הסיפורים של Talis

אני זוכרת שהספסל היה קריר וקצת רטוב. זה היה מרענן כי החום היה בלתי נסבל. דאבי, מעבר למדשאה הלחה, אירגן את שאר חבריו לכיתה למשחק. הוא בעצמו חמום, אז זה […]

אביגיל יקירתי. מזל טוב! איך זה להיות שוב בת שלושים ושש? את הרי לא באמת בת ארבעים ;) אני רואה בעיני רוחי איך עינייך החומות מצטמצמות לכדי צחוק מתגלגל. את […]

לגור יש שיער שחור מפחם ועיניים כהות וגדולות. יש לו חיוך רחב כזה שמתאהבים בו מיד – מעוטר בקמטים שפעם היו גומות. עכשיו הן משהו באמצע. הוא מספיק בטוח בעצמו […]

לא כל הסיפורים מתחילים מההתחלה. לא לכולם יש אותה – את ההתחלה, הכוונה. ולא לכולם יש אמצע או סוף. אם כבר… אז הסיפור הזה הסתיים (או שלא) בקצה הקשת בענן. […]