Hey you?..,iLOVE you-פרק 16

-כעבור חצי שעה-
"ג'סטין?" שמעתי את הקול של הרופא
"כן" אמרתי וישר קמתי מהכיסא..
"היא בסדר..,טיפלנו בה ..אבל אני צריך לדבר איתך.." אמר הושיב אותי בחזרה.., על מה הוא כבר צריך לדבר איתי?
"קודם כל..מה אתה בשבילה..?"
"חבר" עניתי ולקח לי כמה שניות לקלוט מה אמרתי ' שיט ג'סטין ' אמרתי לעצמי..
"טוב אתה יכול לספר לי מה קרה..?"
"היא הייתה בבית שלי..ורבנו כל אחד התעצבן ..ו-" הרופא קטע אותי..
"התעצבנת עליה..?"
"כן למה?"
"כי ישלה הרבה חבלות על הגוף..ו-"
"וואו רגע אתה חושה שהרבצתי לה?" ישר התעצבנתי "מה שקרה הוא שרבנו והיא יצאה מהבית בעצבים ..ואז ראיתי אותה שוכבת על הכביש" צעקתי וכל המחלקה שמעה..
"טוב.תודה" הרופא אמר והלך..
"רגע..אני יכול להיכנס אליה?" שאלתי..
"כן" אמר.
אני לא מאמין שהם חשבו שהרבצתי לה..,אני בחיים לא יעשה לה את זה.., טוב אולי זה בגלל כל הכותרות עלי בזמן האחרון ..הלוואי שכולם יידעו את האמת ולא יאמינו לשמועות מטומטמות.

נכנסתי לחדר שלה והיא הסתכלה עלי.."גסטין?" שאלה מבולבלת ..
"מה?"
"מה..מה קרה לי?"
"את לא זוכרת כלום?"
"לא..הרוםא אמר לי שנמחק לי חלק מהזיכרון.."
"את זוכרת מה קרה היום אצלי.? מה קרה לאבא שלך?" שאלתי והתחלתי להיבהל
"לא .." אמרה.."למה משו קרה לאבא שלי?,"
למה אני חייב לדבר? .חשבתי..
הוא מת" אמרתי והסתכלי על הרצפה
"מה?אני חייבת ללכת לבית..? מה עם אמא שלי?" נלחצה והתחילה להוציא את כל החוטים..
"אל תדאגי " אמרתי והרגעתי אותה..
"מה אל תדאגי ?!מה?!" שאלה בעצבים , וניסיתי גם לא להתעצבן…
"את לא זוכרת כלום ממה שקרה היום?!" שאלית בניסיון להעביר נושא..
"אל תנסה להעביר נושא ג'סטין! אבא שלי מת!" אמרה וכמעט בכתה..
"יודעת מה שתירגעי תתקשרי אליי ואני אבוא..,בינתיים אני לא יכול להיות ליידך.."
אמרתי ויצאתי מהחדר בעצבים.. בעטתי בכיסא שהיה במסדרון ויצאתי מהבית חולים ..,אני לא מאמין שהיא לא זוכרת כלום , כל מה שהיא אמרה לי..הנשיקה..היא תשכח שהצטערתי ..,היא שחכה הכל ! פאק..!.
חזרתי לבית ובלכתי לישון בתקווה שהיא תיזכר בכל מה שקרה.

-נ.מ של שאנל-
בוקר טוב" שמעתי את הקול של אמא שלי..
"בוקר טוב" אמרתי בבלבול..
"איך ישנת?"
"בסדר.."
"טוב..האחות סיפרה לי מה קרה..ופשוט בואי נחזור לבית ושתיזכרי תספרי לי.." ..עם יש משהו שאני יכולה להגיד עלי ועל אמא שלי הוא שאנחנו חתול ועכבר..אנחנו רבות כל הזמן! ואין לה עצבים אליי..
"טוב" אמרתי והלכתי לבית.

"אמא …אפילו שעכשיו מאוחר אני הולכת לבית ספר.." אמרתי בזמן שירדתי לסלון עם התיק..
"אבל את פצועה..!"
"לא נורא..הבית ספר קרוב וכלום לא ייקרה לי .., ויש לי כמה דברים לסדר.."
"טוב תעשי מה שבראש לך " היא אמרה ויצאתי לכיוון הבית ספר..
חשבתי על מה שג'סטן אמר לי אתמול..,אין לי מושג מה קרה לפני שהייתי בבית חולים אבל בטח קרה משהו והוא נפגע..ובקשר לאבא שלי..,זה עצוב והכל אבל הוא לא יהיה כל כך חסר לי .
"אומייגאד שאנל מה קרה לך בפנים?" אמילי ישר שאלה אותי שניכנסתי לכיתה..
"סתם.." סיננתי וחיפשתי את ג'סטין..
"סתם?"
"כן ..אתמול הייתי בבית חולים והרופא אמר לי שקיבלתי מכה בראש ושאני לא זוכרת כלום.." אמרתי באדישות..
"את אומרת את זה כאילו זה כלום ..מי עשה לך את זה? ג'סטין?" שאלה ולפני שהספקתי להגיד משהו מישהו התפרץ "פאק למה כולם חושבים שאני עשיתי לה את זה! אני לא תקלטו" ג'סטין אמר והוא היה מאחורה..
"טוב סליחה..כולה שאלתי " אמילי אמרה והלכה..
"איך את מרגישה ?, שאל..
"בסדר.."
"אני מצטער על אתמול בלילה.." אמר
"זה בסדר.." אמרתי והיה מתח
"תלמידים תשבו במקומות." המורה נכנסה ואמרה.

"תפתחוו בספר שלך בעמוד 102 …., ובסוך השיעור אני ייתן כם את החומר למבחן בשבוע הבא.."המורה אמרה ולא כל כך הקשבתי לה….
פתאום רצף של תמונות רץ לי בראש..ניזכרתי בהכל..בשתי האנשים שבאו אליי , במה שקרה בבית של ג'סטין ..בהכל..הסתכלתי על ג'סטין והייתי בשוק..אחרי כמה דק' הוא קלט שהסתכלתי עליו ונתן לי מבט של 'מה את רוצה' ישר סובבתי את הראש ולא ידעתי מה לעשות.