הסיפורים של ramua chbbar
עָבַרְתִּי מַסָּע מְיַגֵּעַ – בֶּן יָמִים רַבִּים, בְּלִי לִצְעֹד בְּעַצְמִי – כְּמוֹ הָאֲחֵרִים. מִן הַמִּסְגֶּרֶת – לֹא סַרְתִּי כְּלָל, וְכַמָּה טַבָּעוֹת – הָיוּ לִי *לְשָׁלָל. דָּאַגְתִּי לִמְזוֹנָם – *שֶׁל חֲבוּרַת […]
ישון ושתי הנערות התעוררו מאוחר בבוקר. גופם דואב וראשם מסוחרר. אחאיים היה מסוגר בתוך עצמו, וכמעט שלא הוציא הגה. פרח־אור ביקר אותם והגיש לפניהם ארוחה צמחונית נוספת, אך לאיש מהם […]
חֲזָרָתִי הקנתה לי – שם עולם, ואני רק רציתי – שקט מכולם. לא היה קל תחילה – למי שמתחתיי, וחורבה נשארה – כשנעלמו עקבותיי. שמחה פרצה – על השחתה שגרמתי, […]
ארבע מצוות יקרות לעמנו, כולם אותן יודעים ומקיימים, נראה אם תענו לשאלותינו, ותתגלו כחכמים מחוכמים. האחת, אסורה בתכלית בכל השנה, רק ביום זה ראויה ורצויה, מגלה סודות כשנכנסת בשמחה, וכל […]
בזמן ששושנה סיפרה לכולם מה קרה בימים האחרונים, עמדו החתולים סביבה פעורי פה מרוב תדהמה. "הכול התחיל שלשום," סיפרה שושנה, "בזמן שאני ופֻּצְ'קִיק שיחקנו בחצר של משפחת רפאלוב. בדיוק כשפֻּצְ'קִיק […]
דיה נשענה על מעקה האבן והביטה מטה, אל מי האגם ששבו לרגוע. גם דיה חזרה לנשום כרגיל. הסערה שהכתה בה שכחה עם הסתלקות הדרקון השחור. ישון התקרב אליה. הנער ביקש […]
לא תמיד דייקתי – בפקודות דודי, אך יצא מזה טוב – ולא רק בשבילי. הייתי אחד – מתוך שלושה, אך הקטון איננו – כי רץ מהרה. ברעבתנות עולמית – את […]
אותי אהבו – אך גמלתי רעה, עשיתי דבר – שאיש לא עשה. החשכתי מאורה – של חמה קטנה, ובשמי רמוז – מעשי הנורא. שלוש אכזבות – לא הרעידו ברכיי, ובפעם […]
ממני יצאו – יובלים שלושה, ובכל אחד – ייחודיות שונה, נשאתי שיר – מלא תוגה, על אירוע נורא – שאין להשיבה. מאז שסופר – סיפורי במקרא, הפך שמי הנכבד – […]
עיניה החדות של סוני קלטו את הדרקון השחור מכה בכנפיו הגדולות כמאה מטרים צפונה מהם, בעודו מרחף בכבדות גבוה מעל למי האגם, נזהר שלא להתקרב יותר מדי אל האי הסלעי, […]
אבי לא היה משפטן – אך עצתו התקבלה, כשהגיע איתי – ועם שניים מהמשפחה. מאכסניה בדרך – נותרה לי חוויה קשה, אך גיליתי תושייה – ופעלתי במהרה. זר נחמד שפגשתי […]
החתולים התכנסו בפחי האשפה הגדולים שבקצה היישוב. כולם כעסו, ייללו ורטנו ודרשו להעניש את שושנה. כולם – חוץ מתמר, אחותה הגדולה של שושנה. "ש ק ט!!!" קראה תמר בקול, וכולם […]
פעמיים בלבד – אותי מזכירים, ובכל פעם – את שמי משנים. הלכתי יחד – עם עוד שישה, אך נכשלתי איתם – באותה משימה. פעלתי בזמן – כשמישהו גסס, וקישטתי אילן […]
נשלחתי למשימה – לפני הזריחה, והמטתי חורבן – על אחד שלא חטא. נדרשתי לגרום סבל – למפר פקודה, ובגללי רצה למות – בלי שאותי בכלל ראה. נוטים לזלזל בי – […]
בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ פֻּצְ'קִיק אֶל תְּמַר אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, כּוֹעֵס וְרוֹטֵן, וְכֻלּוֹ רָטֹב – מֵהַזָּנָב וְעַד הָרֹאשׁ. "מָה קָרָה לְךָ פֻּצְ'קִיק?" נִבְהֲלָה תָּמָר, "קַיִץ הַיּוֹם, אֵיךְ נִרְטַבְתָּ כָּל כָּךְ? אַתָּה […]
פגשתי בחיי – שניים אדירים, שניהם לא ממש – אכלנים גדולים. האחד ביקרני – כמה פעמים, והשני ביקש לנוח – אך נשלח למנהיגים. שם הא־לוהים – נקרא עליי, וקולות כבירים […]
שלושה ענפים – ממני יצאו: הראשון הביא פרי – ובגד, השני שחט צאן – ואבד, ורק נכדו – של השלישי, יצא בן אנוש – לגמרי אמיתִי. ואני עצמי – על […]
הדלתות נפתחו עוד לפני שסיימה חיננית לנקוש עליהן. מאחוריהן הופיע פרח־אור, חסר סבלנות, ובפניו מבט מאשים על העיכוב שגרמו לאדונו. חיננית התעלמה מהבחור הצעיר ועטתה על פניה את ארשת השלווה […]
קדוש וטהור – היה אדוני, אך מוות ודם – הרביתי אני. נפלתי לפני – מלך רשע, אך קמתי משם – בלי בושה. השאירוני לבדי – עם מתמודדים אחרים, אך צמחתי […]
אבי היה תקיף – כמו שמו החייתי, אישי היה אמיץ – וניצח למעני, אני הייתי – הצנחנית הראשונה, וגולות קיבלתי – לפי בקשה. מי אני? אפשר לענות על החידה בתגובות…
חול. הרבה חול. בכל עבר, בכל צד. רק חול. בשמים ממעל חמה לוהטת. החול, החול רותח, לוהט כלאחר כור צורפים. הרגלים היחפות זועקות. חם! לוהט! מים – אין. אנא אני […]
חֲבֵרִים יְקָרִים, אִתָּם בֶּטַח הוֹלְכִים בְּכָל יוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר אוֹ לַגַּן, לוֹמְדִים שָׁם דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּמְשַׂחֲקִים עִם הַחֲבֵרִים בֶּחָצֵר. אֲבָל יְדַעְתֶּם שֶׁגַּם הַחֲתוּלִים עוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה? בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ, לְמָשָׁל, יֵשׁ […]
שני שמותיי – על שם מעשה שעשיתי, שמחתי על סיוט בלילה – שלא אני חלמתי, הבהלתי את כולם – ואת ארבעת ראשיהם קטעתי. מי אני? אפשר לענות על החידה בתגובות…
אחאיים שלף את גרזנו והחל לעקוף את דיה לעבר מקור הקול, אך קולה של חיננית בלם אותו. "אין צורך במריבה, ניאל. יכין ובועז אישרו את כניסת הזרים, ועלינו לקבלם כאורחינו. […]
רוח קלילה קיבלה את פניהם של רוכבי זיז ההרים. דיה פקחה את עיניה לאחר שהבינה שקיר הסלע נמצא מאחוריהם. השמיים מעל היו בהירים, שלא כמו השמיים המעוננים שהשאירו מאחור, במרומי […]
ישון תפס מחסה מאחורי סלע גדול והביט מעלה, לעבר הצווחות מהשמיים. כמה עשרות מטרים מעל מדף הסלע דאו שני יצורי ענק אימתניים, מטילים מטה סלעים וצווחים בקולות ניחרים. רעד אחז […]
כשפתח ניסן את דלת הארון, נעלמו התהום, החומה וההמון הצווח. הם יצאו אל אולמות אורווה רחבים. חמור מלוכלך הביט בהם באדישות לרגע, ואז שב לאכול תבן. שממית הובילה את ניסן […]
למוחרת, התעורר ניסן מאוחר בבוקר וגילה כי חלון חדרו תוקן. הוא התארגן בזריזות וסעד ברעבתנות את ארוחת הבוקר שהחליפה את מגש העוגיות. בעודו סועד, הרהר בקורות הלילה האחרון. כעת הבין, […]
מרכבת האש המתינה לו מחוץ לבית רתומה לשישה סוסי להבה. ניסן חשב שהמרכבה מהודרת מדי בשבילו, אבל לא באמת ציפה שיביאו אותו על חמור. הוא תהה לעצמו אם יש לכך […]
החבורה התעוררה לפני עלות השחר לבוקר קר וחשוך. אחאיים העיר את ישון ושתי הנערות, ואילו חיננית התעוררה מעצמה. השריונאי האיץ בהם לקום ונאלץ להבטיח לדיה שיעצרו בדרך לארוחת בוקר. "למה […]