חיי נצח-פרק 1-שוב?!-חלק 3(קצר)+פרק 2-אהבה חדשה

"אהההה…." מימלתי.
"כן?!" שאלה בהתרגשות.
"לא יודעת אני אפילו לא מכירה אותו" אמרתי והלכתי אליי הבייתה.
"ביי!" שמעתי שליהי צועקת לי מאחור.
הסתובבתי "ביי!" קראתי ונעלמתי מעינייה והיא מעיניי.
 
פרק 2-אהבה חדשה
הסתובבתי בבית עד שהטלפון צילצל כאילו שחיכיתי לו.
"הלו?" שאלתי.
"ארנלה!,נפגשים בתחנת האוטובוס שלנו בירידה עכשיו,חייבת לנתק ביי!!" קראה וניתקה.
"טוב…" מילמלתי.
לפני שיצאתי כתבתי ביומן שלי:
יומני היקר,
היום תומר הציע לי להצטרף למועצת התלמידים והסכמתי באישורה של ליהי כמובן.
לאחר מכן הוא קרץ לי ואחרי זה פגשתי אותו במכולת קונה משהו!
ארנלה
יצאתי במהירות לתחנת האוטובוס ושם חיכו לי כולם.
ולא סתם כולם-ילדי המועצה,תלמידי השכבה ועוד…
"בואו נתן להם קצת פרטיות!" אמרה מישהי מהכיתה המקבילה.
כולם נעלמו פתאום ואני ותומר נשארנו לבדנו.
"למה נפגשנו?" שאלתי.
"באמת שאלה מעניינת" אמר תומר.
הוא התקרב אליי מעט.
"למה באמת נפגשנו?" שאלתי בתמימות.
"כדי לברך אותך על ההצטרפות" ענה בחיוך.
מאחורי גבו הוציא את אותה מתנה שראיתי שהוא עטף אותה במכולת.
"קחי זה בשבילך" אמר.
"ת..ת..תודה" אמרתי ולקחתי את המתנה.
"תפתחי" אמר.
"טוב" מילמלתי.
פתחתי והדבר הראשון שראיתי זה היה פתק.
מזל טוב להצטרפותך למועצת התלמידים,
תומר
"אההההה…תודה" אמרתי.
"בבקשה.." אמר והוסיף "אפשר לשאול אותך משהו?".
הבטתי בו והוא הביט בי במבט רציני "כן,כמובן".
"רוצה להיות חברה שלי?" שאל במהירות.
הרגשתי איך הלחיים שלי מתחממות ושאני מסמיקה.
"כ..כן" גימגמתי בשמחה.
הוא חייך אליי חיוך מתוק "תפתחי את המתנה" אמר.
פתחתי את המתנה בעדינות ודבי מתוק הציץ מתוך האריזה.
"הוא כל כך מתוק!" קראתי.
"קיבלתי אותו מחוץ לארץ" אמר.
בדרך הבייתה בחזרה אני וליהי פיטפטנו ביננו.
"אפשר לאחל לך מזל טוב?!" שאלה בהתרגשות ליהי.
"כן…אנחנו חברים" אמרתי.
"אההההההההההההההההההה….אלוהים אדירים!!,זה גדול!!" קראה.
"כן,כן..אבל אני צריכה לדעת עליו יותר ואז להחליט ברצינות אם אני באמת רוצה אותו" אמרתי.
"את לא שווה" אמרה.
הבטתי בדובי שלי והזזתי אותו מדי פעם,כשליהי שמה לב מה אני עושה היא הביטה גם בדובי ושתינו שתקנו עד הבית.
כשהגעתי הבייתה הרחתי ריח נעים של אוכל-ההורים בבית.
אוי לא!!!!!,השארתי את המחשב דלוק ואם אחותי המעצבנת תראה משהו מהחומר שלי אני אהרוג ת'צמי.
רצתי במהירות למעלה וראיתי שאחותי שומעת מהמחשב נייד שלי שירים באוזניות.
הורדתי את האוזניות שלה בכעס.
"מה יש לך?!,גם לשמוע מוזיקה אסור?!" שאלה בכעס.
"קחי ת'אוזניות ותעופי מהחדר שלי!!" אמרתי בכעס.
"בסדר…בסדר" אמרה והלכה מהחדר שלי.
נכנסתי לפייסבוק וראיתי שתומר מחובר,ליהי והחברה לשעבר שלו.
איכשהוא פתחתי עוד דפדפן והכנסתי את האימייל של החברה של תומר לשעבר וסתם כתבתי סיסמא "אוהבת אותך תומר" וזה נכנס לי לפייסבוק שלה!!!!!.
קוראים לה סנדי.
יואו הם מדברים!!!!
בואו נראה על מה הם מדברים…
לא!!!!!..זה לא יפה לחטט.
אבל ככה אני אדע אם הוא נפרד ממנה.
בסוף החלטתי שאני נכנסת לשיחה שלהם.
וואו איזו ארוכה…למעלה…למעלה…למעלה…
טוב אני מתחילה לקרוא,נשימה עמוקה ולהתחיל!
היי תומר…רציתי לדבר על זה שנפרדנו..(סנדי)
על מה את רוצה לדבר?!,אני אומר לך שאני נפרדת ממך ואת יודעת את הסיבה!(תומר)
מהי הסיבה?(סנדי)
אני אוהב מישהי אחרת…(תומר)
רגע אחד!,אתה גם מוציא אותי מהמועצה?!(סנדי)
כן(תומר)
רק לא זה!!(סנדי)
אני חייב(תומר)
את מי אתה אוהב?(סנדי)
סוד(תומר)
אני אוהבת אותך תומר(סנדי)
מאוחר מדי לאהוב(תומר)
איך אתה יכול תומר?!,אנחנו הזוג הכי נפלא בכל בית הספר!(סנדי)
כבר לא ובכלל לא(תומר)
בבקשה תנסה לחשבו על זה….לפחות לשקול את זה!(סנדי)
ז-ה ס-ו-פ-י(תומר)
סנדי במצב לא מכוון
אני אוהב את ארנלה(תומר)
אני קוראת את המשפט הזה שוב ושוב ואני לא מאמינה למראה עיניי,לבסוף סתמתי את הפה שלי בידיים שלי בבהלה..זה איזשהוא קסם?,אני חולמת?!.
הלכתי אחורה לרגע והחלקתי על הרצפה אבל לא היה אכפת לי מהמכה תומר אוהב אותי.
אני עדיין לא יכולה להאמין לזה.תומר אוהב א-ו-ת-י!!!!!!.אני חייבת להגיד לליהי.
התנתקתי מהפייסבוק של סנדי והתחברתי לשלי בחזרה.
סנדי כותבת לי משהו.מעניין מה היא כותבת.
היי ארנלה
סנדי אף פעם לא דיברה איתי, בטח זה על השיחה שלה עם תומר.
היי סנדי,משהו קרה שאת מדברת איתי?,את אף פעם לא דיברתי עם הלא מקובלות.
שלחתי לה ובזמן הזה רציתי לדבר עם ליהי אבל היא כבר התנתקה.
שכבתי על המיטה שלי וחיבקתי את הדובי שלי ופתאום שמעתי קול קורא לי.
קפצתי מהמיטה "מי זה?!".
"אני!,אני!" שמעתי קול.
הסתובבתי וראיתי שזה יוצא מהדובי.
הרמתי את הדובי וחיפשתי את מי שדיבר "כואב לי!!!!!!!!!!" שמעתי פתאום.
מי שצעק הוא הדובי…אלוהים אדירים כמה דברים מוזרים קורים ביום אחד!.
"דובי מדבר?" הבטתי בדובי המומה.
הדובי קפץ מהידיים שלי והתחיל להתהלך בחדר שלי.
"אסור שמישהו יראה אותך!" קראתי וחטפתי את הדובי על המיטה וזרקתי עליו כריות.
"את מכאיבה לי!" קרא הדובי והוריד מעליו את הכריות.
"מצטערת" אמרתי ועזרתי לו לצאת מערמת הכריות.
"אני לא דובי!!,אני מכושף!!!!!!!" צעק בקולי קולות ובאתי במהירות לסתום לו את הפה.
"שקט!!!,אסור שמישהו ידע!,רגע!,איך זה שאתה מכושף?" שאלתי והורדתי את ידי מפיו.
"סיפור ארוך…" אמר והתיישב על המיטה ונאנח.
ליטפתי אותו והוצאתי מהארון שלי מיטה גדולה שהייתה פעם שלי כשהייתי קטנה ושיחקתי בבובות גדולות וזאת הייתה אחת מהמיטות שלהן.עיצבתי את המיטה בעדינות ושמתי את הדובי במיטה.
"נראה לך שאני אשן פה?!,אני לא בובה!" קרא הדובי.
"רק להיום בבקשה…" אמרתי.
"טוב בסדר בסדר" אמר הדובי.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"אל תשאלי יותר מדי שאלות" אמר הדובי ומיד הפך לבובה כששמע את אחותי.
"עם מי את מדברת?" שאלה.
"דיברתי עם חברה בפאלפון" עניתי בקצרה,מה זה עניינה?!.
"טוב…" אמרה ונעלמה מעיניי ופתאום חזרה שוב.
"יואו!,איזה דובי מתוקי!,אפשר אותו?" שאלה.
"לא!,קיבלתי את זה במתנה!" קראתי וסגרתי את הדלת במהירות.
נרגעתי מאחותי ומהדובי ונרדמתי בלי לשים לב על המיטה שלי.