ZEX-שלב 4

הסתובבתי בין הקומות,רואה כמה תלמידים מבולבלים
בדיוק כמוני.
"אם כך,ברוכה הבאה לתוכנית,ושיהיה בהצלחה.
אם תצטרכי משהו,אל תהססי" ראיתי שתי נשים
מדברות אל נערה.
היא הייתה גבוהה,שיער שחור חלק אחרי הכתפיים,
עם פס ירוק.היו לה עיניים כחולות כהות.
היא הנהנה,ואז הביטה בי.היה לה מבט די מלחיץ.
"את תראי שהכל כאן מתאים לציפיות שלך,אני בטוחה" אמרה אישה אחרת.
"אני מקווה" היא אמרה וחזרה להביט בי.ברצינות,אין כאן מישהו נורמאלי אחד?
"שון?" שמעתי קול.הסתובבתי וראיתי את קליאו עומדת ליד דלת,הפעם היה לה פוני בשיער.
"קליאו? מה את עושה כאן?" שאלתי בהפתעה.היא שיחקה עם השיער שלה,והשפילה מבט.
"אני כאן…אני כאן בטעות!שלא תחשוב שאני רוצחת או משהו" היא אמרה בשקט.
"רוצחת?" הרהרתי.אני זכרתי את המילים של רוי.
'תקשיב לי שון,אל תשלול אפשרויות.אתה חייב ללכת לשם,גם אם אתה לא רוצה.אני מאמין…לא,אני בטוח…לא,אני פשוט יודע שתצליח.אתה לא רוצה להיות רוצח וזה בסדר,אבל עליך לעשות הכל כדי להצליח…יום אחד כשנתראה אני מקווה לראות לא את חברי הטוב…אלא מתנקש מומחה'.
"אני יודע" לחשתי לה."זאת לא אני שהפלתי אותך באותו היום!" היא אמרה.
הבטתי בה בהפתעה."גם אותי הפילו" היא אמרה.
"זה בסדר,אני לא מאשים אותך" חייכתי.
"אני קארין" שמעתי את הקול של אותה אחת שדיברה עם הנשים.
הסתובבתי אליה."שון" אמרתי."אני קליאו" הוסיפה קליאו.
קארין עמדה שם,משפילה מבט."אתה חמוד" היא אמרה ורצה משם.
בן רגע,התהפכתי שוב,כמו באותו יום ליד המזכירות."מה?" שאלתי והבטתי למעלה.
ראיתי את אותה אחת,לוסי."זאת היית את?" רטנתי.
היא הוציאה לשון:"זאת הדרך שלי להגיד שלום,אבל די מיהרתי באותו היום!" היא אמרה בקול ילדותי.
"שון!שון!" שמעתי את הקול של היליוס.הוא רץ אליי,מתנשף.
"מה קרה?" שאלתי אותו."פרצו לנו לחדר!" הוא קרא."מה?"
מיהרנו לחדר,וניכנסנו פנימה.החדר היה מבולגן כולו."אבל רק לנו יש גישה לחדר!" אמרתי.
"חשבתי שאולי לקחו לך את הכרטיס" הוא אמר והראה לי את הכרטיס שלו.
"לא" אמרתי ושלפתי את שלי."אולי מיסט?" שאל."לא נראה לי" אמרתי והבטתי בחדר.
התמונה שלי ושל רוי הייתה על הרצפה,שבורה.
"אני אמצא את מי שעשה את זה,ואגרום לו לשלם,אל תדאג!" אמר היליוס כשראה את התמונה השבורה.
"אני אדווח למיסט" אמרתי.