סיפורים על סיפור

חומות של פחדים

אני מוצא את עצמי רחוק, נסחפתי עם הגלים. אני בוכה רוצה לצחוק, לחבר את הכל להשלים. ים יבשה אש ורוחות, רוצה בלי גבול עוד לשחות. מהפחות אל יותר אל פחות. […]

איך נולדת מפלצת

כשאני מביטה בפניו, נשברות אט אט, החיוך של “התגעגעתי אלייך כל כך” מתנפץ כמו זכוכית, אני מבינה שכך נולדות מפלצות. הוא לא ראה אותי באה. הוא לא ראה את טפריי […]

ספר לי סיפור / האיש בעל אלף הפנים

באמצע הלילה, במארב אי שם במדינה זרה ביקש ממני פלנדו הקטן לספר לו איזה משהו, ככה סתם כדי להעביר את הזמן – בשביל לא להירדם. קראנו לו פלנדו הקטן שכן […]

אנחנו אשליה

אנחנו אשליה. ככה הבנתי היום. אנחנו אשליה, הולוגרמה. מישהו קרא לי פעם הולוגרמה. לא בת-אדם. לא בת-אדם? לא, את הולוגרמה. אנחנו אשליה. אנחנו הבחוץ ואנחנו הבפנים – זה לא אותו […]

טוטאל לוס

אלון זע באי-נוחות במקומו. החום הבלתי-סביר-בעליל של יולי ישראלי במיוחד סוחט ממנו את טיפות הנוזל האחרונות שנותרו בגופו. הוא מוחה את מצחו השמנוני, ואז נגעל מעצמו ומנגב את ידו על […]

רעד בידיים, או איך פגשתי את אניה לב של אבן

אניה היא כמו אבן. היא זזה ממקום למקום כמו רוח, ושום דבר שעובר דרכה נשאר אותו דבר, לא משנה מה. ניירות הופכים עיסה, ציפורים הופכות עצמות, ואנשים, אנשים הופכים קברים. […]

הקוסם ולילך

בעודו מביט בה פעם אחת אחרונה כפי שהיא, הקוסם זורק את אבקת הקסמים הכחולה שלו על העור הצחור שלה, וזו מתנערת בצחוק קל ומניפה את שערה לאחור. “מה אתה עושה?” […]

עיני אלומיניום – פרק שביעי

אמנדה מסתובבת סביב תא הזכוכית של אנדי, ועדיין אף שריר בפניה לא זע. אנדי עוקב אחרי מבטה כל הזמן הזה. אם הוא היה יודע מי היא, ומה התפקיד שלה כאן, […]

איזון

התחושה שיש איזון מושלם ביקום, היא התחושה שגורמת הכי הרבה נינוחות, לדעתי. הידיעה שיש משהו שמחזיק את העולם הזה בשתי הידיים, מקרב את הפנים שלו אליו ולוחש מולו עם חיוך: […]

אכזבה היא כמו שוקולד

מריר. נכון, אי אפשר ממש לטעון שאכזבה היא כמו שוקולד, כי הרי גם שוקולד מריר מתגלגל על פני הלשון וממתיק את כל הפה בטעם קקאו עמוק, אבל להתאכזב ממישהו שאוהבים […]

אהבה נכזבת

כשהיא מביטה בו, היא יכולה להרגיש את הנימים הכי קטנים ועמוקים בגופה מתכווצים קצת, ואז משתחררים ומתנפחים. היא מסוגלת לחוש את הלמות ליבה כנגד עצם הסטרנום, ואת האאורטה תופחת לגודל […]

עיני אלומיניום – פרק שישי

אני מחכה בחוץ עשר דקות. רק עשר דקות. אבל זה מרגיש כמו עשר שעות. אני שונאת שאוליבר עושה את זה. שהוא כמעט ונותן לי את העצמאות שהוא יודע שמגיעה לי, […]

עיני אלומיניום – פרק חמישי

מחוז האלומיניום הוא הבית שלי מאז שאני קטנה. אני לא זוכרת עד כמה קטנה, אבל אני יודעת שמאוד קטנה. אני זוכרת ריצות בגנים הירוקים, מרצפות שיש לבנות ונקיות. אני זוכרת […]

עיני אלומיניום – פרק רביעי

העיניים שלי לא ממש מצליחות לקלוט מה הן רואות. אני מרגיש כאילו אני על כוכב לכת אחר, וההיגיון לא מצליח לעבוד. אני רץ בתוך מסדרון עצום מימדים. כאיל הוא נבנה […]

עיני אלומיניום – פרק שלישי

אני מתעורר, אבל לא מצליח לפתוח את העיניים שלי. בהתחלה אני חושב: יופי. עוד פעם נרדמתי בשלג והריסים שלי נדבקו. וכולם בכפר שוב יצחקו עליי אחרי שאני אצטרך לתלוש אותם. […]

עיני אלומיניום – פרק שני

אני עוקבת אחרי צעדיו המהירים של המטרה במשקפת. הוא יורד מהשביל הראשי, ומתקדם עם מחלקי שלג לתוך השלג, אל הגבעות. במורד העמק. אם לא אתחיל להתקדם לכיוונו, הוא יעלם מעיניי. […]

עיני אלומיניום – פרק ראשון

אני שואפת בחדות את האוויר הקפוא, וממצמצת כמה פעמים כדי להסיר את שכבת השלג הדקה שהצטברה על הריסים שלי. למה, מכל המקומות שבעולם, אוליבר בחר לתקוע אותי דווקא בסינדייר? למה? […]

היכרות עם הגוף-לגיל הרך

עיניים לי לקרוא לראות, להכיר צורה של אות. אף אנשום בו ואריח, מה נעים ומה מסריח. אתרחק מריח רע, זה כדאי ויד ברירה. אזניים לי אשמע הצליל, קול כינור וקול […]

כתב העת בת קול- גיליון 2

שלום רב לא מזמן החבר שלי הוציא כתב עת בשם “בת קול”, שעוסק במדע פופולארי בנימה קצת מצחיקה. העיתון עורך החודש תחרות סיפורים קצרים, שעוסקים במדע(פיזיקה, מתמטיקה, פילוסופיה וכו’) באופן […]

ועוד יגיע גם תורי ( יום הזיכרון 2020 )

האם שמעתם את סיפורם של הילדים שנפלו כפרחים על קברי גיבורים ? על האזרח , הזהות , המספר שעל צווארו נתלה כתיוג לצבא , סימן קין לשמי הבל , הנה […]

זה הסיפור שלי / דוקטור לפט

(…) זה הסיפור שלי; אתם יכולים להאמין, ויכולים גם שלא. כן, הדברים נראים קצת הזויים, אבל כל מה שסיפרתי לכם קרה! באמת! כן, הייתי מעט עייף ולא הייתה חסרה השפעת […]

השיר

רְגִישׁוֹת הִיא נִצָּחוֹן יֻשְּׁרָה הִיא הִתְעַלּוּת עַלִּיזוֹת הִיא זְרִיחָה הַכֹּל מַדְהִים מָתוֹק וּמָרִיר אֲנִי נִצֶּבֶת דּוּמִיָּה וַחֲצוּיָה לַחֲלָקִים מְטֻשְׁטָשִׁים מִשְׁפָּחָה מְנֻכֶּרֶת חֲבֵרִים רְחוֹקִים רְגָשׁוֹת נִפְעָרִים כִּפְרָחִים לְאוֹר הַחַמָּה שֶׁל לֵב […]

תמונות בדמדומי הזמן

תמונות בדמדומי הזמן /איריס לוי 16.11.19 1 הייתה זאת שעת הדמדומים תנועת המכוניות זרמה לאיטה. הבחורה היפה בשיער האדמוני שישבה על הספסל הפינתי לא משכה את תשומת הלב ,מאחר ולא […]

מערת הזאבים – פרק 1

“בוקר טוב סאמי”, איזי התיישבה לצדו במיטה הנפתחת והניחה את כוס הקפה שהכינה עבורו על השידה שליד. “את יודעת שכיוונתי שעון ויכולתי לקום מאוחר יותר?” סאם הגיב בעיניים עצומות. “אתה […]

מערת הזאבים – הקדמה

סאם התכוונן במושבו במטוס ונשען לאחור. הוא הניח את האזניות השחורות הכבדות שלו על אוזניו והפעיל את המוזיקה במכשירו הנייד. Paradise City של גאנס אנד רוזס היה השיר הראשון שרצה […]

love story❤️

זה היה בכיתה י היא אהבה אותו כל כך.., כל הילדות שלהם הם היו ביחד נולדו יום אחרי יום ליה הייתה מאוהבת בו מכיתה ט ועומר הסתכל עליה חייך ובזה […]

“אהבה מתוך החשכה”- סיפור בהמשכים (פרק 13) *אחרון (סמי או אדם? רשע או פשע?)

פרק 13 ואחרון. סמי או אדם? רשע או פשע? “את בסדר, כן?” – שאל אותי סמי במבט מודאג. פניו החווירו. היה ניתן להבחין בפניו המודאגות. וכמובן, הוא שינה נושא. “כן.. […]

“אהבה מתוך החשכה”- סיפור בהמשכים (פרק 12)

פרק 12: תחושות לא שגרתיות. לפעמים את לא מבינה היכן את נמצאת, מה התרחש, מה מצבך. את לחוצה מבפנים, מרגישה לחצים חזקים… “לין, קומי. נו, קומי! בבקשה!” -ניערה אותי בכוח […]

“אהבה מתוך החשכה”- סיפור בהמשכים (פרק 11)

פרק 11: סמי. מאז ומתמיד, כל מה שהעסיק את גרושתי “נעמה”, הייתה שפת הסימנים וכל מה שנלווה לה. היא התעסקה בזה רוב הזמן, ובכל פעם שחברתה לין התארחה אצלנו בבית, […]

“אהבה מתוך החשכה”- סיפור בהמשכים (פרק 10)

פרק עשר: נעמה. אני נעמה, בת שלושים מכפר סבא. עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ולמרות זאת אני ממשיכה לעבוד ב”מילים בחשכה”. אני בחורה מאד שקטה, אך מאד משמחת את הסובבים. מעולם […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך