הסיפורים של ramua chbbar
חול. הרבה חול. בכל עבר, בכל צד. רק חול. בשמים ממעל חמה לוהטת. החול, החול רותח, לוהט כלאחר כור צורפים. הרגלים היחפות זועקות. חם! לוהט! מים – אין. אנא אני […]
חֲבֵרִים יְקָרִים, אִתָּם בֶּטַח הוֹלְכִים בְּכָל יוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר אוֹ לַגַּן, לוֹמְדִים שָׁם דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּמְשַׂחֲקִים עִם הַחֲבֵרִים בֶּחָצֵר. אֲבָל יְדַעְתֶּם שֶׁגַּם הַחֲתוּלִים עוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה? בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ, לְמָשָׁל, יֵשׁ […]
שני שמותיי – על שם מעשה שעשיתי, שמחתי על סיוט בלילה – שלא אני חלמתי, הבהלתי את כולם – ואת ארבעת ראשיהם קטעתי. מי אני? אפשר לענות על החידה בתגובות…
אחאיים שלף את גרזנו והחל לעקוף את דיה לעבר מקור הקול, אך קולה של חיננית בלם אותו. “אין צורך במריבה, ניאל. יכין ובועז אישרו את כניסת הזרים, ועלינו לקבלם כאורחינו. […]
רוח קלילה קיבלה את פניהם של רוכבי זיז ההרים. דיה פקחה את עיניה לאחר שהבינה שקיר הסלע נמצא מאחוריהם. השמיים מעל היו בהירים, שלא כמו השמיים המעוננים שהשאירו מאחור, במרומי […]
ישון תפס מחסה מאחורי סלע גדול והביט מעלה, לעבר הצווחות מהשמיים. כמה עשרות מטרים מעל מדף הסלע דאו שני יצורי ענק אימתניים, מטילים מטה סלעים וצווחים בקולות ניחרים. רעד אחז […]
כשפתח ניסן את דלת הארון, נעלמו התהום, החומה וההמון הצווח. הם יצאו אל אולמות אורווה רחבים. חמור מלוכלך הביט בהם באדישות לרגע, ואז שב לאכול תבן. שממית הובילה את ניסן […]
למוחרת, התעורר ניסן מאוחר בבוקר וגילה כי חלון חדרו תוקן. הוא התארגן בזריזות וסעד ברעבתנות את ארוחת הבוקר שהחליפה את מגש העוגיות. בעודו סועד, הרהר בקורות הלילה האחרון. כעת הבין, […]
מרכבת האש המתינה לו מחוץ לבית רתומה לשישה סוסי להבה. ניסן חשב שהמרכבה מהודרת מדי בשבילו, אבל לא באמת ציפה שיביאו אותו על חמור. הוא תהה לעצמו אם יש לכך […]
החבורה התעוררה לפני עלות השחר לבוקר קר וחשוך. אחאיים העיר את ישון ושתי הנערות, ואילו חיננית התעוררה מעצמה. השריונאי האיץ בהם לקום ונאלץ להבטיח לדיה שיעצרו בדרך לארוחת בוקר. “למה […]
שמחה גדולה פרצה בין החתולים כששוני חזר לרחוב. שושנה ומלכישוע הסתובבו איתו ברחבי היישוב והכירו לו את תמר ופוצ’קיק ואחר כך גם את שאר החתולים. “אנחנו חייבים ללמד את הילדים […]
יום אחד הסתובבה שושנה ליד בית הכנסת של היישוב, והינה היא שומעת קול יללות. הלכה שושנה בעקבות הקולות וגילתה מאחורי שיחי הוורדים גור קטן בוכה. “מה קרה לך גור קטן?” […]
שלום ילדים! שמי אלישע ואני גר ביישוב קטן. ראיתם את החתולה הלבנה עם הכתמים השחורים, ההיא שמסתובבת בחוץ כל הבוקר? זו שושנה החתולה! היא לא החתולה שלנו, וגם לא החתולה […]
הארוחה – אם אפשר לקרוא כך לאכילת שורשים, פטריות ופגר קר של ארנבת – עברה בדממה. חוסר האמון בין כל הנוכחים היה כבד ומעיק. הם אומנם ישבו יחד במעגל, אך […]
“מי את?” שאל אחאיים בנימה מאיימת והחל להגביה את גרזנו. האישה התעלמה מדבריו. היא המשיכה להביט בערגה באורות הצבעוניים שהסתחררו בין טיפות המים באוויר. “יצור המים הזה חבר שלכם.” היא […]
ישון התעורר ראשון. הגוף שלו דאב. השריטות מהיער הסבוך הצטרפו אל החבלות שספג בחציית המחנה שהפך לשדה הקרב. הצלעות שלו עוד כאבו מהטחתו בידי החתולר הענק. אבל הוא חי. הנערה […]
אור גדול הבזיק וסנוור את עיני כולם. כשהשפעת הסנוור פגה והראייה שבה לדיה, היא התקשתה להאמין למראה עיניה. כל לוחמי החתולרים נעלמו באחת. במקומם, נראו עשרות חתולים בורחים בבהלה לכל […]
“אתם הייתם החתולים בישיבה שלנו תחת מחסה העצים!” שאל־אמר ישון כשראה את גטום, נסיכת החתולרים, עומדת לפניו בלבוש מוזהב, נשענת על מטה הזהב שלה וסוקרת אותו במבט מגחך ומתנשא. “אתה […]
דיה ישבה על שרידי הבתים שבקצה הכפר. היא הביטה לעבר ההרים הגבוהים שבצפון. מעולם לא ראתה הרים גבוהים כל כך. היא עקבה במבטה אחר הדרך האפורה היורדת מן הכפר ומתפתלת […]
ישון ישב במחסה העצים בחוסר מנוחה. הוא קם ממקומו והתהלך אנה ואנה. לתוכנית של זוזקיק יש סיכוי להצליח. אבל החבורה הזאת שלו, אחוות השבעה, לא נראתה לו אמינה כל כך. […]
“משרתת?!” הילד המרופט היה נראה נבוך. כשישון שלח אותו עם מסר למשרתת שלו, הוא לא דמיין אותה כך. המשרתות והמשרתים בכפר היו תמיד צעירים מהאדונים והגבירות שלהם, והם היו הולכים […]
ישון נזכר בישיבות המלחמה בכפר שעל גדת הנהר. אף שאביו היה המנוסה ביותר מכל הנוכחים, הוא מעולם לא עמד בראש הישיבה. הוא תמיד נתן לילידי המקום לנהל את הישיבה. אבל […]
“אוי… זה נורא! מה עשיתם פה?!” “אל תדאגי, עוד כמה דקות הכול יהיה בסדר, אני אטפל בכול. הושיטי נא את הקרן.” דיה הושיטה לחיננית את הקרן שלקחה מהעגלה ההפוכה של […]
ישון הביט בדרך שהופיעה במקום שנפערה עד לפני כמה דקות התהום העמוקה. עכשיו הבין ישון ששרידי הגדר שראה קודם לכן לא נועדו לשמור מפני נפילה לתהום, אלא רק לתחם את […]
ישון נפרד מאחותו ברגשות מעורבים. מצד אחד, הוא חשש לשלומה של האישה הגבוהה שנחתה משום מקום, ומיהר ככל יכולתו למצוא את הגמד. מצד שני, מילאה אותו הרגשה נעימה ותחושה בלתי […]
“אתה רוצה לומר לי שגמדים הם סוג של צבים?!” שאלה דיה בחוסר אמון. “זה משל! מ־ש־ל!” ענה אחאיים ברוגז, “לא לימדו אתכם בכפר מהו משל?!” “בסדר… בסדר… הבנתי…” ניסתה דיה […]
“משהו כאן חסר!” “על מה אתה מדבר? הכול כאן – העצים, השיחים, האדמה…” “משהו כאן חסר!” “נראה לי שאתה כבר עייף… עדיף שנחזור הביתה… די מאוחר, אתה יודע…” “משהו כאן […]
קובי כץ גר עם הוריו בבקתה מוזנחת במרחק יום הליכה מהעיר הגדולה. אביו של קובי היה נגר הכפר. את העצים שהכין מהם את תוצרתו היה אוסף מהיער הסמוך באמצעות עגלה […]
שני האחים צעדו בשקט אחרי הגמד הצולע בשביל הנראה אין־סופי. אפילו דיה נזהרה ולא העזה לפצות את פיה. הם מעולם לא ראו בעיניהם קרב אמיתי. אחאיים אומנם הצליח להבריח את […]
האחים מיהרו אחרי הגמד הרוטן. ישון לא הבין איך רגליים קטנות כל כך יכולות לצעוד במהירות שכזאת. הגמד הגיע בקושי לגובה סנטרו של ישון, הוא היה לבוש בשריון זהוב כבד […]