-תיאה מקווין- ״תנשמי עמוקות״ הרופאה שלי מבקשת ממני, זה היום הארור הזה בשבוע שבו הוריי לוקחים אותי לבדיקות. לראות שלבנתיים אני עדיין חיה, עדיין נושמת כראוי. אבל אף אחד מהם […]
חשבתי שלפרוק יעזור לי אז רצתי לכל העולם וסיפרתי. סיפרתי על לינור שעזבה אותי לטובת עדן. ביקשתי מכולן עזרה אבל הן רק ענו בקצרה: ילדה, הסתבכת. לא היה לי למי […]
אני דפקתי בדלת. הוא לא ענה, הוא פשוט צעד אל הדלת. הדלת נפתחה בחריקה. הוא עמד מולי, היו לו פנים רגילות. "בוא שב" אמר והסתובב. ראיתי שעל העורף שלו יש […]
" ירין ?" שאלתי והוא הביט בי מופתע בדיוק כמוני . " אממ מדיסון מה את עושה פה ?" שאל בלחש " זה בדיוק מה שבאתי לשאול אותך , אתה […]
"עייפות זה מחמאה לאנשים חסרי עניין" אמר לי האיש בחליפה השחורה, והקדיש שלוש דקות שלמות בהכנת לטענתו "הסיגריה המושלמת". תמיד הייתי עסוק בהקשבה לאחרים בשעות בהן ישבתי בבית הקפה, זה […]
חשבתי חשבתי שלעולם לא אשב בבית קפה של אנשים בגיל 30 מה כבר עושים שם? בבית הרבה יותר נעים חשבתי שגדלים לעולם שבו קל יותר כי כשאתה ילד פשוט לא […]
"חכי רגע אנה, תני לי להגיד את מה שאני רוצה לומר… את לא יודעת את כל הסיפור. בואי רק נשב ונדבר ואם אחרי שאני יספר לך הכל כולל הכל תגידי […]
אני רוצה שתחיי היום בערב תחיי לנצח בלי בתי חולים ותרופות וניתוחים והקרנות. אני רוצה שתחיי כמו שאת אמורה לחיות לא כמו שהודג'קין אמר.
טוב, אז בפרק האחרון (שכבר הועלה) הצוות מתפרק, עכשיו כולם מתפצלים לכמה צוותים- האקס-מן (רק לוגאן), הנוקמים, לחלל (יוסבר בפרק הבא) ו-וונדה שיוצאת מהסיפור לביינתיים, השאלה היא אם להמשיך עם […]
אני עושה מה שאני רוצה, כי ככה בא לי. כי למי איכפת מהחוקים שהחברה קבעה לי. שורוד זה לבנות וכחול זה לבנים, "כי החלטתי". ששמלות זה לבנות, חליפות זה לבנים, […]
Too skinny! Too fat! Too much make up! Not enough! Too old! To young! And no matter what I'll do, it won't be good enough for you. Too much, too, […]
שלום חבר, פנים מסבירות פנים, להתראות. נקרעת מאתנו, פנים מסתירות שברים, דמעות. עולה באוב, מכאוב, אדמה קשה, מעיל רטוב. עומדים כחלקים מהשלם שלך, נופלים כעלומים. היית ואינך, לקחת אותנו איתך, […]
-ליאו גרייס- אני צועד אחרי טרה בנתיב בו היא בחרה היום ללכת לטיול. אני תמיד צוחק על המחשבה שהיא זאת שמוציאה אותי לטיול ולא אני אותה, מכוון שהיא זאת שבוחרת […]
שוב המחשבות הדיכאוניות חוזרות, זה כבר רגיל אצלי רגע אחד צוחקת ורגע שני בדיכאון שוב אין לי מצב רוח, שוב אמא מנג'סת לי אין לי כבר כוח אליה, אין לי […]
אדם לאדם זאב, כך אומרים, נכון, אומרים. אבל, השאלה היא, האם זה חייב להיות כך?, והאם כולם נוהגים כזאבים גם כשהם בדמות אנשים? מחשבה ראשונה עולה בראשי ואומרת- , לא […]
התעוררתי מהחלום בבחילה מטורפת- השעון המעורר צלצל כבר יותר מידי לטעמי, נכנס אל תוך חלום התופת הזה- אני מכבה אותו ויוצא מהחדר. מדליק את האורות במטבח ומדליק את הקומקום. אני […]
שלום, אני קרמבל, ואני קצת טמבל. כתבתי סיפור בחרוזים, הנה, אתם שומעים? היה היה בארץ רחוקה רחוקה, נסיך שכל היום אכל שמנת מתוקה. הוא השמין והשמין והשמין… כי שמנת מתוקה […]
קצה כנף, שחור לבן. טשטוש חלקי, נגמר. חלקי מקור, צהוב שחור. עין שחורה, בוהקת. פנים חיוורות, עיניי שקד, עור שנהב- הם כאן. ריח אדמה, טרייה-גשומה, עווית קטנה בעין. רצון לברוח, […]
אני מתפתה לגעת, אבל נזכרת שזה לא שלי. אני רוצה לקחת, אבל חושבת על התוצאות, על כמה שזה לא אפשרי. ושוב אני צוללת למציאות אחרת, אני חושבת על העבר, על […]
ניל ישב בשולחן של ביתן 14 והתבונן בבבואתו בצד הקמור של הכף. עיניו היו אדומות מעייפות, אפו אדום מקור, ולחיו אדומות מאשמה. מילמוליו השקטים נשמעו כצעקה ברחבת האוכל הדוממת. "אני […]
היוווש בנוות! ממש התגעגעתי לאתר! החלטתי לכתוב סיפור חדש ואני מקווה שלא תרצחו אותי על זה שנעלמתי לכל כך הרבה זמן! ♥ ——————————————————– ~לב לא טועה~ הקדמה: -בר אמזלג- היי, […]
דניאל: ישבתי על אחד הספסלים בבית הספר עם סיגריה ביד. היתה הפסקת צהריים וכול התלמידים היו בחוץ, מפטפטים ושקועים בשיחות שטחיות ובדיבורים תפלים. ראיתי את אריק בירדמן, המורה למתמטיקה, פוסע […]
"היי סימונה , מה את עושה?" "בדיוק מכינה ארוחת ערב .." כן כבר ערב , הזמן טס כשנהנים "אז אני יעזור לך" "מה פתאום אין צורך , את אורחת .. […]
אין לי מה להגיד, אין לי יותר מילים, או שהיו לי וכבר אמרתי את כולם. כל מה שהיה, נדום ומת בחשכה. כל הדברים הטובים, שעטפו אותי פעם, חשכו ונעלמו. אין […]
אני מתיישב על הספסל, מחכה שהיא תבוא כמו כל פעם. היא באה כמו תמיד, ואני מגיש לה את הנקניקייה בלחמנייה – ששמרתי במיוחד בשבילה. "תודה," היא אומרת ומחייכת. "זה היה […]
אני בובה, שקטה שקטה, קולי לא נשמע ירכיים דקות, בטן שטוחה חיוך מתוק, מוכנה להלבשה מפשיטים אותי ומלבישים חזרה לא אכפת להם, הרי אני בסך הכל בובה שקטה שקטה, אשר […]
אין לי ספק בכך שאני אוהבת לכתוב,לא יודעת עד כמה אני טובה בזה …אבל אני יודעת שאני אוהבת ,שזה עושה לי טוב ,ואני נהנת לקרוא את הדברים שאני כותבת ,וגם […]
אני כבר לא יכולה יותר. מספיק שהאמון שלי נשבר עכשיו גם החברות.. באמת לא חשבתי שהריב הזה יגיע כל כך רחוק. קיוויתי שאני ולינור נוכל להשלים אחרי הכל. השנה החדשה […]
פרק 1 : היום עברו בדיוק 105 ימים , 105 ימים מאז שהכול התחיל , מאז שהחיים של כולנו השתנו לגמרי . מי היה מאמין שעברו רק 105 ימים ? […]
חשבתי שהכל כבר נגמר ושאין דבר שיכול להשתנות חשבתי שהטוב נעלם ושמעכשיו רק הרוע יכול לשלוט אבל מסתבר ששום דבר לא נגמר ושהטוב בדרך, הוא יגיע כבר מחר! אעע אני […]
