הסיפורים של Itamar91
תמיד הייתה תחרות סמויה, אולי לא סמויה מדי. כולם רצו להיות התלמידים הכי טובים. למצוא חן בעיניי ראש הישיבה, בעיני המשגיחים. התלמיד הטוב ביותר הוא זה שזוכר הכי טוב, ששולף […]
״אתה יודע, מישהו אמר לי שבסוף רק אהבה תרפא אותי״. היא סיננה לתקרה, אחרי שלשנינו כבר נגמרה האנרגיה אחרי כמה שעות של סשן שליטה, סשן לנפש. הסתכלתי עליה, שוכבת על […]
אני רואה את הפנים שלהם בלילה פנים חבולות, עם סימני ירי ללא סימני מאבק כי תינוק לא נאבק בקושי בורח, בקושי זז אני רואה את הפנים שלהם בלילה מבקשים ממני […]
שוב בחדר טיפולים, שוב מטפל בעצמי, שוב מול מטפלת. הפעם בוגר יותר, בשל יותר. פחות שכבות לקלף, שבעתי ממלחמות. התשישות משחררת, מניחה לי להניח, זהו, השכינה, קחי אותי בשתי ידייך. […]
״אל תשכח להצביע, כל קול נחשב״, מנהלת משאבי אנוש מסננת לעברי. אני מסתכל לכיוונה, מגלגל עיניים כשהיא כבר עוברת אותי, וחוזר עם המבט למחשב. לטבלאות אקסל המשעממות, לשורות קוד בשקל […]
יושבים במעגל על כיסאות. כמו באוניברסיטה, עם מקום להניח את המרפק, כדי להניח את הראש, כדי להניח. לא תניח לי עד שאמות. מה זה משנה אם פיזית או נפשית? יושבים […]
כמה ימי התרעננות בעוטף. עכשיו אפשר לנשום קצת. פה, קילומטר וחצי משם, איפה שכל המוות. שם, קילומטר וחצי מפה, איפה שהתחיל כל המוות. בשלל צורותיו. שלושה חודשים מאז אותה שבת. […]