הסיפורים של Ilona
חלק פ״א 30.4.18 פתחתי את העיניים לבוקר אפור נוסף. כבר שבוע חלף מאז הביקור בבית הוריי, ומאז הפגישה עם אימו של לואי, והמילים עדיין מהדהדות בראשי. מעניין אם היא סיפרה […]
27.4.18 פתחתי את דלת הבית בשקט, הריח המוכר של תבשילי אמא עדיין מילא את החלל. המסדרון הצר נראה קטן יותר משזכרתי, או אולי זה פשוט הזמן שעשה את שלו. התמונות […]
היי לכולם, כבר כמה זמן חושבת לשנות את שם הסיפור על מנת שימשוך את העין ולא רק בצורה השלילית. מעדכנת שייתכן והספר יתפרסם בשם אחר ״בין שני עולמות.״ שממחיש בצורה […]
24.4.18 הוא לא חזר, לפחות לא בחודש הקרוב. אך הייתי מקבלת הודעות מוזרות בכל ערב, משפטי אהבה משונים מטלפון זר. תהיתי אם זה ממנו, ובכל פעם הייתי מתרגשת. בעודי מחכה […]
חלק ע״ו 12.2.18 הרגשתי סוף סוף את הרגל שלי חופשיה מהגבס, זה היה מרענן. כבר כמעט יום שאני בלעדיו ולאט לאט מתחילה להתרגל. ״איך הרגל?״ שאל אבא, הפעם הוא הגיע […]
21.1.18 זה כבר כמה זמן שלואי מגיע לזמנים קצרים עד שעד לפני שלושה ימים כלל לא הגיע, הייתי עסוקה בשיקום, לראשונה התנסיתי בקביים, הרופא אמר שעכשיו עליי להתמיד בהליכה. בעוד […]
21.12.18 9 ימים עברו מאז הפעם האחרונה שההורים היו, הם שלחו אין ספור הודעות ותירצו את התירוץ הטוב ביותר שהם הזמינו חופשה מבעוד מועד ועליהם ללכת שמא יפסידו הרבה כסף. […]
12.1.18 שעתיים מאז השיחה הטלפונית להורים. אימא, אבא ולי-אן פקדו את החדר שלי בדאגה. אימא החלה לבכות, אבא ניחם אותה ולי-אן שתקה ללא מילים. ״חומד איך זה קרה?״ ״תקפו אותי,״ […]
12.1.18 פקחתי את עיניי, הכול היה מטושטש. ראיתי תקרה לבנה ושמעתי מכונות מצפצפות. לקח לי מלא זמן להבין שאני בבית החולים. כמה זמן אני כבר כאן? איך בכלל הגעתי לפה? […]
הפעם לאור העובדה שלא פירסמתי הרבה זמן מפנקת אתכם ב-2 פרקים, מקווה שתהנו :) חלק ע׳ 6.1.18 כבר אחרי חצות, לי-אן ביקשה שאישן לצידה, המיטה הגדולה שלו בהחלט יכולה להכיל […]
5.1.18 אימא פרשה מפה חגיגית ועוגת שוקולד מעוטרת סוכריות צבעוניות בשביל לי-אן. היום היא חוגגת 18, על אף העוגה הילדותית אחותי הקטנה הופכת לאישה גדולה. לי-אן פיזרה את שיערה הבלונדיני […]
1.1.18 נשמנו בין לבין, פיו הדיף ניחוח יין אדום ומר, אך חשתי מתיקות מפתיעה. ידיו אחזו בפניי בעדינות, בעוד ידיי עטפו את גופו, מסרבות לשחרר. הוא הרפה לרגע והביט בי, […]
31.12.17 (המשך) ״איך הולך עם מישל?״ שאלתי, איבדתי את עיניו, הוא מיד הסתכל למקום אחר כאילו פחד לפגוע בי עם המילים הבאות שיגיד. ״רגיל, היא סלחה לי.״ אמר לבסוף, התנור […]
31.12.17 מחר תתחיל שנה לועזית חדשה, אני עוד מחפשת מה לעשות עם עצמי. בימים האחרונים מול הטלוויזיה וריצה בין גשם לגשם התבטלתי לחלוטין. לילי סיפרה שעברה לגור עם אבא שלה […]
חלק ס״ה 24.12.17 (המשך) "אז כאן אתה נמצא עם החשפנית הפושעת הזאת!" קולה של מישל הרעים כרעם ביום בהיר, בעוד אנחנו נפרדים זה מזו. פניה היו קפואות כפסל שיש, נטולות […]
חלק ס״ג 22.12.17 חנוכה חלף, ומאז אותו יום גורלי עם אמא, לא ראיתי אותה. כמובן שהיא לא התקשרה או ביקשה סליחה – מחווה שהייתה מקילה עליי ומסייעת לי להשלים עם […]
18.12.17 היום הגיע לקוח מוכר, צעיר בן גילי בערך. ידעתי שהוא בא ליהנות, אבל תמיד בנימוס. הוא מבקש רק ממני לרקוד עבורו. אמנם אינו יודע את שמי או היכן אני […]
15.12.17 המסעדה שלו חזרה לפעול, מרחוק ראיתי את השיפוץ הנפלא שעשה, אך חששתי ללכת לשם שמא איתקל בלואי מאז הפעם האחרונה שבה התראינו. ״יצא לך להיכנס מאז השיפוץ?״ לילי הופיעה […]
12.12.17 לואי כחכח בגרונו, מבטו החד נע הלאה כמו להב חד. הוא נשא נאום מדף קטן, מילותיו מהדהדות באולם. כשירד מהבמה, מחיאות כפיים סוערות ליוו אותו. הוא הצטרף להדלקת הנרות […]
12.12.17 אתמול, כמו צל חמקמק, ראיתי מרחוק את קודה מלווה בידי לואי. בלי לחשוב, שיניתי כיוון, כאילו הקרקע תחת רגליי הפכה ללבה רותחת. פחד עמוק, גל קר, שטף אותי – […]
6.12.17 גיא קרא לי למשרד, פחדתי ממנו. הרגשתי את הלב מפמפם, הזיעה השתלטה על גופי. ״גיא?״ דפקתי בדלת, ״תיכנסי,״ קולו היה חד וברור, נכנסתי בזמן שהוא עיין במסמכים. ״רצית לראות […]
4.12.17 הזמנתי את אימא ולי-אן. בישלתי כל הבוקר במטבח, וכשסיימתי קיבלתי עוד 4 תלמידים לשיעור פרטני בפסנתר. הם מאוד השתפרו. "תתאמני בבית על הקטע האחרון, נמשיך בשיעור הבא," אמרתי. הילדה […]
1.12.17 במהלך כל השבוע התחמקתי ממנו. הוא ניסה בכל דרך לדבר איתי, אפילו הגיע לעבודה שלי. שם היה קשה להתעלם ממנו, כי כמו שגיא תמיד אומר: "צריך לתת שירות". שנאתי […]
24.11.17 לא האמנתי שזה קורה. לואי נפל על המיטה, מאבד את הכרתו. בדקתי שהוא נושם. הוא רק צריך שינה טובה והכול יעבור. "קדימה, אנחנו סוגרים. מה קרה לו?" שאל גיא. […]
חלק נ״ד 24.11.17 הוא לא דיבר, רק התקרב אליי בצעדים שקטים. עמדתי במקומי, מראה לעצמי ולו שאין בי פחד. לואי הוא הכול חוץ ממפחיד. "אני מצטער אם גרמתי לך להרגיש […]
24.11.17 באותו יום דרכינו נפרדו. את סוף השבוע ביליתי בחיק המשפחה, כמו ציפור השבה לקינה. אימא הציעה מצעים חדשים, פרחוניים כפריחת הדובדבן ביפן, רכים כמו זיכרונות ילדות. לי-אן, בגאווה זורחת, […]
20.11.17 לא האמנתי שאני, בשברירי נשמתי, אקדיש מזמני היקר לאימון לקראת חצי המרתון הממשמש ובא. השכונה כולה התקבצה ליד הנמל. פנים מוכרות התערבבו עם זרים, יוצרות פסיפס אנושי מרתק. אך […]
שלום לכולם, בטעות התפספס לי פרק, אז אם לא קראתם צירפתי אותו לפרק הקודם את מ״ט ונ׳ יחדיו. 16.11.17 במבט חטוף, לילי הבחינה בקיפאון הגופני שלי. עמדתי מול העינית כמו […]
חלק מ״ט 9.10.17 ידו האחת נגעה בקצות שיערי, משחקת בו לפני שהניח אותו מאחורי אוזני. ידו השנייה ליטפה את לחיי. נסוגותי צעד לאחור. ידעתי שזה אסור יש לו מישהי אחרת […]
9.10.17 לא ברור לי איך מצאתי את עצמי כאן, בבית הקפה הזה, אוחזת בלאטה חם ובוהה במסך הטלפון שלי. השעה שמונה בערב, שעתיים לפני המשמרת במועדון. רוב הלקוחות הקבועים מזהים […]