הסיפורים של Noam Motola
בחדר הזה קרה הכל מהדבר הכי קטן להכי גדול נצחונות, כשלונות שבירת לבבות הורדת כל החומות הבגדים. הזכרונות ישבו בפינות בחיבוק ידיים עם עצמם שנים. ולא פותחים פצע שהגליד אבל […]
הראש שלי קצת דפוק הייתי אומרת בניגוד לכל האחרים הוא עובד לגמרי אחרת אצלו אין חוקים הוא אומר מה שהוא מרגיש הוא לא מרחם על שום איש והוא מוחק אנשים […]
תצעדי לאט על השביל גם אם אין לך מושג לאן הוא מוביל הוא יחזיר לך נשכחות נשמות אבודות את הכח לנפץ אינספור לוחות ובכל לוח אכזבות אחרות. ומידי פעם הכאב […]
הלב שלי עדיין פגוע אבל החיוך שלי ממשיך להתקיים הראש שלי אומר לי לקחת את זה רגוע כי המוח שלי עדיין לא סיים לחשוב על מה אם ועל מה יהיה […]
גילוי נאות, חשבתי שיכאב פחות שהזמן יעשה את שלו ואני אתגבר ביחד איתו שהגעגוע יעבור דירה וישאיר את הזכרונות במגירה שיעביר סמרטוט על האגו שילחץ על דיליט שישאר חזק מקוביות […]
ילדה אבודה עם אמונה תגשימי חלומות, תיפלי לפינות תלמדי לקום. לכי, תני את כולך להוא שבא והולך ומשאיר אותך בסוף בלי כלום.
אני נותנת לעצבות שלי לחייך אני נותנת לה מקום בעולם להתהלך שתדע שאני מחבקת אותה חזק שתדע שאני איתה יד ביד לאורך מרחק ואני אפילו לא יודעת למה אני בוכה […]
תיקיות תיקיות מסודרות בשורה מחכות שמישהו יפתח את המגירה שירצה להזכר, אולי להרגיש איך פעם השקט הזה היה מרעיש. זכרונות מעלים אבק שיעול המוביל למחנק צמרמורות מטיילות בלי בושה בלי […]
ואהבתי את כל התקופות היפות שהייתי מוכנה ללכת בשביל אנשים על גחלים לוהטות ברגליים יחפות כשאותם אנשים היו מתמגנים מכף רגל ועד ראש כדי לא לפגוש את אותם הגחלים שהלכתי […]
עד מתי אני אמשיך לדבר עם אנשים בשירים ועד מתי, יוצרים שהם לא אני יכתבו אותם וזה לא מבושה או מפחד, הכל ממש בסדר פשוט אני אני מאלה שמסתגרים לבד […]
הים תמיד נותן לי תהיות לגבי הלב ורצון להתרכבל לתוך חיבוק אוהב כזה אמיתי נטול מניפולציות כזה דאגני נטול אינטרסים כמו שאני אוהבת את הקפה שלי נטול.
עברו שנים מאז הפעם האחרונה שהרשתי לעצמי לשים את הלב על מגש ולהכחיש כל כאב שהיה מורגש. אהבתי בלי גבולות והייתי מטרה במטווח יריות כל יום מחדש בלי לתת לעצמי […]
אפשר להתגעגע למישהו ובו זמנית לא לרצות שיחזור אמא סיפרה לי שכשהיא הייתה קטנה היא חפרה בגינה בור והיא זרקה לשם את כל מה שלא רצתה לזכור את הריבים, השנאה, […]
בחדר הזה קרה הכל מהדבר הכי קטן להכי גדול נצחונות, כשלונות שבירת לבבות הורדת כל החומות הבגדים. הזכרונות ישבו בפינות בחיבוק ידיים עם עצמם שנים. ולא פותחים פצע שהגליד אבל […]
סליחה, אני רק שאלה למה תמיד זה מגיע בלילות למה תמיד אני ממשיכה להיות הפראיירית הזאת שנותנת לכולם את המפתח לפעמון הדאגות ולדלת הרגשות ואז נשכבת כמו שטיח ארוך ונותנת […]
זה לא האישיו את לא מפית או נייר טישו לא יזרקו אותך מתי שרוצים ולא יקנחו לך את הצרות על הבגדים. לא ידרכו עלייך בדרך לא יהיו איתך פעם תמיד […]
לפעמים הקול הפנימי שלך רוצה לצעוק ברחובות וכל יום בלב שלך יש אינספור הפגנות ושלא תביני לא נכון אדם מטבעו הוא אסיר למחשבות במיוחד לכאלה בלי היגיון.
כל יום יש לי קול רגעי שאני מרגישה שאני יכולה להיות מחוייבת רק לעצמי בלי שאנשים יצפו ממני לדברים שלא אוכל להבטיח כדי לקיים. וכשהכל באוויר, והראש מסרב להתרומם זה […]
לא מדובר בכח המשיכה כשאת מנסה להירדם והעיניים מסרבות כשבראש שלך רצות תשעים אלף מחשבות ו99.9 אחוז מהן כבר לא רלוונטיות. המוח שלנו נוטה ליפול לתוך תהומות תחת מציאות שרוב […]
מצוקה אמיתית לא רואים דרך המסך רואים על הפנים מלחמה הנמשכת כבר שנים בניך לבין חברות לבין חברים. קשרים שנפרמו שוכנים בתוך ארגזים. מעלים אבק. וכל אחד מהם עטוף בדבק […]
ואם להיכנע, אז לעצמי ואם להילחם, אז בשבילי ואם כואב, אז לוותר ואם בלב, אז לשחרר ואם יש דמעות, אז להוציא וזו לא בושה לבכות, בלי להחביא ולפעמים להישבר ולבקש […]
זה שעליתי לישון לא אומר שנרדמתי ואם הלכתי אז הלכתי בלי להתחרט. ואם הבטחתי אז קיימתי ולפעמים צריך לקבל בשביל לתת.
כתבתי לה שתחשוב על זה. שאני מאחלת לה תמיד לראות את התמונה המקורית. בלי עריכות, בלי כל הבולשיט. את האמת כמו שהיא. בלי כל המסיכות שהלבישו עליה כאילו פורים ובלי […]
געגוע הוא אנושי במיוחד כשמדובר בגעגוע לעצמי. לילות כתבתי מחברות על גבי מחברות להבין איפה הסופר נפל בין השורות. חצאי משפטים מעידים על היסוס דיו ידני, משהו התקלקל במכונת הדפוס […]
אינסטגרם הוא התייפייפות הוא משדר את ההפך הגמור מהמציאות מסעדות, חיי חברה, ארוחות, ברים כדי להראות כמה החיים מאושרים כמה שלא חסר דבר, ושיש מספיק חברים. מקובלות. מעמד גבוה משיג […]
והלוואי הלוואי שהייתי מסודרת ולא הייתי מפזרת את הלב שלי בחדר פעם פה ופעם בכל פינה אחרת וזה עוד היה בסדר אם היית אוסף אותו אחריי ומחבר ומדביק ומחבק ודביק […]
זה לא שאנחנו לא מתאימים ושנינו מסכימים- זה לא סוד שאתה אוהב את עומר אדם ואני את דפש מוד. כשאני שומעת מטאליקה אתה עף על אייל גולן וכשאני אעדיף לעלות […]
כנראה שהיקום הוליד יום ללא אפידורל ולא אני לא מאמינה ב הכל זה הגורל גם אם הוא יכול להסתדר עם עצמו כי אני לא מצליחה להסתדר עם עצמי רוב הזמן […]
ראיתי את השטן יושב על כדור הארץ לובש פראדה עם כוס יין ביד שיכור מעייפות לקלקל את העולם והוא זרק לי את המשפט שבחיים שלנו אי אפשר לרצות את כולם […]