"I need you"-וואןדיירקשן-פרק 3

"מרי זה לא כל כך משנה שקטניס גם תבוא איתנו נכון" שאלתי
"את האמת רציתי שנהיה רק אנ-" היא התחילה להגיד אבל קטעתי אותה
"כי היא כבר הזמינה כרטיסים" חייכתי חיוך מאולץ, אני באמת לא רוצה להיות שבוע וחצי רק עם מרי ואמבר אני חייבת לחיות את החיים שלי..
———————–
(בלהבלהבלה הן הגיעו לשדה תעופה ♥ )
———————
"אומיגאד לונדון הנה אנחנו מגיעות" אמבר קפצה מהתרגשות וחיבקה חזק את קטניס,
טוב די ברור שהיא תחבק את קטניס רק שתיהן מתלהבות,
"תגידי יש מצב ש.."קטניס התחילה להגיד, היא ידעה שאמבר תמשיך את המשפט שלה
"שנפגשו את וואן דיירקשן (?!) ברור" אמבר צרחה והשלימה את המשפט כמו שקטניס רצתה,
"די כבר לחפור הרי מה הסיכויים שפתגשו אותם" מלמלתי וניסיתי להתעמק יותר בפלאפון מאשר להתעמק בשיחה שלהן על וואן דיירקשן,
"בנות צריך לעלות למטוס" מרי צעקה לנו מרחוק.
"איזה מושב את" שאלתי את קטניס
"איי(A) שלושים" היא ענתה,
"ליד מי את יושבת" שאלתי
"ליד אנשים" היא צחקה והתקדמה למושב שלה,
"טוב אני יושבת כמה מושבים מקדימה אז את מוזמנת לבקר" צחקתי והתקדמתי למושב שלי.
"גבירותי ורבותי אתם מוזמנים להדק חגורות כי הטיסה מתחילה" קולו של הטייס נשמע,
"אני כל כך מתרגשת" אמבר ניערה אותי.. ממש.. ממש ניערה אותי, אני חושבת שהייתי על סף זעזוע מוח,
"כן איזה יופי שאת מתרגשת" אמרתי מתאפקת לא לצרוח עליה, כי בכל זאת זה היום הכי מאושר שלה..
(בלה_בלה_בלה_הם עומדים לנחות)
"כולם להדק בחזרה את חגורות הבטיחות אנו מתכוננים לנחיתה" שוב קולו העבה של הטייס נשמע,
"נו את מוכנה לראות את וואן דיירקשן" צחקתי, אני אוהבת קצת להדליק את אמבר.. היא כזאת חמודה שהיא מתלהבת,
"אני נולדתי מוכנה בייב" היא צעקה
"אמבר מאמי יש אנשים עייפים שרוצים קצת שקט" מרי ניסתה להרגיע את האדרנלין המטורף של אמבר,
"שייקפ-" אמבר באה להגיד אך מרי קטעה אותי,
מרי לא אוהבת שאנחנו מקללות, למרות שלי ולאמבר יש נטייה קשה לקלל.. מי יודע אולי זה מהאמא או מהאבא שלנו.

מחיאות כפיים חזקות העירו אותי, אני מנחשת שהמטוס נחת.. לאנשים יש הרגל משונה למחוא כפיים לטייס? למטוס? לא משנה בכל מקרה יש להם הרגל משונה למחוא כפיים שנוחתים זה נחמד והכל.. אבל זה די מבהיל את האנשים שנרדמו, כמוני.
"לונדון בייב אנחנו כאן" קטניס צעקה ויצאנו לקחת את המזוודות שלנו
"ממה את מתלהבת תגידי" שאלתי אותה,
"למה שאני לא אתלהב"
"כי אולי היית מאה פעם בלונדון" גלגלתי עיניים,
"כן אבל היינו בלונדון מטעם העבודה ורק ליומים לא הספקנו לעשות, לראות כלום"
"אז אני מבינה שהיום את תגררי אותי לאין שהוא" צחקתי
"את די חכמה, לא כמו הרושם הראשוני שאת מראה"
"מה את רומזת" כיווצתי את עיניי
"כלום שאת נראת כמו-"
"כמו מה" שאלתי מבולבלת
"קטניס רוצה להגיד לך שאת נראת כמו ביצ'ית ודי מתנהגת ככה" אמבר נדחפה לשיחה,
"אוי נו באמת אתן יודעת שאני לא כזאת"
"כן אבל זה הרושם שאת נותנת לאנשים" קטניס צחקה ורצה לקחת את המזוודה שלה,
"אמבר בלה בואו הנה המזוודות שלנו" מרי צעקה.
"למלון מילסטון קינגסטון" מרי אמרה לנהג המונית,
"תגישי אם אנחנו פוגשות את וואן די תדעי שנייל שלי" קטניס דיברה עם אמבר,
"כל עוד לא תיגעי בזאין שלי" אמבר צחקה,
"אוי נו באמת אם ככה אז לואיס שלי" גלגלתי עיניים רק מהלקשיב לשיחה הקיטשית והחסרת טעם שלהן, כאילו שבאמת מישהו שכסף לא חסר לו, בחורות לא חסר לו ירצה דווקא אותן..
"זה לואי, ואת בכלל לא יודעת מי זה" אמבר כעסה ונתנה לי מכה קטנה על הכתף
"וגם יש לו חברה" קטניס הוסיפה
"למרות שגם לזאין יש חברה" קטניס המשיכה,
"כן כאילו אני אצא עם עם אחד מהם" נאנחתי,
"למה את כל כך שונאת אותם" קטניס שאלה בריצנות,
"אני לא שונאת אני פשוט לא מתחברת ואני בטוחה שכל אחד מהם הוא איזה סנוב שמוקף בבחורות, זה מגעיל אותי" אמרתי ושיחקתי עם החגורה,
"הם ממש לא כאלה, תאמיני לי שאם תפגשי אותם במציאות תרצי להכיר אותם" אמבר אמרה.
"בנות הגענו" מרי אמרה ויצאה לקחת את המזוודות מהבאג',
"ואו" נפלט לי כשראיתי את גודל המלון, הוא פאקינג עצום.
"אה לא" קטניס עצרה אותי מלהיכנס למלון,
"מה לא אני חייבת לראות איך הוא נראה מבפנים" אמרתי,
"את באה איתי"
"לאן קטניס כבר עשר בלילה אני מתה מעייפות" שיקרתי, טוב לא בדיוק.. השעה באמת הייתה עשר בלילה ופשוט הייתי חייבת להמציא תירוץ כדאי לראות את החדרים, ולא אני אף פעם לא עייפה בעשר בלילה או בשתיים בלילה אני כמו.. ינשוף ? …
"אהא אז את לא רוצה ללכת למועדון הכי שיק בלונדון" חיוך ממזר עלה על פניה של קטניס,
אוח היא יודעת שאני אף פעם לא מתנגדת ללכת למועדונים אז כל הסקרנות שלי לגבי המלון פשוט נעלמה ברגע שהיא אמרה מועדון,
"אז תני לי להתלבש" אמרתי,
"את לבושה" היא העיפה מבט על בגדיי,
"ככה" הצבעתי על הבגדים, אוקי את האמת שאני תמיד אתלבש מוכנה ליציאה,
נעלי עקב, מכנס קצר, חולצה צמודה, זה לא שאני אמ..זה… אני פשוט גאה בעצמי ומרשה לעצמי ללכת ככה, אף אחד לא יחליט עלי ויגיד לי שזה אסור..
"בדיוק ככה יאלה בואי" היא משכה אותי למונית אחת מבין העשרות שעמדו שם, אני מניחה שהמלון יהיה ממש מפוצץ.

"אומיגאד" צרחתי ברגע שנכנסתי למועדון,
האורות,
המוסיקה החזקה,
האנשים שרוקדים כל כך צמוד,
הרגשת להט עברה גופי,
"קדימה" גררתי את קטניס לתוך האנשים..