראיתי שקיבלתי הודעה,
ההודעה הייתה מקריי "את פיספסת 3 שעות!! מה עובר עליך?! יש שיעורים בביולוגיה!!"
סימסתי בזריזות 'חכי לי ליד התחנת אוטובוס אני באה'
"אל תשכח. מחר בשבע וחצי אתה אצלי. יש לנו הרבה דברים לשוחח עליהם."
יצאתי בריצה מבית הספר וחיפשתי את קריי,
היא לא שם. סימסתי לה, וכעבור עשר דקות, אין תגובה.
צילצלתי ולא זמין.
'לכל הרוחות! מה קורה פה??' חשבתי לעצמי ..