The story of my life פרק 4

התקדמתי לכיוון אורן וראיתי אותה כל כך שמחה עם נייל שלא יכולתי לבקש מימנה לחזור איתי .
המשכתי לכיוון היציאה .
הרגשתי שמישהו תופס במותניי ומסובב אותי
״היי לך יפה ״ הוא אמר בחיוך
הוא השעין אותי על הקיר ונשען מעליי , היה לו עיניים חומות ושיער בצבע דבש הוא היה גבוה מימני בערך ב10 ס״מ, היה לו ריח של אלכוהול, הוא היה קרוב. קרוב מידי.
״תעזוב אותי״ לחשתי, נורא פחדתי מימנו
״היא אמרה לך לעזוב אותה נכון?!״ שמעתי קול מאחורי
הארי הוציא אותי מבין זרועותיו ושם את ידי בידו ומשך אותי לכיוונו
״הוא מציק לך בייב?״ הוא אמר בקול חמוד
אוף הוא כזה חמוד ומעצבן
הסתכלתי על הבחור ופחדתי, הוא היה נראה גדול וגבוה
״לא..״ השבתי בלחש והורדתי את ראשי
״ומי אתה בדיוק בשבילה ?״ הבחור שאל
״ הכל בסדר כאן ?״ שמעתי קול מאחורי , הסתובבתי וראיתי את נייל ואת אורן עומדת לידו.
פעם ראשונה שראיתי אותו מקרוב, הוא כל כך חמוד ויש לו עיניים כחולות מהפנטות
״כן״ הבחור השיב והלך
נשמתי לרווחה, אני לא יודעת מה היה קורה אם הארי לא היה מגיע , מעניין מה הארי היה עונה לשאלה של הבחור חשבתי לעצמי, למה זה מפריע לי אבל? זה לא אמור לעניין אותי מה אכפת לי מימנו
״אז.. מה אתן אומרות לבוא איתנו היום להמשיך את היום כיף?״ נייל אמר בחיוך, הוא כזה חמוד
ראיתי שאורן מתסכלת אליי במבט מתחנן שאני יגיד כן נתתי לה מבט עצבני , אני לא רוצה ללכת איתם ועוד עם הארי אוף אין לי כח אליו.
״לא נראה לי״ השבתי
ראיתי שאורן רוצה להרוג אותי
״קים אני יכולה לדבר איתך דקה ?״ היא אמרה
״אוקיי..״אמרתי וגלגלתי את עיניי
היא לקחה אותי לצד וראיתי את נייל והארי מחייכים אחד לשני
״מה נראה לך שאת עושה?״ היא אמרה בלחש
״לא בא לי ללכת איתם, תלכי את תהני״ השבתי
״לא, נו אני חייבת אותך בבקשה תבואי איתי ״ היא אמרה בקול מתחנן
״די אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלו יותר״ השבתי בכעס, ראיתי את הארי מסתובב, אולי דיברתי קצת יותר מידי בקול
״אני יודע שאת מתה עלי״ הוא אמר בחיוך מתגרה הסמקתי וגילגלתי את עיניי
אורן צחקה ואני עוד יותר התעצבנתי
״רואה?! הוא מעצבן אותי אני לא יכולה״ אמרתי בלחש , לא רציתי שהוא ישמע אותי שוב וישלח את הערות המעצבנות שלו
״ את מאוהבת בו רואים את זה עלייך״ היא אמרה וצחקה
״מי מאוהב בו..״ השבתי, אני חושבת שקצת הסמקתי
״את יכולה לשקר לכולם, אבל עלי לא ״ היא אמרה בחיוך מתגרה
״אני לא״
״את כן״ היא יכולה להיות כל כך מעצבנת כשהיא רוצה
״על זה שאת מעצבנת אותי אני לא באה איתך, חשבתי אולי .. אבל עכשיו לא אמרתי״ אמרתי בחיוך
״לא, סליחה הנה זהו אני שותקת״ היא אמרה ועשתה תנועה כאילו היא נועלת את הפה
״אבל את יודעת זה שזה מעצבן אותך זה אומר שאני צודקת״
״את לא יודעת לסתום נכון?!״ אמרתי בעצבים
״לא, אני צריכה ללמוד מאחותי , נו בבקשה בואי״
״חנפנית״
״זה אומר כן?״ היא אמרה בחיוך
״ז..״ היא לא נתנה לי לסיים את המשפט וכבר התנפלה עלי, לקחה את ידי והחזירה אותנו לידם
״אנחנו באות״ היא אמרה בחיוך
נאנחתי, לא היה לי כח אפילו להתווכח
ראיתי את הארי מחייך, אני יכולה להשבע שבא לי להרביץ לו .