פרק שביעי – הזדמנות אחרונה "זו ההזדמנות האחרונה שלך." טריאן אמרה בקול קר כקרח. "א-" "אני באמת מתכוונת לזה." היא השתיקה את דבריו של ארטון בעודה לוקחת לגימה ארוכה מכוס […]
פרק שישי – עבר מעומעם "המפקד ! למה מגיע לי לרוץ עוד חמישה סיבובים בדיוק?!" אמר ורדיאן בעודו רץ מאחורי אראיינה וסירניקס במגרש האימונים. "הא – תשתוק טיפש, הוא רק […]
פרק חמישי – ניצוצות ראשונים "זהו כולם! האימון נגמר, אני מצפה מכם להגיע מיד לאחר צליל הפעמון!" גבו של מפקדם החדש התרחק עד שנהפך לנקודה במרחק המגרש. לא היה אחד […]
פרק ארבע – פגישה מוזרה כל חייליו רצו סביב המגרש , על פניו של ארטון נחה לה הבעה שלווה ורגועה בעודו נשען על העמוד ומצליח לסגור את עיניו. אני סוף […]
פרק שלוש – באור מוקדם צליל פעמונים רועש כמעט גרם לו לקפוץ ממיטתו בבהלה. דבר שנעצר אך ורק בעקבות פרץ הכאב שתקף את ראשו בפראיות. הוא התקפל בסבל וקרס על […]
פרק שני – צמיחה כואבת ארטון הלך על מרצפי האבן המצוחצחים של רחובות השוק בעיר הבירה קיהיון. על פניו הרחבות הייתה הבעה חסרת מנוח בעוד ש נשך את שפתו התחתונה […]
פרק ראשון – צעד קדימה צליל תקיעה מהדהד נשמע ברחבי האצטדיון העגול ורחב הידיים. שם הוא עמד, טירון עטוי שריון מתכת חדש ומבריק. הוא זינק במהירות מן היציע הימני , […]
}ממלכת האנוש ווארוקל – הרי הגרניט הדרומיים. שנת 491 מנפילת ביקסור מאגנוס .{ לילה כבד ירד על ההרים הדרומיים שב קצה ממלכת ווארוקל. שם עמד לו מפקדו של ארטון, קווארצו. […]
אַבָּא – קָשֶׁה לִי עִם הַנִּסְיוֹנוֹת, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁתַּכְלִיתָם – לְהַעֲלוֹת אוֹתִי לְמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת. אֲבָל גַּם כְּשֶׁהַשֶּׂכֶל מֵבִין – אֶת נְכוֹנוֹת הָרַעֲיוֹנוֹת, הָרֶגֶשׁ מַמְשִׁיךְ – לְהַצִּיב לִי פִּתְיוֹנוֹת. הַיֵּצֶר הָרַע […]
זמן רך ומלוכלך, זמן לשאול ולשאול – ולשאול. זמן, אתה מטשטש וצומח ברסיסי החולם. זמן חי היום ומת אתמול, זמן ארסי ומתלחש. זמן מתקמט ומתרפק, זמן, אתה תולש ונתלש. זמן, […]
איפה את בוכה ילדה טובה שלי? בלילה בחושך מתחת לשמיכה איפה לבכות? ילדה רכה תבכי תבכי תתערסלי בזרועותייך תתערטלי בבכייך השחור הסמיך השקוף הטהור הפשוט איפה לבכות? ילדה זכה תבכי […]
בְּאָבוֹד רְשָׁעִים – רִינָּה, וּפִתְאוֹם יֵשׁ חֲגִיגָה – בְּכֹל פִּינָּה. שִׁירִים בְּווֹלְיוּם בְּכֹל שְׁכוּנָה, בְּכֹל גִּינָּה, רֶגַע שֶׁל שִׂמְחָה – בְּכֹל הַמְּדִינָה. . הַיּוֹם מֵת – אַרְכִי מְחַבֵּל, שֶׁנֶּגֶד יִשְׂרָאֵל […]
10.4.17 פיק ברכיים אחז בי. התיישבתי על מדרגות הבניין, משותקת. רוח קרירה של ערב החג ליטפה את רגליי החשופות, מזכירה לי את השמלה החדשה שלבשתי ואת הנעליים שקניתי במיוחד למעמד […]
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי הַשֵּׁם אֱלֹהֵיכֶם". . רֶגַע לִפְנֵי מוֹתוֹ – מֹשֶׁה מַזְכִּיר לָנוּ אֶת בְּרִיתֵנוּ, שֶׁהַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה – תְּלוּיִים בִּבְחִירוֹתֵינוּ. שֶׁהַבְּרִית הִיא לֹא רַק אִיתָּנוּ, אֶלָּא עִם כֹּל […]
תְּתָאֲרוּ לָכֶם – עוֹלָם יָפֶה, כָּזֶה שֶׁבּוֹ – אַף אֶחָד לֹא צָרִיךְ רוֹפֵא. עוֹלָם שֶׁבּוֹ – אַף אֶחָד אֶת רְצוֹנוֹ עַל אֲחֵרִים לֹא כּוֹפֶה, וְהָעוֹנֶג בּוֹ – לֹא מִסְתַּכֵּם בְּקָפֶה […]
מילותיי אינן כרים וכסתות, הן אינן שמיכות פוך מלאות בנוצות. הן אינן סוודר צמר כבשים לבנות, הן אינן מעיל חורף בקור הלילות. אל תאשרן, אל תאמצן. אל תאמר להן דבר. […]
נתחיל בשאלות הקלות: מי היה חוזה המדינה? 1. ויצמן 2. הרצל 3. עמוס 4. ירמיהו מתמודד: קשה לי להחליט אני יכול לקבל את עזרת הקהל? מנחה: בבקשה: הקהל מצביע על […]
מי אתה, נפיל רוצח מי אתה, שטן נתעב כיצד עלית השמיימה וחיללת במת־עב? איך רמסת גדרות־י־ה איך טבחת בן־אנוש כי אָרִיתָ אוֹרֲרוֹ אָרוּר והכל בשם קדוש? פוֹל משמיים שאולה פוֹל […]
כֻּלָּם מְיַחֲלִים, לְעֶזְרַת הַשֵּׁם, אֲחֵרִים, בִּשְׁמוֹ מְאַחֲלִים, שֶׁמָּה שֶׁרוֹצִים יִתְגַּשֵּׁם. קוֹרְאִים לוֹ בְּעֵת צָרָה, מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיָּסִיר כָּל רַע, מְלִינִים בְּפָנָיו עַל מַכְאוֹב, וּמוֹדִים לוֹ, כְּשֶׁקּוֹרֶה מַשֶּׁהוּ טוֹב. אֲבָל בַּמְּצִיאוּת, […]
מִי אֲנִי – בֶּאֱמֶת? מַה נִּשְׁאַר מֵהָאָדָם – בְּרֶגַע שֶׁהַגּוּף מֵת? הַאִם הַנְּשָׁמָה מוּשְׁלֶמֶת – אוֹ מִשְׁתַּלֶּמֶת? לְאָן בְּכֹל לַיְלָה – הִיא נֶעֱלֶמֶת? הַאִם גַּם הַנְּשָׁמָה – נִרְדֶּמֶת? מַה מִּתְרַחֵשׁ […]
לפרק הקודם מסעות בטמריה, מסע שני/ספר חמישה עשר: הסעודה האחרונה – פרק 75 — התוכנית הזאת נוראית. ידעתי שאני אסבול ממנה וזיק רק ירוויח ממנה. אבל זאת התוכנית היחידה שיש, […]
6.4.17 עוד ארבעה ימים יחול חג הפסח, ואני הייתי טרודה בניקיונות ובכל מה שקשור לחמץ. לא ידעתי למה אני מתעסקת בזה; לא שאני מארחת קבוצת אנשים ודואגת שיהיה נקי לקראת […]
אַבָּא, אֵיךְ אַתָּה בִּי – מַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין? הֲרֵי הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי – כֶּיֶצוּר לֹא אָמִין. אֲנִי מְזַגְזֵג – בֵּין הַשְּׂמֹאל לַיָּמִין, רֶגַע עִם תְּפִילִּין – וְרֶגַע בְּתַאֲווֹת הַכָּבוֹד וְהַמִּין. אַתָּה […]
אָחִי – אַתָּה לֹא אָשֵׁם, אַתָּה לֹא שׁוֹלֵט בְּהַכֹּל – אַתָּה לֹא הַשֵּׁם. תֵּרָגַע אָחִי – אַתָּה לֹא נוֹשֵׁם, לֹא כֹּל סִיּוּט שֶׁלְּךָ – חַיָּיב לְהִתְגַּשֵּׁם. . אָחִי, אַתָּה לוֹקֵחַ […]
בצד השני של החלון, יש חושך גדול וארוך, יש שַׁלָּדוֹת מתכת חונות, פנסים כְּתַמְתָּמִים ופרחים ישנים. יש ירח לחיבור, ומשאלות לילדים, יש אנשים הולכים על המדרכות, בודדים. בצד השני של […]
אַבָּא, לִפְעָמִים אֲנִי מְפַחֵד לִטְבּוֹעַ בְּעַצְמִי, רַק אַתָּה וַאֲנִי יוֹדְעִים – כַּמָּה עָמוֹק הַבּוֹר הַפְּנִימִי. נִמְאַס לִי כְּבָר – מֵהָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, אֲנִי וְהוּא – נִמְצָאִים בְּסִכְסוּךְ יוֹמְיוֹמִי. הָעוֹלָם הַזֶּה – […]
היינו באמצע רכבת הרים, הראש והרגליים החליפו מקומות, והלחיים שלי קיבלו צבע ורוד לא טבעי. את צרחת אליי: "תחזיקי חזק!" פחדתי, אבל עדיין הרגשתי הכי מוגנת בעולם. בתוך החגורה הגדולה […]
לפעמים אני נבוכה לשאול, מה שלומי? ומיד עוברת לשאול: מה שלום הכל? זה מביך וקצת טיפשי, להתעסק באישי. זה מרגש מנותק, כי יש המון מרחק. הוא גדול ואין-סופי, בין הכאב […]
הַיי יַקִּירָתִי – מַדּוּעַ אַתְּ עֲצוּבָה? מַדּוּעַ – אַתְּ כֹּל כָּךְ כְּאוּבָה? אַתְּ לֹא יוֹדַעַת – שֶׁאַתְּ חֲשׁוּבָה? הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ – כַּמָּה אַתְּ אֲהוּבָה? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְעָמִים – […]
האביר על הסוס הלבן וסינדרלה אהובתו נסעו לפאב בצפון שבו הייתה אווירה רומנטית ב23:00,הוא הביט מסביב וראה את הגבר עם האישה יושבים אחד עם השניה ושותים אלכוהול,הוא שואל את האבירה […]
