"אלה"-סיפור שהוא הספד שכתב אב לילדה שהתאבדה כתוצאה מבריונות

עכשיו הדימוי הזה של ילדה שרצה בשיא המהירות עם דמעות בעיניים יישאר לי בראש למשך זמן מה… האם המציאות שלנו באמת כול-כך קשה? ואפילו אם הסיפור לא מבוסס על מקרה אמיתי. רק זה שיש צורך בכתיבת קטעים מהסוג מראה משהו… מקווה שזה יעזור למישהו להתעורר…

זה עצוב …
זה היה יכול להיות עמוק עוד יותר אם היית מרחיב.. אבל לא נורא :)

נ.ב- ראיתי שאתה חדש, ברוכה הבאה לאתר הסיפרים :)
מקווה לקרוא עוד סיפורים/שירים שלך וגם שתהנה כאן. יש כאן אנשים מקסימים (=

אמלה!!!!!!

"…אתה חדש, ברוכה הבאה… וגם שתהנה כאן." קרעת אותי מצחוק… D:

מה מצחיק בזה?

כי פעם אחת את מתייחסת אליו כבן ואז כת ואז שוב כבן… מצחיק… :) LIKE, MAKE UP YOUR MIND

אה, בגלל הברוכה הבאה? טוב, זה הרגל שלי, לכולם אני אומרת את זה (כע נו, בן, בת, אצלי זה אותו דבר..) אבל לא נורא, אני כאילו הבנתי שזה בן (לפי השם..)
בסדר…

"…ברוך הבא.."

חחח… קטע מגניב "ברוכה הבאה" אכפת לך שאני אשתמש בו?

כך בכיף
(נ.ב- סליחה שזה על הסיפור שלך רן)

לפחות אנשים יוכלו להתעודד קצת מהסיפור המעציב, אחרי שייראו את התגובות שלנו, מקווה שיצחיקו אותם כמו שהצחיקו אותי :)
עכשיו כשאני קורא את התגובה של עצמי שוב, אני חושב, למה להתעודד מהסיפור הזה? זו המציאות ואנחנו חייבים להיות מודעים אליה! זה יהיה פשוט לא אנושי להתעלם, מצד שני זה יהיה גם לא אנושי פשוט לחיות שקוע בסיפורים מהסוג… אני חושב יותר מידי… בכול מקרה, סליחה על החפירה וסליחה על ההתנחלות. PEACE OUT!

תודה לכולם (: שמח שאהבתם,לגבי ההעמקה,אני לא ממש טוב בזה,אני יותר טוב בסיפורים קצרים.
וסלחתי (:

יואוו .. עצוווב :"<