הסיפורים של 2roni123
היינו בדרך חזרה מהבסיס של אלירז, המפקד נתן לו חופש של יומיים. שמתי את השיר האהוב עליי, My Immortal, של Evanescence באוזניות והבטתי מבעד שמשת החלון. הייתי חייבת להתנתק, אפילו […]
אז לא, אני בסוף לא פורשת, בזכות הילדה המדהימה שעודדה אותי ולא נתנה לי את הרשות לפרוש ❤ לילדה הזאת קוראים זיו (היי זיו (:) ורציתי להגיד לך תודה תודה […]
אז… אממ… אני פורשת לבנתיים. אני הייתי רוב הזמן באתר, ואני צריכה טיפ טיפה חופש. אני מקווה שאני אמשיך להעלות סיפורים בהקדם, וסיימתי את הסיפור על הטוב והרע בכדי שלא […]
הגיע יום ההולדת של אלירז, החלטתי לעשות לו הפתעה בבסיס. המפקד כבר היה מודע על כך, וחיילים אחרים שיתפו איתי פעולה. "בוקר טוב, נועם, שון." חייך המפקד ולקח את שון […]
– רדו קודם לרציתי להוסיף – להיות מאיקו, גיישה מתחילה, תמיד הצריך ממני יותר ממה שיכולתי לתת. או יותר נכון, ממה שרציתי לתת. שנאתי את הקימונו, את האיפור, ובעיקר את […]
אז כן, אני כותבת סיפוריי ערסים והעלילות שלי חרושות. אז כן, אני לא הכותבת הכי טובה שתוכלו למצוא. אז כן, הגדרתי את הסיפורים שלי בתור סיפוריי ערסים. למה לקוראות שלא […]
התכרבלתי בין זרועותיו של אלירז, שנינו ערומים מתחת לשמיכה בחדרנו. "אני אוהב אותך." הוא לחש ונשק לרכתי. "גם אני מחבבת אותך." צחקתי והוא גלגל את עיניו. אחריי שעשינו אהבה שעה […]
"אמא! אמא!" שון הקטן רץ לעברי, הרמתי אותו בידיי ונשקתי למצחו. אז כן, ככה החלטנו לקרוא לילד שלנו, שון. עברו להן שנתיים, שנתיים של אושר, שנתיים של אהבה, ובין היתר […]
~ נ.מ אלירז "אופק!" קראתי לה והיא פנתה להביט בי, מבטה מבועת מעט. "א…אלירז…" היא מלמלה והביטה בי בפחד מסויים. משכתי אותה מחוץ למועדון הרועש והחשוך, הישר אל סמטת הרחוב […]
"את לא עוזבת." אמר אלירז והניח את המזודה על הרצפה. "אתה לא רוצה את הילד שלך." אמרתי, הדמעות זולגות על לחיי. איך הוא לא יכול לקבל את הילד שלו? אני […]
הוא הלך בתקווה לשפוך אור, לתת יד, להעניק עזרה, איתו הלכו עוד רבים כחבורה. מגנים לנו על המדינה, מגנים עלינו, ללא קבלת תמורה. הוא לא ידע שהוא לא יחזור, שהוא […]
~ כעבור שלושה שבועות ~ רצתי לחדר השירותים, כרעתי ברך לצד האסלה והקאתי. זו הפעם השלישית כבר היום, ורק עשר בבוקר. נשארתי בבית, ואלירז החליט שהוא נשאר איתי בכדי לשמור […]
התעוררתי ממגע שפתיו של אלירז על חזי החשוף. על הבוקר מסמיקה, יופי נועם. "בוקר טוב, יפה שלי." אמר אלירז וחייך. "בוקר טוב…" מלמלתי והתכרבלתי בחזהו. "כמה את אוהבת לישון, דובה?" […]
– פרק שלישי – "אני בבית!" אמרתי לחלל הבית שכנראה היה ריק , כי אף אחד לא החזיר תשובה. נכנסתי לסלון ועיניי החשיכו. "סבתא…" מלמלתי והדמעות טישטשו את ראייתי. היא […]
~ נ.מ אלירז נועם לא יוצאת מהחדר כבר מהצהריים, וזה מדאיג אותי, בהתחשב שעכשיו שש בערב. דפקתי על דלת חדרה בזהירות. כוסראבק עם הדלת הזאת. "נועם…?" שאלתי אותה מבעד לדעת […]
"נו, יצאת בזול ?" חייך אליי אלירז כשיצאתי ממשרד המנהלת. "להשאר היום אחרי בית הספר עד אחד וחצי." מלמלתי בעצבים והוא כרך את ידו סביב מותניי. "והיום את צריכה להיות […]
הבטתי בפניו, אין ספק, הוא היה נאה למדי. "אתה יכול ללכת לשק אגרוף אחר." אמרתי וקמתי מהמזרון, ממשיכה להכות בשק אגרוף. "גם את יכולה ללכת לאחר." כעס, הפנתי את מבטי […]
הגיעה השעה האחרונה של יום הלימודים הארוך והמייגע. אלירז נכנס רק לשעה אחת. וגם השעה הזאת הייתה שיעור חופשי. ישבתי בכיתה, המורה הסבירה משהו על גוף האדם. נו באמת, למה […]
"בוקר טוב חיים שלי!" אלירז נכנס לחדרי והגיף את הווילונות. "איך לראות אותך על הבוקר ובוקר טוב הולכים ביחד?" מלמלתי וקמתי מהמיטה החמימה. הקור הצליף בי. "אם את רואה אותי, […]
התעוררתי בבוקר, והרגשתי כמו לכלוכית. לא בגלל שאני מלוכלכת , זה אני עדיין לא. בגלל הציפורים שצייצו ללא הפסקה, השמש החמימה שהביטה בי דרך החלון, והעכבר החמוד שהיה על הרצפה. […]
"רז…" מלמלתי ואלירז קם ממני במהירות. "אני לא מאמינה…" היא מלמלה , חוזרת על הדברים כמה וכמה פעמים. "לא התכוונתי שזה יקרה. אני נשבעת." מלמלתי וקמתי מהדשא , מתקרבת אליה. […]
נ.מ אלירז ~ ״את מה?״ שאלתי, היא לא יכולה להיות בתולה, לעזעאל! ״בתולה…״ היא מלמלה, משפילה את מבטה. קטנה שלי… את כל כך טובה… ואני כועס עלייך כי את שמורה. […]
היי, רציתי לשתף אתכם במשהו שמאוד מפריע לי. יש אתר שנקרא עיר הספרים, ויש משתמשת שמפרסמת את הסיפור שלי אחד לאחד. אני אתן קישור לסיפור שלה, זאת אומרת, הסיפור שלי […]
התעוררתי משפתיו של אלירז, אשר נשקו לגבי בעדינות. שוב ישנתי איתו. גיליתי שאני פשוט לא יכולה להתנגד לו. \\\"קדימה, קטנטונת, קומי.\\\" הוא אמר והמשיך לנשק את גבי. \\\"עוד חמש דקות…\\\" […]
אני לא מבינה, מה נסגר עם האתר? הוא באמת אתר מדהים, אבל מה הקטע של כל הבאגים שנהיו כאן? ולמה לא מסדרים את זה?
" מספר מאחד עד עשר." אמר ליאור . ישבנו בחדר שלו,על הרצפה, משחקים איזה משחק מוזר שהוא המציא נראה לי. "שמונה…? " שאלתי אמרתי. "שש!" הוא צחק ! עכשיו, לפי […]
"נועם, את משוחררת." אמרה האחות. "תודה לאל…" מלמלתי. טוב, לא כזה תודה. לאן אני אלך עכשיו? לבית בטוח שלא, אלירז התגלה כאליאן זכר, ואני נותרתי לבד. יצאתי מהבית חולים, למזלי […]
עיניי נפקחו אט אט, וראייתי המטושטשת הפכה לברורה בצורה סבירה. כל חלק בגופי כאב ושרף, והבחנתי בסימנים רבים על ידיי. ניסיתי להזכר , אך כאב חד פילח את ראשי. "אני […]
~ נקודת מבט של אלירז ~ התעוררתי באיטיות, מגלה את נועם ישנה לצידי. אני עדיין לא מאמין שאמרתי לה לבוא לישון איתי. ואני לא מאמין שהיא הסכימה! אבל היא כל […]
"תודה." אמרתי כשאני, אלירז, וליאור המתוק חזרנו הביתה. "על מה?" אלירז שאל, מביט בי בהפתעה מעט. "שאירחתם אותי יפה כל כך. חוץ מאיזה אחד, בשם אלירז, יש לי כמה תלונות […]