לרקוד – פרק 40 (1D)
אור/נייל
״אור , אני צריך לדבר איתך , את יכולה לבוא הנה?״ שמעתי את קולו של נייל מהסלון הגדול שבדירה שלו , הייתי במטבח , בלי ששמתי לב קפאתי מול ההשתקפות המעומעמת שלי על גבי המקרר הכסוף והמבריק .
התעוררתי בשנייה מהקיפאון שלי וצעדתי ברגליים כושלות אך לא מועדות אל עבר הסלון .
נייל ישב על ספת הבד הכחולה החדשה והגדולה , רגליו נשענות על שולחן-הסלון מזכוכית מבריקה .
התקרבתי לעברו וישבתי בכורסת היחיד הצמודה לספה עליה הוא ישב והבטתי בפניו מבולבלת מחכה שהוא יתחיל לדבר.
״אני דיברתי עם אמא שלי , סיפרתי לה על הכול והיא מגיעה עוד חצי שעה הנה״ חייך אלי חצי חיוך מעוות ולא שמח , זה גרם ללבי לצנוח לקרביי , ״נייל אתה משוגע ?! , היא תשנא אותי!״ אמרתי בחשש מהוסס ואין ספק שלחץ נשמע היטב וברור בקולי המגמגם .
״לא אכפת לי עם היא תאהב או תשנא אותך זה לא מעניין אותי , אני לא בקשר איתם כבר כמעט שנה וחצי , חוץ מזה שהם אלה שמשלמים את שכר הדירה והחשבונות שלי״ אמר נייל , פניו ניראו רציניים כול כך , אבל לי כן אכפת שאמא שלו תאהב אותי .
ואז זה הכה בי כמו ברק ביום בהיר , לא סיפרתי למשפחה שלי שגרה בלונדון .
אני כול כך זקוקה לאביה כרגע .
״ניי…״ התחלתי להגיד אבל נייל קטע איתי באמצע , ״אור אני אוהב אותך , ושום החלטה מטומטמת של אמא שלי לא תשפיע עלי , אני הזמנתי אותה לפה כי אני זקוק לעזרה כספית״ אמר לי מבטו ניראה מתבייש , כאילו לא רצה להזכיר בפניי את עניין הכסף , אני יודעת שלגדל תינוק זה לא עניין זול בכלל . וכבר התחלתי לחפש עבודה חדשה אחרי שאני ואביה התפטרנו מסטארבקס .
״אוקיי״ אמרתי לאט מהנהנת בראשי בעדינות , לא רציתי להראות לנייל שאני עושה מזה כזה עניין גדול , לכולם יש קשיים כלכליים .
גם לי ולאביה לא חסר קשיים כלכליים , החשבונות היקרים ואנחנו בקושי הצלחנו לשלם אותם בזמן .
אבל משהו בתוכי אומר לי שזה לא יחזור להיות ככה .
״נייל״ אמרתי בשקט לפני שהוא התחיל לומר עוד איזה משהו , ״כן יפה שלי?״ שאל ועיניו הכחולות בהירות המדהימות כול כך סרקו בבלבול את הפנים הלחוצות שלי .
״לא משנה״ מלמלתי אליו כעבור רגע , אני לא יגיד לו את זה , אני ישבור אותו לחתיכות , אני לא יכולה לעשות לו את זה לפני שאמא שלו תגיע .
אני פשוט יהרוס לו את היום עם המחשבה המטומטמת הזאת שנתקעה בתוך ראשי.
״אור את יכולה לספר לי הכול״ מלמל אלי עם חצי חיוך מהוסס ומבולבל , עיניו הכחולות מתכווצות מעט במטרה לסרוק את מבטי החושש .
״זה באמת לא משנה נייל , זה יכול לחכות לאחר כך״ שיקרתי לו במצח נחושה , מרגישה כול כך מגעיל שאני אומרת שהדבר הזה אינו חשוב כלל .
״אור בבקשה , אל תשאירי אותי במתח. אני רוצה לדעת!״ אמר לי קולו עולה באוקטבה אחת מן הנורמה , לא בעצבים, אלה יותר בדאגה שמילאה את פניו וקולו כאחד .
לקחתי נשימה עמוקה , אולי בכול זאת כדי לשתף אותו במחשבות הקודרות שפתאום מילאו את מוחי .
״אני חושבת אולי כדי שאני יעש…״ התחלתי לומר ועצרתי באמצע , בולעת את רוקי לאט לפני שאני נותנת למילים הבאות להחליק מבעד לשפתיי.
״אני חושבת אולי כדי שאני יעשה הפלה״ אמרתי את זה מהר לפני שאני יאבד את האומץ וישתתק שוב .
פניו החווירו בשנייה בודדה , עייניו הכחולות והיפות ניראו פתאום מלאות בפחד מסוים , השפה התחתונה שלו נשמטה מעט ואין ספק שהוא היה בהלם גמור .
לקח לו כמה דקות ארוכות שניראו לי כמו נצח שלם של שתיקה צורמת עד שהוא פצה את הפה ודיבר , ״אור ..״ התחיל לומר עצבני אבל פעמון הדלת קטע את דבריו . הצליל הצומרני הדהד ברחבי הדירה הגדולה .
*
״אנחנו נדבר על זה אחר כך״ אמרתי עצבני כול כך מבעד לשפתיי , איך היא בכלל מעיזה לחשוב על כזה דבר .
נגשתי אל הדלת הבהירה , מרגיש את הלחץ משתלט עלי. אולי בכול זאת אכפת לי מה אימי תחשוב על כול העניין .
פתחתי את הדלת לרווחה , וכפי שחשבתי אימי עמדה מאחורי הדלת עם חיוך מזויף כול כך על פנייה .
״אמא, תכנסי״ חייכתי אליה מזויף , מאלתר זיוף של התרגשות בקולי ומפנה לה את הכניסה , היא נכנסה פנימה אל הבית סוקרת כול פינה ופינה .
למזלי אור פה כדי לנקות ולארגן , ככה שהמקום לא מטונף כמו שהיה בעבר כשעוד לא הכרתי את אור .
״היי גברת הורן , אני אור״ אור זייפה חיוך קטן על שפתייה הורודות והעבות וניגשה אל אימי , שלחה את ידה הימנית ממינוס כדי ללחוץ את ידה .
אבל אימי לא שלחה את ידה ללחוץ את ידה של אור , הרגשתי נבוך יותר מידי בשבילי ובשביל אור .
היא נכנסה אל הדירה סורקת בעיניה הכחולות בהירות בדיוק כמו שלי את הכול ואז הולכת להתיישב על ספת הבד הכחולה שבסלון .
״תה ללא תמצית . כפית סוכר אחת״ היא אמרה כאשר שילבה את רגלייה והמשיכה לסרוק את הבית .
״אני יכין״ חייכה אור בזיוף , היא אמרה זאת רק כדי לא להיות לבד במחיצת אימי.
הלכתי להתיישב על כורסת היחיד לצד הספה עליה אימי ישבה , ״אז זאת הזונה שהכנסת להריון?״ שאלה אותי בלי להתבייש , בלי למצמץ , בקול הכי קר שבעולם ולבי החמיץ פעימה גדולה וחיונית , ״היא לא זונה״ סיננתי בכעס מבעד לשפתיי, אבל ניסיתי להירגע כמה שיותר מהר .
״היא רק רוצה כסף נייל״ היא אמרה לי בשיניים חשוקות , ידעתי שבזה הכול מדובר , בכסף , תמיד עניין את האישה הזאת רק כסף וכסף .
״זה לא ככה אמא , אור לא כזאת!״ הגנתי על אהבת חיי היחידה בכול מחיר , היא הדבר היחידי שהצלחתי לאהוב כול כך ברמה כזאת , ואני הגבר הכי מאושר שבקרוב הולך להיות לנו ילד .
ואז נזכרתי בדבריה של אור מלפני שאימי הגיעה , זה הכה בי חזק כול כך שהשאיר אותי חסר מילים , היא רוצה להפיל את התינוק , את התינוק שהוא בשר מבשרי, בשר מבשרה .
״אל תיהיה מגוחך נייל , מי נכנס להריון אחרי חודש היכרות ? , היא עשתה את הכול כדי שתוכל לסחוט ממך קצת כסף!״ אמרה לי בעניים מאשימות כשהיא כול שניה העבירה את מבטה אל המטבח מחכה לראות אם אור יוצאת .
אבל אני בטוח שאור מתעכבת בכוונה כדי לא להיות לידה , כול כל קנאתי בה עכשיו, גם אני לא רוצה להיות במחיצתה של אימי .
״כשהיא הכירה אותי , היא לא ידעה מאיזה משפחה אני ! , היא לא ידעה אם יש לי כסף או לא!״ נאנחתי בעצבים אל עבר אימי שישבה בפנים שלוות על כורסת הבד הכחולה החדשה .
״ואיך בדיוק הכרת אותה?״ היא שאלה אותי בשקט רב יותר , מבין שאור כנראה כול שנייה צריכה לצאת מן המטבח .
״זאין הכיר לי אותה״ מלמלתי בעצבים אליה , היא כול כך הרתיחה אותי.
אור יצאה מהמטבח עם מגש כסוף על ידייה, עם שלוש כוסות חמות , וצלוחית עגולה לבנה עם עוגיות קינמון שאור הכינה לא מזמן , היא מטביעה את עצמה במטבח כדי לא לחשוב על ההריון .
היא הניחה את המגש על שולחן-הסלון , עליו נח שתי כוסות תה וכוס אחת עם קפה שחור שהוא ככול הנראה שלי .
אור חייכה חיוך קטן מזויף אל עבר אימי והתיישבה על כסא לצד כורסת היחיד עליה ישבתי .
״אז אור , את עובדת?״ שאלה אימי בקול נוקשה , לעזאזל עכשיו היא הולכת לחקור אותה על כול אודותיה .
״לומדת , השנה מסיימת את התיכון״ עניתי במקומה , מעדיף שאור לא תדבר כי אימי תשים לב לקולה השבור בגלל ליבה השבור .
אור רק הנהנה בראשה שהחיוך המזויף דבוק לפנייה ולשפתיים העבות והוורודות בהירות .
״את לא מניו יורק במקור נכון ?״ שאלה אותה כאשר בחנה את פנייה , עכשיו אני לא יכולתי לענות על השאלה כי לא ידעתי מאיפה היא במקור .
״כן , אני מלונדון , אנגליה״ אמרה ורק עכשיו הצלחתי להבחין במבטא אנגלי שכמעט לא שמים אליו לב בקולה העדין.
אימי הנהנה והתחילה לחקור את אור בכול מיני שאלות , נאנחתי בשקט ביני לבין עצמי , זה הולך להיות ערב ארוך .
תגובות (7)
מושלם
אהובתייייייי יואו למה ישלי דמעות בעיניים !?
אוף אבייה הלוואי והיית פה איתי ! אני ממש רוצה חברה במציאות כמוך את מדהימה !!! אני אוהבת אותך כל כך !
פרק מדהים !! אין על הכתיבה שלך אין !
הכתיבה שלך מדהימה ומרגשת ❤
אני כל כך אוהבת לקרוא את הסיפורים שלך 3>
בניגוד לאחרים, את כותבת בשפה גבוהה, ומתארת את הסיפור בצורה הכי יפה ומרגשת שיכולה להיות.
אני ממש מחכה להמשך ( :
אוהבת ❤
אביייהההה תמממשיכיייי דחוףףף היוםםםם עכשיווווו !!
תמשיכי דחוף בבקשה!
את חייבת להמשיך!!!הסיפור הזה כל כך יפה ומעניין…
תמשיכי היום,בבקשההההה?פליזזזזזזז?
xx
מהמם מהמם מהמםםםםםםם
תמשיכי מהר מהר מהר
את כישרון ענק פשוט:)
ותעשי גם איתי משו בסיפור הדמות שלי נעלמת חחחחח:)
לאב יו אהובה*-*
שובל