מחשבה
השקט שעוטף את האוויר,
והדממה שחותכת הכול,
הלב נהפך לעוד יותר שביר,
והמוח שרוצה רק רוגע, ים וחול.
לפעמים נראה , שהעולם מרובע.
שהוא לא יכול להיות פתוח וגמיש.
וכך זה מעציב את האוכלוסייה רובה,
שלא שמעו מושגים כמו: אכפטי ורגיש.
ואולי לא? אולי פשוט לא?
אולי זה רק אני חיה בבועה?
או אולי זו רק אני שרואה?
תגובות (1)
את לא חיה בתוך בועה..גם אני מרגישה ככה לפעמים..דרך אגב..ניסוח יפה ומדוייק..אהבתי!