נערת הסוסים, להגשים את החלום.. פרולוג

נערת הסוסים, להגשים את החלום.. פרולוג:

נערת סוסים, כך קוראים לה כולם, היא אמיצה, לא פחדנית, רכושנית, חזקה, חוצפנית, מלאת ביטחון, מצחיקה, זורמת, ובראש או בראשונה נערת הסוסים.
איימי פלאקט בת ה-15 חולמת בדיוק כמו כל נערה אחרת. אך עם חלומות שונים, חלומות שלא היו עולים על דעת אנשי החווה.
לפני השם נערת הסוסים. קראו לה החולמת. בגלל אותם חלומות. החלומות, לדעת לרכב, להיות בתחרויות ולפחות להגיע למקום ה-3. ואפילו למקום ה-4 רק להיות שם לדעת שהיא עשתה מעל או מעבר והגיע לשם. בזמן שהיא בעודה חולמת להיות כזאת שהיו שואלים אותה "איימס מה חלומך? יקירה" ללא שום היסוסים. הייתה אומרת "לרכב על סוסים" בלי כל פחד. התשובה היחידה שקיבלה היה עיקום פרצוף ולתשובה "זה לא חלום את בחורה!" אך זה לא מנע ממנה להגשים את חלומה…

"איימי! גברת צעירה! אני לא ארשה שבחורה מבית זה. תהיה רוכבת סוסים שמעת אותי?!"צרחה אמא

"לא בר, אני לא אפסיק לחלום!. אני יצליח ואת תראי זאת!"

זה המשפט שהייתי אומרת, תמיד לאחר וויכוח עם אימי. כמו ששמתם לב אני קוראת לה בשמה הפרטי, ולא בשם שכול אחי ואחיותי היו קוראים 'אמא', אני לא חושבת שמגיע לה להיקרא ככה. כי אמא אמורה ללכת אחרי החלום של ילדתה, ולא נגד חלומה.

"איך את מעזה לדבר אלי כך?!, גברת צעירה! חודשיים ללא רכיבה על סוסים! סוף פסוק!"

צרחה את המשפט האחרון כמו תמיד. גנחתי בעצבים עולה לחדרי, טורקת את הדלת בעצבים, נופלת למיטתי בצרחה לכרית, למה תמיד על כל חלום שחלמתי אי פעם היא הייתה נגד?! אני שונאת, שונאת! אותה!

"את אמא נוראה בר!"

צרחתי לכרית היא ממשיכה להרוס כל דבר שאני חולמת. חלמתי לשיר הרסה את זה, חלמתי להיות רקדנית גם את זה הרסה, חלמתי לנגן הרסה, הכל פשוט הכל היא בעצמה,במו ידיה, הרסה, שברה, ריסקה. זה חלק מאוד קטן מחיי ההרוסים אם אפשר לקרא להם כך.