המירוץ למיליון – פרק 88

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שישה צוותים ישראליים עשו את דרכם אל בנגקוק, עיר הבירה של תאילנד, שם הם עמדו במספר רב של אתגרים בדרך אל המיליון.
והערב: מי יהיה הזוג הראשון לחצות את קו הסיום בתאילנד?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(חוף פטונג פוקט.)
"הו, התיבה," אמרה אורין.
היא הוציאה את הרמז מהתיבה ורצה בחזרה אל נקודת המפגש המתוכננת.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"מצאתי את התיבה, ואז, כמו שסיכמתי עם דור, מי שמוצא את הרמז ראשון – מחכה לשני בנקודת המפגש. הבעיה?"
~
"איפה הוא?"
~

"נו, מייק! זה קשה לי!" מחה שון.
"נו, תיכף! עוד רגע!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"היה לי קשה להתרכז כשבכל שנייה שון ילל לי."
"כי היה לי כבד!"
"זה כי אתה תינוק."
"לא אני לא!"
"אתה שיא התינוק!"
~

"זה כל כך מביך!" מחה כפיר כאשר הלך עם הביקיני, מנסה למכור לאנשים את השייק.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אנשים צילמו אותנו בטלפונים. ראיתי איך אנחנו נהיים ויראליים."
~
"Buy it now from the bikini guys!" קרא גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"האנשים בעיקר חשבו שזאת איזו בדיחה, והם לא רצו לקנות מאיתנו."
"הרוב פשוט צעקו עלינו שטויות בתאילנדית."
"תאית."
"מה?"
"אין שפה כזו תאילנדית. קוראים לזה תאית."
"באמת?"
"כן."
"לא ידעתי."
"אז עכשיו אתה יודע."
"יופי."
~
"זה כל כך מביך!"
"די, די, תתרכז בלמכור ולא בלבכות."
~

"זה החוף?" שאלה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"עכשיו זה לחפש את הרמז בחוף, וכל החול בנעליים."
~
"לא נמאס להם להריץ אותנו?"
"זה המירוץ למיליון בכל זאת. לא המירוץ להליכון."
~

"נו באמת, איפה הוא?" התלוננה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אני כבר חיכיתי לו שם, וזה היה נדמה כאילו הוא פשוט עובר את כל החוף עד שהוא יגיע אלי, או שהוא בכלל שכח שאני שם."
"אני לא, אני פשוט רצתי כי פחדתי שאני אדלג על זה בטעות."
"ועדיין, חיכיתי שם כל כך הרבה זמן."
~
"אוף…"
~

(ואט ארון.)
"הנה, זה פה," אמר אנריק ושלף את הרמז מהתיבה.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"ראינו שלקחנו את המעטפה האחרונה ובעצם, אין ספק בכלל שאנחנו במקום האחרון."
~
"אנחנו אחרונים, אבא…"
"לא נורא, מעייני. נסתדר."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"באמת שהתחיל להימאס לי מכל הסיפור הזה של מקום אחרון."
"אם אנחנו נשאר אחרונים זה פשוט הסוף שלנו. זה ייגמר. המשחק ייגמר."
"ואין יותר מקום לטעויות. פשוט אין."
~
"בואי נזדרז," אמר אנריק.
~

(חוף פטונג פוקט.)
"הנה, הנה, בכייני, סיימתי," אמר מייק.
הוא הניח את הצלחת במקום בטוח ושניהם החליפו.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"לקח לי זמן להכין את הסלט, ובינתיים שון קדח לי."
"אני לא!"
"אחי, אתה פתחת חברת קידוחים במוח שלי."
"ממש לא!"
~
"עכשיו תראה כמה קשה זה," אמר שון.
הוא התחיל להכין את המנה שלו בזמן שמייק התחיל לנסוע.
~

"Thank you," אמר גיא לאחר שהצליח למכור עוד כוס.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"זאת משימה שבה לבנות יש יתרון."
"בעיקר לבנות היפות."
"ואנחנו רק בנים יפים, שלא נראים כזה טוב בביקיני, מסתבר."
~
"זאת משימת הצומת המביכה ביותר אי פעם."
~

"ספיר, נו, רוצי מהר יותר!" ביקשה נעמה.
"רגע, כואבת לי הרגל."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אנחנו רצות כמו משוגעות על החול, מזגזגות בין האנשים, שואלות אם משהו ראה תיבה של המירוץ למיליון."
~
"שיואו, רק למצוא את זה כבר."
~
"יואו! קלטי! קלטי! נעמה!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ואת מי אנחנו רואות שם אם לא את כפיר וגיא בביקיני?"
~
"את זה צריך לצלם!"
"לכו! די! אל תסתכלו!"
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"פתאום האחיות התאומות מגיעות, ואנחנו באמצע משימה ואנחנו מבינים שהלך עלינו."
"גם בגלל הגבריות שלנו שעכשיו מוטלת בספק."
"בעיקר בגלל זה."
"נכון."
"כן, אבל גם בגלל שאם הן פה, סימן שאנחנו די מתעכבים עם המשימה."
"מן הסתם, היה לנו פרסה."
"ותחשוב על זה שהיינו ראשונים בלי הפרסה המטופשת ההיא."
~
"יאללה, כפיר, תשכנע אותם לקנות שייק," אמר גיא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"היינו צריכים למכור שייק לתאילנדים משוגעים. באמת. גם התיירים היו משוגעים."
"כולם שם היו משוגעים."
"גם אנחנו."
"כן."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אין ספק שלראות את כפיר וגיא עם ביקיני עשה לי את היום."
"כן, גם לי."
~

נטלי וגל קראו צווחות אושר.
"החוף!"
"שיואו, איזה חוף יפה!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איזה חוף מהמם היה שם! באמת מהמם!"
~
"יאללה, נטלי, בואי נחפש רמז!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה באמת לומר מה רבו מעשיך אלוהים."
"חול לבן כזה, ים כחול כזה, מה זה יפה."
~
"שיואו, איזה כייף יהיה פה!"
~
"יאללה, יא עמה, בואי נחפש את הרמז."
"את עמה."
"לא את."
~

"שאני אבין, על זה יללת?" שאל מייק.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אני התחלתי לפדל, וזה לא היה קשה בכלל."
"שקרן."
"זה לא היה כזה נורא כמו שאמרת שזה."
~
"איך זה לא כבד לך?"
"קצת, אבל אני חי עם זה."
"אז תרכב בזמן שאני אכין את כל השאר."
"מה, אני הפראייר שלך?"
"פשוט תשתף איתי פעולה."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"דווקא זה הגיוני ששון יבשל. הוא האישה מבין שנינו."
"אני עכשיו רואה איך שולחים להפקה של התוכנית מלא מכתבים נגדך ועל כך שאתה שוביניסט."
"לא, לא קשור, אתה פשוט אישה מבין שנינו."
"ועדיין."
~
"אז תעשה את זה מהר. אני רוצה להגיע ראשון."
"גם אני."
"אז יופי."
~

"וואי, הנה הרמז," אמרה נעמה ופתחה את הרמז.
"צומת," היא הקריאה, "סלט טרופי או שייק טרופי."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"המשימה עם השייק הייתה פשוט יותר מידי בשבילנו. זה היה נשמע קשה מידי."
~
"הולכים על הסלט?"
"בסדר."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כלומר, כמה קשה זה כבר להכין סלט?"
~

"הו! הנה אתה!" אמרה אורין.
"מה?"
"חיכיתי לך כאן מלא זמן!"
"לא מצאתי את הרמז."
"כי הוא היה אצלי."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ולחשוב על כל הזמן הזה שבזבזנו בפיצול."
~
"אנחנו עכשיו צריכים למהר, אחרת זה הסוף שלנו."
"אז תקריאי את הרמז," אמר דור.
"צומת," היא הקריאה, "סלט טרופי או שייק טרופי?"
"אני לא לובש ביקיני," אמר דור.
"אז סלט טרופי, אבל אתה רוכב על האופניים."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"החלטנו שדור ירכב ואני אכין, למה זה היה נראה כבד מאוד ולא נוח."
~
"יאללה, בואי נצא לדרך."
~

"כמה כבר הכנת?" שאל מייק.
"שתיים," אמר שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ברגע שהתחלפנו, זה פשוט התחיל לתקתק כמו שעון, הכל היה מאורגן כמו שצריך וסיימנו את זה מהר."
~
"יאללה, עוד אחד אחרון, מהר," אמר מייק.
"אני עובד על זה!" אמר שון.
~

"יואו! זה כבד!" אמרה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"זה היה כבד מאוד."
"אבל מחטב את הרגליים."
"מי צריך שרירי רגליים מחוטבים?"
"אף אחד."
"אז למה להתייחס לזה?"
"לא יודעת…"
~

"Buy! This is the last shake!"
"Okay," אמרה הבחורה.
כפיר מכר לה את המשקה.
"יאללה, בוא!" אמר כפיר בהתלהבות.
~

"הנה! סיימתי!" אמר שון.
הם הביאו את המנות לשף, והוא הביא להם את הרמז הבא.
"יש!" הם צעקו באושר.
"סעו למלון דוסיט אודיינס הול (Dusit Audience Hall), נקודת הסיום של קטע המירוץ הנוכחי. מהרו; הצוות האחרון להגיע יודח מהתחרות!" הקריא מייק.
"יש!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"נקודת סיום!"
~
"בוא נעבור מהר בלוח החשיפה," אמר שון.
הם רצו ללוח והורידו וחשפו סימן ירוק ולוח ריק.
"יאללה, מהר."
~

~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"והלב דופק במהירות על…"
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: מי יהיה הזוג האחרון שיגיע אל נקודת הסיום בתאילנד ומי יהיו בחמישיית הגמר? כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.