כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 21-

מנקודת המבט של אלינור-
״הלו..״ מלמלתי כשחזרתי בשתיים בלילה מאיזה פרימיירה.
״דיברתי עם אח שלך אתמול״ עומרי אמר מצידו השני של הפלאפון.
״וואלה״ אמרתי בשקט ונשכבתי על המיטה שלי.
״כן, סיפר לי כמה דברים״
״כמו מה?״
״ששברתי לך תלב״ הוא אמר במהירות. התיישבתי ושתקתי. איזה אח דפוק, מה הוא הולך ומספר את השיחות שלנו לעולם ואשתו?
״מהשתיקה הזאת אני צריך להבין משהו?״ הוא אמר.
״תעזרי לי, אני מחוק לגמרי״ הוא אמר.
״מה אתה רוצה שאני אגיד?״ אמרתי בשקט.
״למה לא אמרת לי משהו על זה?״ הוא שאל.
״מה יש להגיד? פגעת בי, ונגמר״ אמרתי. ׳נגמר׳. בטח.
״אל תזייני לי תשכל אני מת לישון..״
״אז תישן״ אמרתי במהירות.
״אז תעני לי כבר קיבינימט״
״לא שאלת כלום״
״שאלתי אבואבוהה שאלתי. כל החצי שנה הזאת אני שואל את אותה שאלה מזדיינת״
״נו מה?״ שאלתי
״יש לך אליי משהו?״ הוא שאל.
״מה זאת השאלה הזאת?״ שאלתי וגיחכתי. מנסה להתחמק.
״נו אלינור, קדימה, תעני ברצינות״ הוא אמר.
״אני לא הבנתי את השאלה..״
״את אוהבת אותי?״ הוא קטע אותי. לא, אני לא אוהבת אותו. אני לא אוהבת אותו. אני לא אוהבת אותו. אני לא אוהבת אותו. אני לא אוהבת אותו?
״אני מתה מעייפות נדבר מחר״
״אלינ..״ הוא התחיל להגיד וניתקתי. עכשיו אני מרגישה כמו תינוקת.

התעוררתי בבוקר. לבשתי ג׳ינס בהיר וארוך, כי כבר חורף, טי שרט פשוטה, פראדה, גוצ׳י ועפתי לג׳יפ שלי, לארוחת בוקר בבנדיקט עם אסי.
״בוקר טוב יפה שלי״ הוא אמר וקם מהכיסא לחבק אותי. חייכתי.
״בוקר טוב״ אמרתי והתיישבתי. הזמנו את הקבועים שלנו, והתחלנו לאכול.
״תרצו לקרוא את העיתון של הבוקר?״ אחת המלצריות התקדמה אלינו.
״לא, תודה״ אמרתי בחצי חיוך. ממש אין לי כוח לקרוא דברים שקריים על חברים שלי, או עליי.
״אני חושבת שכדאי לך״ היא אמרה והסתכלה עליי.
״אה.. אוקיי״ אמרתי בשקט, והיא הלכה.
״מה היא רוצה?״ אסי שאל אותי.
״שאני אקרא עיתון״ אמרתי וגיחכתי. היא הושיטה לי את העיתון, ופתחה את העמוד האחורי, של הרכילות. ראיתי בגדול׳אלינור גולן׳. הסתכלתי על מה שרשמו.
׳נצפה- אתמול בערב, בסמטה ליד מועדון ׳הוואי׳, הצמוד של אלינור גולן עם שתי בחורות. אז מה אתם אומרים? נפרדו כבר או ייפרדו?׳
״הכל בסדר?״ אסי שאל אותי. הסתכלתי על התמונה שהוצגה שם בגועל.
״בן זונה..״ מלמלתי, זרקתי עליו את העיתון, לקחתי את התיק שלי והלכתי משם.

מנקודת המבט של עומרי-
חזרתי הביתה בשתיים ככה, והפלאפון שלי צלצל. אני שונא שמתקשרים אליי בשעות כאלה, אם אני באמצע זיון?
״אה?״ מלמלתי לפלאפון ויצאתי מהאוטו.
״אחי, אתה יודע איפה אלי?״ שמעתי את אסי שואל אותי.
״אנאערף, אתה צריך לדעת לא ככה?״
״אני עשיתי טעות אבוקסיס. אחושרמוטה טעות..״
״מה עשית?״ קטעתי אותו. אם הוא עשה לה משהו לא במקום הוא מת.
״אתה יודע איפה היא או לא?״ הוא שאל בעצבים.
״קיבינימט אמרתי לך כבר שלא!״ אמרתי. הוא ניתק. הפלאפון שלי צלצל שוב.
״כוסאמאמק תנו לי להיכנס הביתה כבר..״ מלמלתי ועניתי.
״עומרי, מדברים מידיעות, אנחנו מנסים להשיג את דבריה של אלינור גולן לגבי הכתבה שנראתה היום אצלנו בעיתון..״ היא אמרה, ואני הפסקתי להקשיב. סתם חארטה.
שמעתי בכי כשהתקדמתי לדלת כניסה שלי. ישבה שם בחורה. התקדמתי אליה.
״עומרי? אתה שם?״ אמרו לי בפלאפון. זאת אלינור. מה היא עושה פה ולמה היא בוכה?
״אין תגובה״ מלמלתי וניתקתי במהירות, לא מרוכז בכלום.
״מה קרה?״ שאלתי אותה. היא לא ענתה ורק המשיכה לבכות. התכופפתי אליה.
״מה פספסתי אלינור?״ שאלתי שוב.
״קיבינימט דברי! מישהו עשה לך משהו?״ אמרתי בשקט, מנסה בעדינות. לא יכול לראות אותה בוכה.
״לא קראת?״ היא מלמלה בשקט.
״לא קראתי מה?״ שאלתי. היא הושיטה את ידה הצידה והחזיקה בעיתון. לקחתי אותו ממנה והתחלתי לדפדף, מנסה למצוא משהו שקשור בה.
הנה. התחלתי לקרוא. והפיוזים התפוצצו.
״בן של זונה״ אמרתי וזרקתי את העיתון על הרצפה. אני לא יכול לעמוד, אני חייב להרביץ למישהו. הסתובבתי לכיוון החניה.
״עומרי, חכה רגע״ שמעתי את אלינור אומרת. לא מעניין אותי עכשיו, הנקבה הזה מת.
״עומרי בבקשה!״ היא אמרה.
״אלינור, אני עצבני מדי בשביל לדבר עכשיו..״
״לאן אתה הולך?״ היא שאלה, מנגבת את הדמעות. הדפוק הזה קיבל את אלינור ובגד בה, וגרם לה לבכות. כל עוד אני חי הבחורה הזאת לא תיפגע ככה.
״לטפל בו״ אמרתי ונכנסתי לאוטו, התנעתי בפול גז ונסעתי משם.