הסיפורים של Dream Catcher
23.4.14 יומני, יומן יקר שלי, אני מצטערת שלא כתבתי בך כבר הרבה זמן, זה הדבר שהכי רציתי לעשות בעולם אבל לא יכולתי.. קרו יותר מדי דברים.. אני אספר לך את […]
יושבת על המרפסת עם שיער אפור. שותה כוס קפה ומביטה על האנשים החולפים, על האנשים הצעירים שעוד בקושי הספיקו לחוות, שכל החיים עוד לפניהם, שלא הספיקו לעשות טעויות, והיא, לא […]
אני שמחה לדעת שהתווספו לי קוראים.. כשיהיו 4 תגובות ו – 150 צפיות ממשיכים.. :) _____________________________________________________________________ אירועי הפרק הקודם: לפתע – הייתה עצירה חדה. הדלת של התא האחורי בטנדר נפתחה […]
דבר ראשון רציתי לומר שאני ממש שמחה שהגענו ליעד של ה – 3 תגובות ו – 120 צפיות – זה ממש חשוב לי. שיהיו 3 תגובות ו – 120 צפיות […]
פרק 10 ומיוחד, כשיהיה 3 תגובות 120 צפיות לפחות אני ממשיכה. תביאו חברים! 13.4.14 האיש המוזר הסתובב… הפנים שלו היו הפנים של אבי, רק שהוא היה מלוכלך, עם זיפים ארוכים, […]
12.4.14 הגעתי למסקנה שנמאס לי להמשיך לחיות ככה. נמאס לי לחיות בלי הידיעה אם המשפחה שלי חיה, נמאס לי לחיות עם ה"משפחה" החדשה שלי.. פשוט נמאס.. אני אחזור לבית הישן […]
11.4.14 לילה. ברחתי מהבית של המשפחה האומנת. רע לי שם, הם לא נותנים לי לעשות שום דבר חוץ מללמוד. הם הכינו לי לו"ז לכל יום (!!!) : *קמה בבוקר *שותה […]
10.4.2014 עברו 6 ימים מאז שכתבתי לאחרונה. פשוט לא יכולתי לעשות את זה. הכל נראה לי כל כך מיותר וחסר ערך.. התחלתי ללמוד בבית הספר – זה סיוט שם.. המון […]
יקרה שלי, אהובה שלי אני גדלתי איתך אני התבגרתי איתך אני חוויתי איתך אני אהבתי אותך והבטחתי לא לעזוב אותך. אבל את עזבת אותי – זו לא אשמתך. השארת לי […]
אני מרגישה כאילו החיים שלי הם מי גשם והם נוזלים לי מבין האצבעות ואין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לעצור את זה ואני מנסה בכל הכוח לשמור עליהם בידיים […]
הגברת מהרווחה – רחל, הגיעה שוב. אני כבר לא בוכה. בכי לא יכול למלא את החלל שהכאב האינסופי שלי גרם. *השיחה שהתנהלה ביני לבין רחל* – "שלום הדס" – "כן.. […]
טוב. הרווחה הגיע היום. אני בוכה את הנשמה שלי עכשיו. אני מתפרקת. כל כך כואב לי – והחלק הכי נורא, אין לי יותר תקווה שהם יחזרו. איבדתי אותם ואני יודעת […]
בוקר. עדיין אין אף אחד. עדיין כואב. עדיין עצוב. עדיין מלא פחד. רק משהו אחד השתנה – הפעם, פחות מלא תקווה. מחר יש לי פגישה עם הרווחה ואני מפחדת.. מה […]
1.4.2014 , השעה 13:20 אבא, דניאל, בבקשה תחזרו!!! זה לא מצחיק!!! אני יודעת שהיום ה-1 באפריל, אבל זו באמת מתיחה גרועה!! עברו 5 ימים מאז הפתק. 5 ימים קשים. כואבים. […]
30.03.14 , השעה 15:20 עברו כבר 3 ימים מאז שקיבלתי את הפתק. אין זכר לאבי ולאחי. הוא אמר שהוא יחזור לפנות ערב. התקשרתי לבית החולים והם אמרו שלא התאשפז אצלם […]
21:19 בערב, 27.03.2014 היום בבוקר התעוררתי וראיתי שכבר 10:23 בבוקר (!!!!!) התפלאתי שאבא שלי לא העיר אותי, אולי אני לא לומדת בבית ספר, אבל אבא שלי מעיר אותי כל יום […]
אני הדס. אני בת 15 ואני גרה בישראל באזור המרכז. יש לי אח תאום בשם דניאל, לחבר הכי טוב שלי קוראים תומר. ואני פשוט…. אני כאילו…… כזאת……אמ.. פשוט כזאת. אין […]
זה שאני כאן, לא אומר שאני איתך. זה שאני ליד, לא אומר שאני לא רחוקה. אני לא באמת יושבת בכיתה, רק הגוף שלי שם, אני בעצם אוכלת גלידה עם אבא […]
אני רוצה לדעת לרקוד, כמו שאר הבנות אני רוצה לדעת לשיר, כמו הרבה מהחברות אני רוצה לדעת לצייר, כמו מישהי מאוד כישרונית אבל כל זה לא יקרה, אולי בעתיד. כי […]
אני מסתכל מלמעלה על האנשים, כולם שם למטה מפחדים מבואי מנסים להתחמק ועושים את כל המאמצים כדי שביקורי יתרחק. אני יכול להבין למה, אני יכול להבין איך, אבל הם אלו […]
לפעמים אני חושבת שאנשים מרשים לעצמם להיות ציפורים. לשבת מלמעלה, להסתכל כך על כולם. לשפוט בלי רחמים בלי יוצא מן הכלל – את כל האנשים. יושבים על ענן, כמו מלאכים […]
שוכבת עם עצמי במיטה, מביטה על הקיר. יש בו סדקים וחורים למרות שהוא היה פעם לבן וחדש ובהיר. גם אני הייתי יפה, כך לפחות מספרות התמונות. עכשיו בעלת הבעה ריקה […]