על להיות מפרסמ/ת לא חשבתי .. פרק 6 על וואן די

אני וזאיין המשכנו את השיחה שלנו , הבטתי בו , הוא כזה מדהים , אני מצליחה לפתר קשר טוב עם אנשים כי אני ממש מתחברת בקלות , אני הכי זורמת שבעולם , ואני נורא אוהבת שאפשריות חדשות והיתרגשיות נכנסות לי לחיים , זה מחייה אותי , נותן לי הרגשה של מתח כל כך טוב , בקטע שאני ממש מצפה לזה , ואז שזה נגמר אני ממש מחכה לדבר הבא שילהיב אותי .
כעיקרון אני מתלהבת מכל שטות , גם אם רק מישו יכול להגיד לי שהוא אוהב אותי , בשבילי זה שווה הכל .
"חחח דווקא היה לי יותר כיף ממה שחשבתי …" זאיין אמר משפיל את מבטו לאחר שציחקקנו ,
"כן גמלי …" אמרתי מורידה גמאני את פניי ,
"טוב אז בואי נגמור עם זה ?" הוא אמר , מוציא מכיסו את הארנק , וללא היסוס גמאני .
"מה את עושה ?" הוא שאל , כשראה שאני מוציאה גמאני כסף ומכיסי
"זאיין זאת אחורה של ידידים , אני לא חברה שלך " אמרתי לפני שהמלצרית באה
"נראלך שאני יתן לך לשלם ?! " הוא אמר , מביט בי בנזיפות כולשהי
"זאת ארוחה של ידידים ." אמרתי מדגישה
המלצרית באה , זאיין סימן לי עם העיניים שאכניס את הכסף כדי שהיא לא תחשוד …
זאיין שילם למלצרית , היא ביכרה אותנו לשלום ויצאנו מהמסעדה , שוב פעם מרגישים את כמות הפלאשים הלא פוסקת , זאיין אחז בידי , שנינו השפלנו את מבטינו , יודעים שזהו עוד שקר כזב .
התחלנו בנסיעה , דברנו על שני הלהקות שלנו , ועל זה שצריך לעשות שיר איחוד ,
" זה יביא המון רייטינג וגם מכירות "
"כן תמיד רצינו לעשות כזה דבר … אנחנו דיירקשניות " אמרתי בגאווה , וזאיין גיחך לעצמו .
"חח ליאם ונייל מושים בהכחשה " הוא אמר ואני צרחתי מהיתרגשות
"אתה עובד עליי ?!?! " אמרתי מדגדגת את זאיין
"תפסיקייי !.. אנחנו באמצע…. נהיגה .. " הוא אמר ואני הפסקתי , מעלה סומק על פני השזופות טיפה.
"הגענו " אמרתי מצביעה לזאיין על הפניה בה צריך לפנות בכדי להגיע לבית שלנו .
ירדנו מהרכב , כמה פלאשבקים אחרונים לפני שנכנסנו הביתה , גומרים עם כל העיניין הזה .
דפקתתי על הדלת , מתה כבר שאחת מן הבנות תפתח לי .
לאחר כמה שניות , סתו פתחה לנו את הדלת ,
"מהמהמהמהממה?!" היא צרחה לא מבינה , מוציאה צרחה מפיה קופצת על זאיין ומחבקת אותו , הוא מופתע לא מבין מה הולך
"מה הוא בא ?!?! " הדר צרחה שואלת ,
"אעעעעעעעעעעעעעעעעעעע" דנה צרחה ותוך שניה הן שתיהן היו כבר למטה , עוטפות את זאיין בחיבוקים , אני היתיישבתי על הספה , מדליקה את הטלויזיה .
"אוחח" אמרתי מגרת בראשי רואה שהשעה כבר 12:30 בערב .
זאיין והבנות דיברו , ולאחר כרבע שעה הם הגיעו אל הסלון מתיישבים גם הם , דנה הוציאה מן הארון עוגיות וכמה חטיפים .
"חח ישלכן תקטע הזה שאתן תמיד עם עוגיות ?" הוא שאל , מראה לנו את התמונות מהאינסטגרם
"כן תמיד אינמצב שלא , אתה יודע מה קרה פה פעם שלא היה ?! " היא אמרה וכולנו ציחקקנו , הנחתי את ידי על עורפי
"וואו אני סחוטה מעייפות , זאיין אתה בא ?" שאלתי מסתכלת עליו ,
"חחח כן " הוא אמר מחבק את כל הבנות לשלום
"תהנו " דנה אמרה וקרצה
"ברור -,- " אמרתי גמאני עם מבט של ציניות על פני
עלינו אל החדר שלי , "אני הולכת להיתקלח , אתה יכול ביינתים להדליק טלויזיה , לפטופ , לבהות בהארי הדוב או סתם להישתעמם " אמרתי מוציאה פיגמה קצרה מן הארון
"וואטדה " הוא אמר מביט בי לוקח בידו את הדובון שהיה מודבק אליו עם סלוטפ במקום הראש תמונה של הארי .
ציחקקתי וניכנסתי אל האמבטיה , מנסה כמה שיותר לקצר אותה בשביל לאפשר לזאיין ליהכנס גם .

אוקיי אז זה פרק ארוךךךךךךךךך אפילו שהיו רק 4 תגובות בפרק שעבר 3: מבאס אבל החלטתי להיות נחמדה ולהעלות פרק ><
לאב יו אולללל
תהנו 3>