לא יודעת עם זה מעניין אבל תהנו.. :)

יסמין (חלק 3)

18/09/2013 583 צפיות אין תגובות
לא יודעת עם זה מעניין אבל תהנו.. :)

לא הקשבתי לה והמשכתי לארוז, היום עבר בשקט, לילי וג'וש חזרו לקראת שמונה בערב וישבנו לאכול:"מחר אני נוסעת לדירה חדשה" אמרתי ליד השולחן כולם הביטו בי שותקים, עם מבטים שמחפשים איזה תשובה בעיני אבל לא הראתי כל רגש. "מצאתי דירה בתל אביב, שני חדרים וסלון, אתם מוזמנים לבוא מתי שיתחשק לכם" העברתי את עיני בין כולם ויוליה השפילה את מבטה, היא ידעה שיותר לא תראה אותי. לילי הביטה בי דקות ארוכות ובסוף פצתה את פיה "אבל יסמין! אני רוצה שתישארי אל תלכי, מי ילווה אותי לבית ספר" היא קמה עצבנית והלכה לחדר, ג'וש קם:"שאני אלך להרגיע אותה?" יוליה סימנה לי לקום:"לא, ניראלי שיסמין תצליח להסביר לה הכי טוב"
לילי ישבה על המיטה ובכתה,נכנסתי וחיבקתי אותה. באותו רגע לא רציתי לעזוב אך ידעתי שאני חייבת לטובת המשפחה, למרות שהכרתי אותם קצת זמן התחברתי אליהם נורא. שעה שלמה הרגעתי את לילי ובסופו של דבר היא הסכימה לצאת איתי לסיבוב בקניון, קניתי לה גלידה ושמלה שנורא אהבה, רציתי להעניק לה כל מה שאני לא קיבלתי, ידעתי שאמא שלה עושה עבודה נפלאה אבל לא תזיק לה אחות גדולה, נכון?. כשחזרנו לבית יוליה ישבה ליד השולחן אוכל וסיימה לסדר את כל מה שנשאר מיותר. החלטתי שאני אצא לסיבוב לבד "יוליה, יצאתי להליכה מסביב לבית, הפלאפון אצלי..""תתקשרי עם יש משהו!" "בסדר,אני יוצאת" סגרתי את הדלת והדלקתי סיגריה החלטתי ללכת לכיוון הבית הנטוש שיש בסוף הרחוב ולתחקר אותו טיפה, הבטתי בשעון הפלאפון והיה תשעה בערב. החושך עדיין לא היה כל כך כבד והתחלתי ללכת.
לפתע הרגשתי חפץ נורא קשה בעורפי ואז..היה..פשוט..חושך..
לאחר שהתעוררתי לא זכרתי כלום, ניסיתי לפקוח את עיני אך משהו כיסה אותם, ניסיתי להזיז את ידי אך גם הן היו קשורות, כך גם רגליי. נכנסתי ללחץ, לא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי היכן אני ועם יש מישהו לידי. לפתע שמעתי קול של גבר אומר "הילדה התעוררה נעביר אותה" רציתי לצעוק אך בפי היה בד וכנראה הוא היה מודפק כי הוא חנק אותי. לפתע, פי השתחרר וקול נשי דיבר אלי "יסמיני, חיכינו לך, חבל שהיינו צריכים להשתמש בדרכים הזויות בשביל להגי אלייך אבל הנה את כאן" המשכתי לשתוק למרות שרציתי לצעוק "יסמין, את נכדתו של רוצח אבי, ולכן את מקבלת עונש" בעיני עלו דמעות אך למזלי החבל או הבד שהיו על פני לא הסגירו את פחדי. שוב הקול הגברי דיבר "דיי, שירה, צריך לתת לה משהו לשתות, ואז נעשה את רצוננו" הרגשתי ליד הסנטר כוס מים שאט אט שפכו לי אותה לפה, זו הייתה כוס מים קרים ומשום מה רציתי עוד לשתות, כנראה מהפחד כל גופי כבר התייבש "ס..ל..י..ח..ה, אפשר עוד מים" אמרתי בהיסוס שמעתי צחוק של אישה ואז הקול הגברי אמר "את רוצה עוד מים" צחק "מצחיקה" ואז שמעתי צעדים מתרחקים ודממה. ניסיתי לשחרר את ידי וגיליתי שהקושרים לא חכמים במיוחד, הצלחתי לשחרר יד אחת וישר הורדתי את הכיסוי שהיה על פני, זה היה בד עטוף בחבל. הבטתי סביבי, זב היה חדר קטן כנראה מחסן, חלון בגודל של אדם, הייתי קשורה לשולחן שהיה מחובר לרצפה ולידי היה בקבוק מים, שתיתי עוד מהבקבוק ושמעתי את הקולות חוזרים, נלחצתי.
"יסמין!" הגבר עמד עכשיו מולי הוא היה רק עם מכנס ונעלי בית פניו היו מחודדות ושערו קצוץ ושחור. האישה לעומתו נראתה כבת גילי בסביבות גיל התשעה עשרה, עשרים."אני רוצה לדעת מה אתם רוצים ממני!" צעקתי ושחררתי את ידי השנייה, עמדתי מול הגבר שהיה כנראה כבן שלושים, הוא היה בגובה שלי ולכן לא הרגשתי מאויימת עכשיו, האישה נרתעה מכך שהשתחררתי והגבר תפס את ידי "אנחנו רוצים שאת תמותי!" הוא הדגיש את המילים ואני צעדתי צעד אחורה "למה? אתם רוצים כסף? חברה? אני יכולה לספק לכם הכל" הדמעות עלו לי לעיניים ועכשיו נשברתי "תגידו לי מה אני יכולה לעשות ואני יעשה את זה" האישה תפסה אומץ הושיטה לי תיק קטן ואמרה "קחי את זה הביתה ליוליה ואז יהיה טוב" הבטתי בתיק שהיה מושט לעברי "מה יש בו?" "תגלי כשתגיעי הביתה" הגבר שאג לעברי ודחף את התיק לידי "מה יש בו??" צעקתי בפניו. הוא החל להתרחק ואמר, "מפה לבית שלך זה חצי שעה, עם תעשי טעות את תקבלי את העונש לבד בלי משפחתך" לפתע נפל לי האסימון והבנתי שבו פצצה, לא הסגרתי את מה שחשבתי "בסדר, אני יגיע הביתה ואשים אותו בכניסה" הוא הנהן "ילדה טובה, ידעתי שתביני" הוא צעד לכיוון הדלת והאישה אחריו, אני המשכתי לעמוד במקומי."נו בואי למה את מחכה?" האישה קראה לעברי והתקדמתי אחריהם, עברנו מסדרון מלא תמונות משפחתיות, כנאה הם נשואים עם ילדה כי בתצלומים ראיתי ילדה והורים כבני עשרים, והתמונות היו שחור לבן אז לא הצלחתי לזהות אף אחד מהם."תפסיקי להביט בתמונות האישה הסתובבה עלי ודחפה אותי, דחפתי אותה חזרה "סתם מסתכלת תירגעי" היא סטרה לי חזק ושתקה. היא המשיכה להתקדם ואני שפשפתי את הלחי הכואבת. כשיצאנו מהבית היה חושך מוחלט הם הושיטו לי מפתח והצביעו על אופנוע "זה שלך סעי לביתך יש לך חצי שעה" עליתי על האופנוע והתנעתי, כל השיעורים עזרו לי ונסעתי במהירות משם אך במקום לפנות לביתי בסוף הישוב שזיהיתי אותו נסעתי לים והאצתי. הרוח סתרה בפני אך לא התייחסתי לזה ידעתי שעלי לזרוק את התיק רחוק ממני. לפתע הופיעו מאחורי שני אופנועים הסטתי במראות וראיתי את הגבר והאישה הם האיצו ואני גם כן, זה היה מרדף, פניתי ימינה והם אחרי פניתי שמאלה והם אחרי


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך