למה אתה לא לצידי?!?! פרק 34!!

מוקדש בהמוןןן אהבה לקוראות המיוחדות שלי:)

עליי אך אבא קטע אותו מסמן שזה לא הזמן,
"ליאם, היא כבר תבין את זה לבד, אולי החבר המתולתל שלך יכניס לה קצת שכל שתבין מה נכון" אבא אמר ויצא מהחדר כשליאם מביט מבט מתנצל מעט ויצא אחריי אבא התחלתי לבכות שוב ולהתפרק הארי תפס אותי וחיבק אותי חזק,
"הארי, אני רוצה לחזור ללונדון, לא באלי להיות כאן, חבל שבאתי לכאן," אמרתי בבכי.
" אשלי, אני מבין אותך,
אבל אני חושב שאבא שלך אומר את האמת," הארי אמר, " אני יודעת שהוא אמר את האמת, אבל אין לי כוח להתמודד עם זה, לא עכשיו," אמרתי אליו.
"את רוצה לחזור ללונדון," הארי שאל אותי,ואני הנהנתי בראשי והורדתי אותו בבכי והתיישבתי על המיטה, והארי התישב לצידי והרים לי ראשי ששני ידיו אוחזות בלחיים שלי בחום, ומבט של אהבה בעיניו היפות!
"אנחנו נחזור יחד ללונדון לשבוע,בתנאי שאחרי זה אנחנו הולכים לדבר עם אבא שלך ולהגיד לו שאת מאמינה לו ושאת אוהבת אותך בסדר?!" הארי אמר מביט בי כשהוא עדיין מחזיק בפניי,הנהנתי בחיוך קטן אליו,
"הארי,אני אוהבת אותך,
אני מצטערת על הכל,
אני עושה לך רק צרות." אמרתי בעגוממיות.
"את אוהבת לדבר שטויות,
את הדבר הכי טוב שרק לי,
אני פשוט אוהב אותך,
זה אני שצריך להגיד לך תודה אם לא היית סולחת לי על כל מה שעשיתי אני הייתי מפורק עכשיו,
ואת למרות הכל סלחת לי,
ואת שלי!" הארי אמר בכנות וחיבקתי אותו ודמעוצ יצאו מעיניי,
"תפסיקי לבכות, את יותר יפה כשאת צוחקת" הוא אמר וניגב את דמעותיי
התקרבנו והתנשקנו בחום.
"טוב, את תארזי ואני הולך להשיג לנו כרטיסים, מזל שיש לנו חופש של שבוע וחצי מהופעות," הארי אמר ויצא מהחדר לא לפני שנישק אותי,
חייכתי לעצמי הארי כזה מושלם מה הייתי עושה בלעדיו, עכשיו יש לי שבוע להנות ואז אני ידבר עם אבא אני חייבת לעכל את כל זה,