"כן!" עניתי לו בהתרגשות רבה. קבענו. סוף סוף מישהו שאני באמת יכולה לסמוך עליו. בדרכי לספסל שלנו, עברו לי בראש כל המחשבות. כל מה שקרה לי. כמות הפעמים שנפגעתי מהדבר […]
"די, זה רק חלום רע, הכל בסדר." היא לחשה בעודי מזיע זיעה קרה על המיטה. פקחתי את עיניי, הסדין היה קרוע, על גופה היה כתם כחול של מכה, ובנשמה שלי […]
״זה לא אפשרי שתהיו ביחד״ אמרה לי חברתי הטובה מאיה , ״אבל למה לא?״ אמרתי בזמן שהדמעות בעייני איימו לפרוץ ,״הוא החבר הכי טוב שלך , זה או שהוא לא […]
אור המסך האיר את פניי באור כחלחל כשקראתי את ההודעה ממנה. היא בברוקלין כבר יומיים והכל מצוין. מארחת ה-AirBnB שלה ממש נחמדה, והיא קרובה למסעדה שמגישה אוכל ישראלי, שמזכיר לה […]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פנינו היו קרובים אבל לא יכולתי רציתי להאמין שזה זה… אבל כשהבטתי בה נזכרתי בפניה העצובות של ג'ייד בדמעה שנצצה על לחיה. התרחקתי ממנה "אז… שנזמין?" אמרתי במבוכה והיא […]
מחר היום הגדול שלה. סופסוף הגיע הרגע של אחותי לבחור. "נונה את מתרגשת?" שאל ניק בפעם החמישית . והיא הנהנה וחייכה שוב , מהורהרת. אנחנו משפחה משולשת. בקרוב נהפוך למשפחה […]
השבוע עבר כל כך מהר שתרזה לא הרגישה שיום חמישי היה בפתח. היא וג'ונתן עבדו לאורך כל מהלך השבוע בשצף קצף , הפגישה כבר כמעט ונשכחה לתרזה. והעובדה שסוף השבוע […]
תרזה פרקר הייתה בשנות העשרים לחייה, היא עבדה בחברת ביטוח שהייתה בין הגדולות בניו-יורק והוותה תחרות רצינית לכל מי שהעז להוות סוג של אתגר. היא סיימה בגיל שש עשרה את […]
אני זוכרת שהייתי קטנה, עוד לא ידעתי מה זה לאהוב. נכנסת לחיי, חבר טוב. היינו מדברים שעות וצוחקים אל מול שקיעות היית מחייך אליי עם עינייך התכולות. ולרגעים פתאום הבנתי […]
תמיד חשבתי ש"לב שבור" זו מעין מטאפורה. אבל היום אני מבינה שלא. הלב שלי שונה מלפני כמה ימים. הלב שלי באמת שבור. אני ממש מרגישה את הרסיסים מסביב ללב שלי, […]
לאמיליה, תלמידה בתיכון "ריד" במינסוטה, היו חיים רגילים. שני הורים, אח ואחות צעירים, חברות טובות, ציונים טובים, וחבר בשם טום. עד שיום אחד הכל השתנה, כל מה ומי שהיא הכירה […]
מהתחלה חשבתי שיהיה לי קשה איתך אבל לא ידעתי מה מסתתר שם בתוך כל העולם הענק שנמצא אצלך בראש. ועם הזמן ניסיתי לפצח את האגוז הקשה בחיי, אבל את מצידך […]
שנת 2022 11 בנובמבר. התאריך שבו אימי נהפכה להיות אחת מהם. באותה תקופת זמן המגיפה החלה להשתלט על העולם. בחיים לא נראתה מגפה כזו, מגפה חסרת מרפא שמשתלטת על האדם. […]
"נו, כמובן!" רובי פסעה ברוגז ברחבי החדר לאחר שסיפרתי לה את קורות הצהריים. "אין בשבילו אופציה שהוא טועה! הוא צועק על כולם כאילו אנחנו טיפשים והוא החכם!" שכבתי במיטה ובהיתי […]
"החלטנו להצטרף אליכם." רובי ואני התיישבנו בכורסאות מול הקונדסאים, שלשם שינוי ישבו והכינו שיעורי בית. הארבעה נראו מופתעים, ורמוס הזדקף, ופנה אל הנמוך שבחבורה. "תולעוני, אתה בטוח שאתה מעוניין להצטרף?" […]
בשבת בבוקר תוכנן משחק קווידיץ' בין גריפינדור לרייבנקלו. הסיכויים, כמובן, היו לטובתנו. אבל מזג האוויר לא. כמעט כל תלמיד שנכנס לארוחת הבוקר באולם הגדול, העיף מבט חושש בתקרה המכושפת. מזג […]
באותו ערב, ירדתי במדרגות תוך כדי קליעת צמה בשערי הארוך. הבחנתי בחבורת הקונדסאים שישבו באחת הפינות בחדר המועדון. פניתי אל ג'יימס, "אתה בא?" ג'יימס הנהן וקם מהכורסה. איתו קמו גם […]
ניסיתי לקום ממקומי בבת אחת, שוכחת מהמכה בצלעות, אבל כאב חד הזכיר לי זאת בבירור. פלטתי אנקה, ורכנתי קדימה כך שכפות ידיי נשענו על ברכיי. "מה קרה?" ג'יימס הושיט לי […]
כיוון, כוננות, כוונה… סיבוב במקום. כיוון, כוננות, כוונה… סיבוב במקום. כיוון. כוננות. כוונה! סיבוב במקום! נשפתי בתסכול. היה זה השיעור השלישי שלנו בהתעתקות, ועוד לא הצלחתי – כמו כולם, פרט […]
אני יודעת שעשיתי הרבה טעויות, בחיים, איתך, ועם עוד הרבה אנשים. אבל הטעות הזו, הייתה גדולה מכולן. היום הזה, היה הטעות הכי גדולה. היום הזה, שבו התאהבתי בך… בשנה שעברה. […]
אני הולכת להתחיל בקלישאה . מכירים את זה שאתם קוראים ספר ומרגישים כאילו הוא נכתב עליכם? שהגיבורה עוברת בדיוק מה שעברתם ומרגישה כמוכם ? נכון זה גורם לכם לאהוב את […]
פרופסור סלגהורן הניף את שרביטו וחלונות כיתת השיקויים נפתחו בנקישה אחת. הוא רוקן בנפנוף שרביט נוסף את תכולת הקדרה של נער שחור-שיער מגושם במיוחד, שבמקום להשיג את הגוון הכתום-רך שהתבקש, […]
רק אציין שהפרק הזה נכתב בצורה שונה משאר הפרקים – הפעם לילי היא המספרת. רציתי לנסות משהו חדש, אז תגידו לי אם אהבתם ואם יש לכם העדפה לגרסה הזו. יכול […]
כל רגשותיה צפו ועלו למעלה. הדמעות שחנקו את גרונה עכשיו זלגו באיטיות, ולילי מיד הפנתה את גבה מג'יימס, וניגבה את הדמעות במהירות. קול תגובתו של ג'יימס היה מעט מבועת. "לילי…." […]
"עם מי את הולכת למסיבת ליל כל הקדושים של סלגהורן?" שאלה אמילי בהתעניינות, נשכבת במיטתה. "בינתיים עם אף אחד," לילי ענתה, מבהירה בנימת קולה שאין שום דבר מוזר בזה. היא […]
"להבריז?!" לילי כמעט התפלצה. "אין סיכוי!" "בטח שכן. להזכירך, לחצת לי את היד," "ואני הייתי העד שלכם," סיריוס חייך חיוך מרוצה. "אבל אמרת שלא תשפיל אותי!" "זה בכלל לא משפיל. […]
בוקר למחרת לילי התעוררה לקריאות מזל טוב מצד חברותיה, ולערימת מתנות לצד מיטתה, לכבוד יום הולדתה השבע-עשרה. היא קיבלה מתנה נוספת מהוריה: ערימת בגדים חדשים, שאמילי התפעלה מהם כל כך, […]
"לשיעור הבא כולכם מגישים לי סיכום באורך מטר על אנימאגוסים, עליהם נלמד בהרחבה בשיעורים הבאים," אמרה פרופסור מקגונגל. קולות מחאה נשמעו מהתלמידים. "ואתם משוחררים. אוואנס, גשי אליי בבקשה לכמה רגעים." […]
"איפה ג'יימס, לעזאזל, כשצריכים אותו?" לילי התהלכה בחדר המועדון הריק הלוך וחזור. כמה אירוני, בכל הפעמים אני רק מנסה להיפטר ממנו, ועכשיו אני טורחת לחפש אותו… "פשוט תודי," מרי חייכה […]
זמן קצר אחרי שהתאוששה מהבכי בעקבות היציאה עם ג'יימס, הלכה לספרייה על מנת להשלים עם חברותיה. תחילה אמילי התייחסה אליה בקרירות, והשיבה לשאלותיה בעוקצנות, אך לאחר שלילי ניסתה לפייסה (וגם […]
