נשמע הבכי האומלל הזה, בחושך ובדממה, באמצע של הכל. היא נכנסת לשם ומרימה אותו בזהירות, מקיפה אותו בזרועותיה. הוא מניח את ראשו על כתפה במין רכות שובה לב שיש רק […]
נשבר בלחש ונשבר בצרחה הקול הבוכה בריקנות הצחיחה שאין לו מושיע ואין לו טרחה מעיים מתעוותים בפנים רפויות נהמות מותזות על סלידה ונכויות בגיא ההריגה לעבירות משניות נבזות מפעפעת במעשה […]
מאז שהפסקתי לכתוב עברתי המון; דירה, בן זוג, אפילו תקופה של שיגעון. ארגנתי אירוע, התגייסתי לצבא עזבתי את הבית בעקבות האהבה. הכרתי המון חברים חדשים ויתרתי על הרבה חברים ישנים […]
You dont love me. You have stopped loving me Long ago As if you did I can only guess. You only need me To get away with life Im so […]
לא, אני לא רוצה לחזור אלייך, אחרי מה שעשית לי וכמה שפגעת בי זה הדבר האחרון שאני רוצה אבל לצערי אני לא יודעת למה אתה עדיין חשןב לי, כן אני […]
צל חיוור, עומד שם ברחוב, הכביכול ריק מכול, ולצל הזה אין ידיד ולא חבר, גם ימיו העוברים , הם לא אלא הזמן הבודד, ולרשותו , מתנוססת למעלה מחשבת הגאולה . […]
המוסיקה התחלפה לסלואו שקט, אברי שנצמד לאביטל מתחילת הערב שלח אליה מבט ערמומי.. " התרקדי איתי עלמה יפה?" שאל בקול ששוב, ניסה להיות מרשים אבל נשמע כאילו הוא נחנק.. באותו […]
דמו החנה את המכונית על-יד בית מתפורר. ריח העובש עמד באוויר כלחות רקובה. הוא יצא מהרכב ופתח עבורה את הדלת. לאחר שיצאה, נעל אותו והתבונן בה לרגע. "הגענו," דיאנה אמרה. […]
אלמוג עמדה בכניסה לאולם הנשפים של מלון פלאזה.. אביטל וליאל לא הגיעו וגם לא ספיר- בנה, היא הייתה מאוד לחוצה בשל כך.. גברת לוי התקדמה לעברה בעדים איטיים וגאווותה ניכרה […]
זאת טבעת זהב, בת עשרים שנה ויותר. עדיין נוצצת , עדיין מרשימה. אבנים כחולות , אבני ספיר קורצות מתוכה, ושני יהלומים מבריקים לצידה. את הטבעת הזאת קיבלה פעם ביום הולדת […]
נִרֶחַק ממך. קרב אליך. בכאבי יום, במחנק מקיף פרצי נשימה. בזיכרון גוף מתמסר למחסור נגיעה. בחיוך מתבטל בהיעדר שליטה. בהסכמה לחיים בחסך. במורסה מוגלתית, דלקתית. אני כורת את ידיי ומתנפץ […]
פרק ב… חודשיים ימים לאחר מכן, ומשלא עצמה עין בלילות בהם עפה בכוחות אצבעותייה לירח ובחזרה מימנו, ואף הגיעה לכדי כך שחשבה ברצינות תהומית ולראשונה בחייה להתנות אהבים עם מלפפונים […]
"מאה אחוז הוא ייתן את הדוגמה שלי." התמרמר רנוב בראשי. "נתחיל עם התמוטטות הצבע: התמוטטות הצבע היא אחידות, גיוון הצבעים בתוכנו מתחלק בעקבות משהו טראומתי שקרה. התחלקות הצבעים הזאת גורמת […]
הפסנתר. בן שבעים שנה, אולי יותר. עבר מסבתא רבתה שלי לסבתי וממנה לאמי ומכאן הגעתי להתחיל ולנגן. מכיתה ב', כמעט שמונה שנים. עכשיו זו הפסקה. אולי כי נמאס, אולי מהסיבה […]
"איפה היית?" "איפה הייתי בתחילת הקשר? רציתי אותך. לא אהבתי." "ואז?" הוספתי, מתייפחת. "אהבתי אותך. אהבתי." "ואז?" הדמעות מציפות לי את העיניים אבל הריסים הרטובות שלי יוצרות מעין בריכה. הוא […]
טוב לי. טוב לי עכשיו, בפשטות. בלי הרבה צלצולים,עקבים או ניצחונות… טוב לי בצלך. אז למה אני חושבת איך להרוס? למה אני מחכה לשקט? בו היא לא תיכנס לחדר ואהיה […]
פעם, כשהייתי ילדה לא הבנתי מה זה אומר להיות מבוגר מבוגר זאת אמא? וזה אבא? וזקן? זה סבא וסבתא? אז… מה זה בוגר? אחותי הגדולה? עברו השנים, גדלתי ב-3 אני […]
ועוד יום, של גרירה מתמשכת בין מצמוצים. עוד מספר שעות, עד שאעשה כלום, רק במיטה. ועוד יום, עוד יום אחד, עד שאתעורר.
"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" שאל רוקי בחשש. "כאילו מה יקרה לי כבר. האוויר לא ינצח אף פעם את האש. האוויר רק מחזק את האש" השיבה פייורינה בביטחון […]
בס"ד נגנב, נלקח, הושאל לתמיד. החשק, הרוח, החיים והנשמה. הוכה, נחתך, דימם. הלב, המעמד, הגוף והנפש. רציתי, שאפתי, נתתי הכול. אהבה, כסף, נשמת אפי. ראיתי, חוויתי, התחלתי ליפול. מכות עד […]
מאת : אני כתבתי את זה עוז אליהו פרקש ציון עיר דוד , ציון עיר הקודש ציון כולה טוב , מה אעשה בלעדייך ציון, מה מעשיי בלעדייך ציון , עיר […]
רגליים נושאות את האישה הרחק משם. בנשימה עצורה. רגלייה מתמוטטות והיא נופלת על הרצפה הקרה והלחה. היא נופלת על האספלט, על האדמה ומתרסקת בלב דומם. מנסה להקשיב ואולי עם השקט […]
אני נדבק לעצמי ונושם לאט. אני מנסה לתפוס הכי פחות מקום שאפשר עם לגעת בעצמי הכי פחות שאפשר. אני מגעיל. לפעמים זה מדהים אותי: הקיום שלי מתנקז לכך: לגועל, לחום, […]
I chase suns that don't belong to me like a gold digger unwanted.
פרק 6- טיימינג. "חרא, הלך פשוט חרא!" ג'ייק צעק בעודי מגלגלת את עיניי, הארוחה בהחלט הייתה זוועתית. ג'ייק ופיטר לא הפסיקו לעקוץ אחד את השני עד שלבסוף ג'ייק יצא מהבית […]
פרק 6- טיימינג. "חרא, הלך פשוט חרא!" ג'ייק צעק בעודי מגלגלת את עיניי, הארוחה בהחלט הייתה זוועתית. ג'ייק ופיטר לא הפסיקו לעקוץ אחד את השני עד שלבסוף ג'ייק יצא מהבית […]
זוג ממוצע ממעמד הביניים,2 ילדים. מצב כלכלי סביר. הוא מחושב, מדוד, שקול בהוצאות וחושב קדימה. היא מאמינה ב'חיה את הרגע' ולמצות את החיים, יכולה להבין אותו עד גבול מסויים אבל […]
"בובות "- האנשים שמאחורי היופי אורות הזרקורים סוגרים עליהן, יופי בלתי נתפס.. שלמות בלתי מושגת.. כל המבטים מונחים עליהן , אם הם מועדים עכשיו, הם גמורים. הרבה כסף , הרבה […]
