הסיפורים של zismanta
“שלומי, כפרה עליך, איך התגעגעתי” חיוך מיליון דולר מרוח על פניי וזרועותיי פרושות כדי לחבקו. “וואלה, ניו יורק עושה לך טוב, לפחות התחלת לדבר כמו בן-אדם” הוא חיבק אותי חזרה. […]
תקציר הפרקים הקודמים – מיקה עוזבת את הארץ ונוסעת לארצות הברית כדי ללמוד באוניברסיטת קולומביה, תואר שני במדעים מדוייקים, אלא שהיא מחליטה ברגע האחרון לשנות את מסלול הלימודים, פוגשת את […]
אם יש משהו שאני ממש אוהבת לעשות זה לשכב, תוך כדי האזנה למוסיקה, חסרת מעש על כר דשא רך ונעים, כשהשמש ברום השמיים מלטפת את עורי. וזה בדיוק מה שעשיתי […]
הדירה שלי מקסימה במובן הקומפקטי של המילה. מעוצבת במינימליזם אורבני פוסט מודרני. אני סתם זורקת פה מילים. מה שאני מנסה לומר בצורה מעט עקומה הוא שהדירה שלי קטנה חמודה ובמיקום […]
טריקת הדלת הדהדה עוד שנייה ארוכה בחלל המונית. “where to?” שאל הנהג במבטא כבד. “I need E 30th street between 8th and 9th avenue please” אמרתי ממש לא בטוחה בעצמי. […]
כמו תבשיל שהסמיך, חומם על האש, התבלינים מתחברים והטעם לאט ובטוח מתגבש, לכל השריטות ולכל הפחדים, נמצאה תרופה, נפרד מהם לעולמים, לעצב כבר אין מקום בלב, חיבוק מוכר, עוטף מחליף […]
הסתובבתי במטה עוד שעתיים אחרי שכיביתי את הטלוויזיה. השעה הייתה כבר אחת אחרי חצות. מרוב סיבובים התחלתי להזיע והתלבטתי ביני לבין עצמי האם לרדת מהמטה ולגשת למטבח כדי לקחת לעצמי […]
צ’ק ליסט של עלמה במצוקה: 1. הכנסה – בגובה של דמי כיס וגם זה רק לחודש הקרוב 2. קריירה – פחחח 3. אהבה – זה כואב/מסובך, תלוי באיזה שלב של […]
השפתיים שלו נוגעות בשפתיי, נגיעה אחת רכה חטופה, שפתיו מתנתקות לשנייה קצרה ואז שוב נמשכות כמו מגנט לשפתיי ועכשיו הן נצמדות ממושכת. מגע הזיפים שעל פניו בעורי מחוספס ויחד עם […]
ישבתי במרפסת הקטנה בדירתי ובהיתי בנקודה כלשהי בבניין שניצב ממול. כתם מרוח לנגד עיני בלי שום צורה מוגדרת או צבע מובחן – אולי בז’. מה לכל הרוחות אני עושה? מסובכת […]
“ליז בוקר טוב, מה שלומך?” אמא שלי הייתה על הקו. “בסדר אמא, הכל בסדר, מה אתך?” עניתי תוך כדי חיפוש אחר נעלי העקב השחורות שלי. “את יודעת כרגיל, היום אני […]
“קבלו במחיאות כפיים את אלי חסון ראש העיר הבא שלכם” הכרוז קרא בשמי ומיד אחר כך נשמעו מחיאות כפיים סוערות ותשואות ההמונים שהתקבצו בכיכר העיר המרכזית – המקום שנקבע להכרזת […]
שלום ישב במטבח ואכל חמוציות מתוך קערת חרסינה חומה. חמוציות עושות לשלום טוב במערכת העיכול. הוא לא מת על הטעם, אבל מה לעשות לפעמים בחיים צריך להתפשר, כמו בפעם ההיא […]
שער הכניסה נפתח בצלצול, ומר חסון ואנכי פסענו פנימה בשביל הגישה לעבר הבית. ציפיתי להרבה רעש וצלצולים כלומר, עושר שנשפך עליך בכמויות מכל כיוון אבל למרבה ההפתעה המראה שנגלה לפני […]
ביתו של מר חסון היה וילה פרטית , עושה רושם חדשה למדי, מוקפת גינה מטופחת ומעוצבת בסגנון הרטרו. הבית היה מוקפד בכל דבר, קטן כגדול. הוא אסף בביתו פריטים מקוריים […]
אין כמו הבוקר. מוקדם בבוקר. רגע לפני שהלילה מבין שזה די אבוד ומפנה את מקומו לאור רך וורוד לציפורים מצייצות או נודדות בסדר מופתי, ריח של טל באוויר, מכונת קפה […]
הדבר שהכי פחדתי ממנו כל חיי הפך למציאות. הייתם מצפים מאדם כמוני שנולד למשפחה הנכונה עם הקשרים הנכונים כמות הכסף המתאימה ועם אי אלו כישורים שיגיע למשהו בחייו, שיגשים את […]
“היום אני מסדרת את הארון שלי” הודעתי בבוקר לכל המשפחה. “בסדר, לכי על זה” הניד את ראשו ברב חשיבות בן זוגי ואבי ילדיי “לא אמנע ממך את ההנאה הגדולה בלזרוק […]
שם היא נמצאת, הפסגה טובלת בלובן בוהק ונפלא נוגה, גבוהה, מורמת מעל כולן רוצה לכבוש אותה מבלי לחשוש את שלי, אותך חייב לדרוש טיפוס אל המטרה עוד מעט באמתחתי חש […]
לא הייתי צריך להסביר את עצמי, רומי חסכה ממני את ההתפתלויות שבניסיון להסביר מדוע אני זקוק לעבודה ובדחיפות. וכך קרה שבשבועות עד פתיחת שנת הלימודים האקדמית מלצרתי במהלך היום, השתעשעתי […]
ישבתי על אחד הכסאות בחדר ההמתנה של מזכירות הפקולטה לחינוך. הבטן התהפכה והמחשבות רצו בתוך הראש במהירות רבה אבל כלפי חוץ לא ניכר שום זכר למלחמה שהתחוללה בתוכי. “כל מה […]
צעדתי בזהירות בדרך הצדדית, בנתיב שבחרתי לי להיות שביל הבריחה שלי. המשכתי עוד כשעה אחרי שהחשיך ואז התחלתי לחפש מקום מסתור שאוכל להעביר בו את הלילה. כמה מאות מטרים לאחר […]
תקציר הפרקים הקודמים: דידי וואן חי בחברה עתידנית, לאחר מהפיכת החינוך החדשה, שבה הציון שקיבלת בבחינות “ההסמכה” קובעים את גורלך לכל החיים וגם גוזרים מה יהיה שמך. דידי וואן פירושו […]
הסריקה היא פעולה יומיומית. אני מחויב אליה פעמיים ביום כחלק מחוזה ההעסקה שלי. אם לא אופיע בסריקה, אני צפוי לעונש של מאסר, וככל שמשך הזמן בין הסריקה להופעתי המחודשת יהיה […]
סדר יום של מטהר אשפה ממוצע נראה פחות או יותר כך: מתעוררים ב-04:00 לפנות בוקר, ההתארגנות תימשך כמחצית השעה. כפועל ממיין בקו האשפה יש להקפיד להגיע במדי עבודה הכוללים סרבל […]
זה תמיד מתחיל בקטן, שינוי שניתן לעיכול ולא באמת מזיז ליותר מדי אנשים וחוץ מזה התלמידים והוריהם היו מרוצים – פופוליזם מהסוג הזול ביותר. כל שנדרש היה להקטין את מספר […]
דידי וואן זה שמי, ההגייה תהיה זהה בכל מקרה אבל נכון לכתוב אותו כך dd1 אזרח מספר 8,953,812,773. אני בן 18 ונולדתי בשנת 2053, עשור לאחר מהפיכת המספרים. נו אתם […]
הסוף כבר כאן. אני מרגישה אותו בקצות האצבעות (שמתקתקות על המחשב) אבל השאלה הכי חשובה האם יהיה לסיפור שלי סוף שמח כמו בתסריט הוליוודי משוייף היטב או אולי סוף עצוב. […]
אז אני לא מקורי, טוב. החלומות שלי אינם יוצאי דופן וכשרע לי, זה יוצא פחות או יותר כמו אצל כולם, רק עם צבע כי בכל זאת אני מגיע מתחום העיצוב, […]
“הי שירה” חייכתי כשנכנסתי לביתה של אחותי, למחצה, כנראה. ניסיתי לשוות לפני ארשת סתמית ככל האפשר. אני סתם עוד אח שקופץ לבקר את אחותו ומשפחתה בביתם. מה יכול להיות יותר […]