התאהבתי בערס ? – עונה שלישית, פרק 9

פרק 9
״דייי סמאק, לא יכול עם הפוצי מוצי הזה, אני אוהב אותך את אוהבת אותי. למה אנחנו לא ביחד ?״ הוא צעק
אולי טעיתי , אולי הוא באמת אוהב אותי ?
הוא התקרב אלי , היינו ממש צמודים.
״אני אוהב אותך״ הוא אמר בשקט.
״חשבתי אתה לא״ אמרתי והתרחקתי ממנו.
״סמאק די לחשוב מה היה פעם, אני מדבר איתך על עכשיו״ הוא אמר והרים עלי את הקול
״אלירן תרגיע את עצמך״ אמרתי וישבתי חזרה בספה אחריו
הוא ישב לידי ושם את היד שלו על הכתף שלי
״זוז ממני אין לי כוח אליך״ אמרתי והעפתי את היד שלו ממני
הוא פשוט מנסה לשגע אותי, ובשבילו ? כמה שיותר – יותר טוב
״מה יש לך, לפני שבוע התחננת״ לא האמנתי שהוא אמר את זה.
״לא מאמינה לאיזה רמה אתה יורד״ אמרתי וקמתי מהספה, הוא תפס לי את היד והסתכל עליי
״את יודעת לא התכוונתי לזה ככה נו״ הוא אמר
״אופס, יצא שבדיוק התכוונת לזה״ הורדתי ממני את היד שלו ועליתי למעלה. לא מסוגלת כבר להיות איתו. אני לא מבינה מה מצאתי בו שככה התאהבתי בו. בסך הכל ערס שחושב שהכל מגיע לו, 24/7 יש סביבו בנות, הוא מכור לסיגריות ומת על אלכוהול. ויותר מהכל, לא מפסיק לשחק בי.
״סמאק ערס״ שמעתי אותו אומר, הסתכלתי בקטנה – הוא דפק אגרוף לקיר.
פעם הוא אומר לי שהוא אוהב אותי, כשאני רוצה שנחזור הוא לא רוצה ואז כשאני ודור נפרדים הוא פתאום כן רוצה ? מה יש לו ? נמאס לי נמאס.
נכנסתי לחדר שלי ונעלתי אחרי את הדלת, פשוט נפלתי על המיטה. בדיוק כמו כל הדמעות שעכשיו נופלות לי מהעיניים. כאילו יש איזה ברז פתוח שאני לא מסוגלת לסגור. כמה שבכיתי בשלושה ימים האלה, כמו שלא בכיתי בחודש.
אני פוגעת בו, הוא מכאיב לי, בשביל מה צריך את כל זה ? בשביל מה אנחנו צריכים להיות ביחד ?
זה בדיוק מה שלא רציתי שיקרה..
כל הזיכרונות עברו לי בראש אחד אחד
כשראיתי אותו בפעם הראשונה בבית ספר, היציאה שיצאתי עליו, הנשיקה הראשונה במסיבה בטעות, המשחקי כבוד בסטטוסים והריבים הכי מפגרים בצ׳אט, הנשיקה השניה במסיבה שלי בטעות, הסצנות קנאה עם חן, הכמעט אונס, שאמרתי שאני אוהבת אותו, היינו ביחד, הפגישה הראשונה עם נס, הבגידה עם אושר, הפרידה, החזרה, המחיקת זכרון, דור, המוות של לינוי, השקר, הכעס, ההתעלמות במשך שנה שלמה, הקעקוע
אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי שאני לא יכולה בלעדיו.
קמתי מהמיטה והלכתי למקלחת, הורדתי את הבגדים ונכנסתי להתקלח. כל כך כאב לי בגלל הקעקוע. אבל כאב יותר בנשמה – ממה שאני עוברת בגללו. הדמעות זרמו עם המים…
יצאתי ולבשתי פיג׳מה קצרה של ניקי, התיישבתי על המיטה והדלקתי את המחשב הורוד של אפל.
פייסבוק כרגיל
היו לי 3 הודעות חדשות.
הסתכלתי מי שלח – טליה בת דודה שלי, דור החרא הזה וצדף… רגע מה ?! למה דור שולח לי הודעות ?!
פתחתי את החלון שיחה איתו
Dor peretz – ״יפה שלי אני מצטער״ הוא שלח
כל כך אין לי כוח למשחקים שלו. צבוע, כמו כולם. לא עניתי לו
נכנסתי לחלון שיחה עם טליה
טליה בן שושן – ״יפה שלי מה קורה ? את באה לבת מצווה של שירז שבוע הבא ?״
היא כתבה, איך התגעגעתי אליה… מלא זמן לא ראיתי אותה.. היא בגיל שלי ואני והיא כמו אחיות, תמיד כשאנחנו נפגשות אנחנו מספרות הכל הכל הכל..
Agam Mor Yosef – ״ברוור ! טלטול איך התגעגעתי אליך את לא מבינה בכלל״
טליה בן שושן – ״גם אניי ! חייבות לשבת לשיחה רצינית״
Agam Mor Yosef – ״נכון, אז
תתכונני לחפירה רצינית כי יש לי מלא מה לספר לך״
טליה בן שושן – ״חחחח זה הדדי אל תדאגי״
סגרתי את החלון שיחה ופתחתי את ההודעה של צדף
צדף כהן – ״תראי מה רוי שלח לי… http://m.youtube.com/watch?v=Ujt222uNSfg&desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3DUjt222uNSfg ״ (תלחצו פליי) היא שלחה לי קישור
Agam Mor Yosef – ״דקה נשמע אותו״
לחצתי על הקישור והשיר נפתח
" בין קנאה לעצבות בין הפחד
בין הלבד לבין היחד
מנסה למצוא תשובות
בין קרירות לכאב בין השפל
בין חוסר השפיות לשכל
מבקש לי פתרונות
בין מטר של כישלונות לבין אכזבה
בין אור לעלטה הלב צועק די לשלכת
הלב צמא לאהבה "
הדמעות התחילו לזרום לבד.. הבנתי עד כמה שהשיר הזה מדבר אליי..
המשכתי לשמוע את השיר הזה, ואי כמה דמעות
צדף כהן – ״הוא רומז משהו, לא ?״ היא שלחה עוד הודעה
Agam Mor Yosef – ״יש מצב״ כתבתי..