bubble-girl
ספר זה יהיה מושלם לקרוא לילדים ליפני השינה (פרק כל לילה)יהיה עוד בהמשך..

מ – למפלצת פרק 4

bubble-girl 25/10/2013 719 צפיות אין תגובות
ספר זה יהיה מושלם לקרוא לילדים ליפני השינה (פרק כל לילה)יהיה עוד בהמשך..

פרק 4 – חיי (סוף-סוף)

בכל בוקר אני קמה עם השעון מעורר שלי.
לא רק שהוא מצפצף הוא גם יורה אורות דיסקו ושופך אלי כוס מים. (ואני עדיין לא מצליחה לקום בפעם הראשונה)
אחרי שאני מתארגנת אני באה לסלון בו אני רואה את אמא ומילילה רבות על נושא לא קשור, את סמאלי אוכל עיני קוברה וחלב חזיר מהרצפה וארוחת בוקר מזינה על השולחן (עיני קוברה מטוגנות עם ביצי עוף מקושקשות וכוס חלב חזיר עם אקסטרה תוספת של סוכר רגליים).
אני מפרידה בין אמא למילילה, מנקה את הרצפה ויושבת לאכול. אחרי כל זה אני יוצאת לבית ספר.
בדרך אני אוספת את בק ואת אמילינה. (פ' לא גרה באותו מקום כמונו).

היום היה יום טיפה משונה…

בבוקר קמתי. התארגנתי. אכלתי. הפרדתי. ניקיתי. יצאתי. ו… קיבלתי הודעה מבק שהיא לא יכולה ללכת איתי, כי היא כבר בבית ספר.

אמרתי טוב, נתראה שם.

אחרי כך במקום ללכת דרך הבית של בק, הלכתי ישר לבית של אמילינה וכשהגעתי, דפקתי בדלת וההורים שלה ענו בחיוך.
"אמילינה יצאה ליפני חצי שעה", הם אמרו.

קצת נבהלתי, אמילינה אף פעם לא רוצה להגיעה לבית ספר, במיוחד לא מוקדם כל כך…
בלחץ, הלכתי לבית ספר.
כשהגעתי לכיתה הדבר הכי מוזר בעולם קרה.

במקום שכל הבנים ישבו בפינה אחת והבנות ישבו בשנייה, כולם ישבו ביחד…

לא הבנתי מה קורה!

למה כולם בגוש אחד גדול??

זה היום הולדת של מישהו???

יש אוכל טעים בשולחן המרכזי????

לא!

כששאלתי את גברת לאלו מה קורה, היא אמרה לי: "יש תלמיד חדש השנה, הוא הצטרף היום. לא קיבלת את ההודעה?".

הודעה??

אז נזכרתי, שלא הייתי רשומה בקבוצה של הכיתה כי אין לי טלפון "משוכלל".
אחרי השיחה שלי עם גברת לאלו, הלכתי לעבר הגוש, ממנו ישר זיהיתי את השיער הורוד של אמילינה. תפסתי אותה בקרניים ומשכתי אותה החוצה.

"איה!!! מה את עושה???"
"מה אני עושה, מה את עושה?"

היא הסתכלה אחורה, חייכה, ומשכה אותי החוצה מהכיתה.
"יש ילד חדש" היא סיפרה לי "הוא ממש חמוד… קוראים לו שילו והוא מדרום העיר. הם עברו לפה אתמול והוא פשוט נרשם לבית ספר."
נדהמתי לרגע.
אז חזרנו לכיתה אחרי שסיכמנו שלא יהיה יותר אלימות פיזית בינינו.
כולם כבר היו מסודרים כי השיעור הראשון עמד להתחיל, אבל במקום זאת גברת לאלו רצתה שנשחק משחק הכרות לכבוד שילו.
אחרי כמה דקות של ריבים עם הבנים, היא החליטה שהיא פשוט תעשה סבב שמות בכיתה.
כל אחד אמר את שמו…. אבל… כשזה הגיע אלי. הייתי בטוחה ש… הוא חייך.
זו הייתה ההרגשה הכי מוזרה בעולם.
אחרי השיעור המייגע, בק באה אלי ושאלה אם אני רוצה להכיר את הילד החדש.
"למה לא" עניתי.
"היי" הוא אמר במושלמות…
"האא…." ניסיתי להגיד כששמתי לב שהוא בכלל פנה לעבר אמילינה, שעמדה לידי כדי שלא אתבייש.
קצת כעסתי, אבל לא משנה, זה קורה לכל הבנים.
מתאהבים באמילינה. היא אומרת לא. והם לא מדברים במשך כל השנה.
הייתי אמורה להיתרגל עד עכשיו אבל, הוא, היה, שונה….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך