החופש הגדול קיץ 1951 במרכז תל אביב 18.6.2016 אבינעם קליין 0506325228 [email protected] לא הלכנו לקייטנות, לא הלכנו לחוגים, לא ראינו טלוויזיה, לא סימסנו בסמרטפון, לא גלשנו באינטרנט, לא שיחקנו במשחקי […]
נקודת מבט אמה אני מטומטמת וזה סופי, ממתי אני מקנאה בבנים כמו היונתן הזה?! מה יש לי, התחרפנתי כנראה, אם אני מביטה בהם רוקדים, ומקנאה. הם עלו במדרגות, התיישבתי על […]
בעודי יושבת על הספה הוא שוכב על ברכיי, מעבירה את ידי בשיערו ומרגישה כיצד האהבה שלי כלפיו כמעט ונעלמה כלא הייתה. עברו חמש דקות ואני כבר מרגישה את נשימתו איטית […]
יסמין קמה בבוקר ויום אחד בא עליה חלום נורא מוזר. היא התחילה לחשוב שהחלום שהיא חלמה עליו בלילה, שמנורה לא תעבוד וג´ני לא יצא מתוך הכד. " אהה!!!" צעקה יסמין […]
אני וסיראלה המשכנו ללכת, לא דיברנו על זה, יכולתי לראות אותה מנסה לאמר משהו ואז מתחרטת וממשיכה לעוף בעודה בוהה בחול. המוח שלי לא עיכל עדיין את כל מה שאנג'ילין […]
היא ישבה על שפת הנהר הגועש, קצות אצבעותיה טובלים בו. היא איננה הייתה מודאגת אם תיפול אל סופה בנהר. "שלום לך,אדם וולף" היא אמרה מבלי להסיט מבטה אל כיווני כלל […]
יש את הימים האלה שאין לך כוח לכלום. פתאום את מרגישה ריקנית, עצובה. בלי יותר מדי לדעת איך ולמה. כאילו קיבלת מכסה שנתית לאושר שברגע שהיא מסתיימת, ככה ביעף, בשנייה […]
היא אהבה את איך שהשמש נופלת עליו, ועל הנמשים הקטנטנים של אפו שזוהרים והיא מרגישה שזה רק בשבילה. היא אהבה לראות אותו אוכל, כי כל תזוזה קטנה אפילו כשדיבר, הבליטו […]
תבין שעצוב לי. עצוב לי שברגע שהיא הגיעה אתה שכחת ממני, עצוב לי שהיא חושבת שהיא יכולה להגיד מילה ואתה ישר שלה, עצוב לי שאתה נופל בקסמיה כל פעם מחדש, […]
אתה היית ותמיד תישאר טראומה שעברתי. שאני בחיים לא אתגבר עלייה ובחיים לא אשכח לא משנה כמה אנסה. זאת הייתה חוויה טראומטית תקופה טראומטית שכשאני רק נזכרת בה אני מתחילה […]
בית האהבה על אם הדרך לכל מקום יש בית בית ורוד מעוטר בלבבות ופרחים וגג לו אדום בית האהבה. חדרים רבים בו לכל אהבה חדר לזוגות אוהבים שם הם מתודעים […]
"בוא נלך קרטר " אמרתי בלחש עומדת מעל הר גופות מרוטשות . קרטר שלח את ידו לפניי ואני נרתעתי מעט . " את מפחדת מימני ? " " מה פתאום […]
המוות אינו אלא חציית העולם, כפי שחברים חוצים את הים; הם ממשיכים לחיות זה בתוך זה. שהרי מי שאוהבים וחיים, מין ההכרח שיהיו נוכחים בתוך זה הנוכח תמיד. באספקלריה האלוהית […]
כל החיים שלי עברו מול עייני, תום ,רוזלינדה…. הגיעה הזמן שאני אספר אותו לכולם, או לפחות לחלק. סיפורינו מתחיל ביום שימשי, השני באפריל. היום בו נולדתי. הורי היו כל כך […]
בואי נשלב אצבעות, כלומר נחזיק ידיים גם אם אינך בת זוגתי, אנחנו עדיין שניים ראשי נקי ממחשבות מלוכלכות אני בסך הכל רוצה שהן תהיינה חמימות נחבר את קו ליבנו, נהיה […]
"עדיין לא סיימנו לעצב את הבית. ג'יימס רוצה להתייעץ עם מעצב פנים אבל אני חושבת שמספיק להסתובב בחנויות רהיטים כדי לקבל השראה.- היא צחקה בקול- ג'יימס רוצה בית מודרני, מעוצב […]
שכבתי על הכביש וחיכיתי למכונית הבאה שתגיע. קיוויתי שהיא תגיע בקרוב ותהרוג אותי, קיוויתי שלא אצטרך לחיות יותר. אם כי חשוב לציין שאני לא רוצה למות בגלל שניק לא בחיים […]
נינה לא רצתה להאמין שהיא אכן שילמה את המחיר על כך שהיא הייתה עם אמברטו. היא סכנה את עצמה כדי שהם יוכלו להיות ביחד. זה לא עושה אותה פחות אשמה. […]
לפתע היה שקט. לא ציפורי השחור המנקרות בצווחות צרודות, לא קולות הפיצוח של הקרקע מהקיפאון שתקף אותה, לא דבריה החלשים של איימי כלפיה, אף אחד מהם לא הצליח לעורר את […]
"אני מניח שאנחנו תקועים ביחד, שותפים."- פיטר קוויל, סטאר לורד את ראשית חיי אני זוכרת כקפיצות מבתי אומנה כאלה לבתי אומנה כאלה, בקצב מסחרר כזה שאפילו לא הספקתי לפתח רגש […]
באותו האוהל הצפוף ישב על השרפרף הישן איש בעל זקן חום וארוך, בעל בגדים פשוטים ועל צווארו היה תלוי תליון ירוק ובוהק. האוהל היה עשוי מבד הצבוע בפסים אדומים וכתומים. […]
עוז יודע לנשק, הנשיקות שלו תמימות ומתוקות בדיוק כמו שאני אוהבת. הוא לא ממהר לשום מקום וידייו תמיד נוגעות במקום הנכון,במקום שצריך. העובדה שהוא נושך שפתיים אחרי כל נשיקה גורמת […]
הכל התחיל בשיעור גיאוגרפיה. נשמע משפט די נדוש וקיטשי, אבל למען האמת, הוא די נכון לגבי הסיפור שלי. התחיל שיעור הגיאוגרפיה של גברת אופדלס. בשיעור שעבר היה מבחן, והשמועות אמרו […]
ואהבתי אותך, אהבתי אותך בצורה שכבר שכחתי. אהבתי אותך כאילו היית האור היחיד בעולם שלי. אני לא מאמין בבני אדם, לא מאמין באנשים – במילים שהם אומרים, כי תמיד המעשים […]
בוקר של גשם. החלון מראה אפור וקולות רעמים נשמעים מרחוק. הוא מתעורר לאיטו במיטה החמה. מסרב להקשיב לשאון החורף המתדפק על חלונו. על השידה בדלי סיגריות ושאריות קפה, כאילו מרמזים […]
לאחר שנייה בדיוק הרגשתי יד שסותרת ללחי שלי. התכווצתי לכדור והבכי שלי רק התחזק. "את תשלמי על זה" אמר אליאב בשקט והתחיל להוריד ממני את הגופייה שלבשתי, ניסיתי להתנגד אך […]
כאלה הם החיים. אנחנו אף פעם לא יודעים מה יקרה לנו בעוד שנה או חודש, בעוד דקה ואפילו בעוד שניה… אנחנו גם לא יכולים לשלוט בזה. רוב הדברים שיקרו לנו […]
שם שם תוכל להיות חופשי ולהנות מהטבע פה פה אתה כלוא, סובל ולא רואה אפילו אור יום שם שם תוכל לאכול מטעמים ופירות פה פה אין אוכל, אין טבע, אין […]
הלכתי הביתה, למדתי ולאחר מכן קראתי ספר טוב בסלון כי הייתי לבד, עד שאח שלי החליט לבוא ולהציק לי "די כבר לקרוא ספרים!" הוא אמר תוך כדי שהוא חוטף את […]
