הסיפורים של zismanta
מוזר, חשבתי לעצמי, זה שתיים לפנות בוקר ויש אור בבית. אולי הם מחכים לי? נחמד, למרות שמה שהכי מתחשק לי כרגע לעשות זה מקלחת ולהיכנס למיטה לישון. בבוקר כולנו נהיה […]
הדרך חזרה הביתה הייתה ארוכה ומתישה. ראשית, היו לנו פחות משעתיים להגיע לשדה התעופה בשנגחאי, כשבמהלכן היה עלינו להחליף את זהותנו, כדי למנוע מן השלטונות לעכב אותנו לחקירות שונות ומשונות. […]
ד”ר ליו הובילה אותנו תחילה, אל מעבדת הנגיפים המדוברת. הבנתי היטב מה מטרת המסע בנוסח יציאת מצרים שעשתה לקבוצה בין מסדרונות הקומה. מטרתה הייתה לבלבל את יכולות הניווט שלנו כך […]
כפי שנציג קוסמוג’ן אמר לי טרם כניסתי לאולם, ד”ר הו צ’ין אכן הייתה האחרונה ברשימת המרצים. הטוב נשמר לסוף. ההרצאה שלה בנושא הנדסת נגיפים הייתה מרתקת והקהל האזין לה בקשב […]
החליפה הכחולה נחה על מיטת חדר המלון המפנקת, כאילו מצפה להיות שותפת סוד לאירוע גדול. מחלון חדרי שבמלון, נשקף נוף יפהפה של גורדי שחקים ומגדלים עתידניים מפוארים, כולל מגדל טלוויזיה […]
המנעול הסתובב פעמיים בחור המנעול, שבדלת הכניסה לדירתה של שירה. דירה טיפוסית של רווקה תל אביבית, הנמצאת במערכת יחסים. קטנה אבל מעוצבת ופונקציונלית. שירה זרקה את המפתחות על השולחן הקטן […]
“אתה מודע לעובדה שהם פשוט מנצלים אותך?” סיון סיננה לעברי, מנסה למנוע מהבנות, ששיחקו להן בהנאה רבה באמבטיה, להבין שאנחנו בעיצומו של וויכוח. “הם לא. אני עושה את זה כי […]
בועז דאג מבעוד מועד לאסוף את “התיקייה” מן המזכירות הראשית, ועכשיו נשא אותה בכיס פנימי ובטוח של החליפה שלו. “התיקייה” הייתה למעשה כונן נייד שהכיל את פרטי המידע הרלוונטיים על […]
“המשימה הושלמה באופן חלק?” בועז שואל. “בערך אדוני, הוא כבר עלה על הטיסה לפריז ומחר יהיה בארץ” אבי, איש הקשר מעדכן את ראש הצוות. “למה בערך?” בועז מביט בו בעיניים […]
השעון מראה 04:50 לפנות בוקר, הרחוב כבר מתחיל להתעורר לחיים על פי קולות תנועת הרכבים והאנשים הבודדים הפוסעים לאטם ברחוב. החלונות פתוחים לרווחה וקולות לא מוכרים חדרו אל המרחב הבטוח […]
את כל השבוע האחרון שלי בארץ בילינו יחד. זה היה אחד השבועות הטובים בחיי, אם לא ה-. אין כמו מערכת יחסים בראשיתה. גישושים ראשונים, מחוות רומנטיות, נשיקות ארוכות ומתוקות, גילויים […]
“אני יוצאת לשעה” אמרתי לתמי, המזכירה של הבוס שלי, בדרכי החוצה מן המשרד. “אל תשכחי שבארבע יש לכם פגישה עם הלקוח מצרפת. צביקה ביקש שתעדכני אותו, חמש דקות לפני, על […]
הדירה שלי נמצאת במרחק חצי שעה הליכה מהים, ואת כל הדרך הזו עשיתי כשחיוך ענק מרוח לי על הפרצוף. מדי פעם המציאות של שבוע וחצי מעכשיו הייתה נדחפת וקצת מחריבה, […]
תקציר הפרקים הקודמים: לגילי, בחורה צעירה ושאפתנית, מוצע קידום בעבודה, הכולל מעבר לסיאטל שבארצות הברית. היא מחליטה לקבל את ההצעה, ולכן חברותיה מציעות לחגוג את עזיבתה. החגיגות נתקלות בקשיים כשחברתה […]
תקציר הפרקים הקודמים: לגילי, בחורה צעירה ושאפתנית, מוצע קידום בעבודה, הכולל רילוקיישן לארה”ב-סיאטל. היא מחליטה לקבל את ההצעה, ולכן חברותיה מציעות לחגוג את עזיבתה. החגיגות נתקלות בקשיים כשחברתה ההריונית, המארגנת, […]
יומיים אחרי, בעודי מתכוננת למסיבת הפרידה שלי – אוקסימורון נחות שכזה, נחתה עליי ההכרה, שתוך זמן קצר אני עוזבת את החיים הנוחים והמוכרים שלי. “למה אני עושה את זה לעצמי?” […]
ימים מוזרים עוברים על העולם שלנו: מצד אחד בני האדם מתכנסים וספונים בתוך מאורותיהם ואילו שאר היצורים החיים משתחררים מן הכבלים והכובלים ויוצאים לחופשי. מצד שני בני האדם המסוגרים מרגישים […]
לקח לי לא מעט זמן לחזור לענייני האושר, אני יודעת. זה באמת לא בסדר מצידי לתת לכולם להמתין לתובנות שלי על החיים. מצד שני יש לי תירוץ ממש טוב – […]
מרשל ואני היינו זוג עוד מימי התיכון. אני מניחה שהעובדה שהייתי בקבוצת המעודדות עזרה במשהו כדי לקרב בינינו. הבגדים הצמודים, החצאיות הקצרצרות, התלתלים הבלונדינים עשו את שלהם ומרשל, כמו עוד […]
הנייד שלי צלצל פעם שלישית תוך שלוש דקות בלבד. הוא לא היה בהישג ידי באותו רגע מכיוון שדיברתי עם הבוס שלי, עמדתי במסדרון מחוץ לחדרי ושוחחנו על ענייני עבודה. למרות […]
הבוקר התחיל כמו כל יום בשבוע האחרון. עמדתי לי לבדי במטבח בשעה שש בבוקר והכנתי ארוחה לבני המשפחה. ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר, כך הייתה נוהגת אמי לומר לי […]
“אושר הוא דבר חמקמק” המשפט כה שחוק אך לא יוצא לי מהראש. לפעמים אני תופסת את עצמי ברגעים קטנים כאלה של ישיבה בחיק המשפחה, או בשיחה עם חברים, ארוחה טובה […]
עמדנו שנינו במטבח פנים אל פנים. כל אחד מחזיק בספל הקפה שלו או שלה כאילו היה זה קמע או אולי נשק. היא דיברה. אני יודע בוודאות שהיא דיברה כי מבעד […]
היסטריה, ככלל, אינה תגובה אנושית שאני מעריכה במיוחד, אבל ברגע זה הייתה ממש נחוצה כדי לשחרר לחצים שהחלו להצטבר בראשי. מחשבה צלולה אחת שעלתה היא שיש אדם אחד, שאולי, יוכל […]
“שלומי, כפרה עליך, איך התגעגעתי” חיוך מיליון דולר מרוח על פניי וזרועותיי פרושות כדי לחבקו. “וואלה, ניו יורק עושה לך טוב, לפחות התחלת לדבר כמו בן-אדם” הוא חיבק אותי חזרה. […]
תקציר הפרקים הקודמים – מיקה עוזבת את הארץ ונוסעת לארצות הברית כדי ללמוד באוניברסיטת קולומביה, תואר שני במדעים מדוייקים, אלא שהיא מחליטה ברגע האחרון לשנות את מסלול הלימודים, פוגשת את […]
אם יש משהו שאני ממש אוהבת לעשות זה לשכב, תוך כדי האזנה למוסיקה, חסרת מעש על כר דשא רך ונעים, כשהשמש ברום השמיים מלטפת את עורי. וזה בדיוק מה שעשיתי […]
הדירה שלי מקסימה במובן הקומפקטי של המילה. מעוצבת במינימליזם אורבני פוסט מודרני. אני סתם זורקת פה מילים. מה שאני מנסה לומר בצורה מעט עקומה הוא שהדירה שלי קטנה חמודה ובמיקום […]
טריקת הדלת הדהדה עוד שנייה ארוכה בחלל המונית. “where to?” שאל הנהג במבטא כבד. “I need E 30th street between 8th and 9th avenue please” אמרתי ממש לא בטוחה בעצמי. […]
כמו תבשיל שהסמיך, חומם על האש, התבלינים מתחברים והטעם לאט ובטוח מתגבש, לכל השריטות ולכל הפחדים, נמצאה תרופה, נפרד מהם לעולמים, לעצב כבר אין מקום בלב, חיבוק מוכר, עוטף מחליף […]