הבלוז נכנס לאט מהחלון בחוץ ענן שחור נושף המון אני יושב בפנים אנ’לא צריך חוף מבטחים כדי לעגון לחש לי, כאוס, בשקט מופתי מילים שלא זרות לשכמותי אתה יודע הכי […]
רְגִישׁוֹת הִיא נִצָּחוֹן יֻשְּׁרָה הִיא הִתְעַלּוּת עַלִּיזוֹת הִיא זְרִיחָה הַכֹּל מַדְהִים מָתוֹק וּמָרִיר אֲנִי נִצֶּבֶת דּוּמִיָּה וַחֲצוּיָה לַחֲלָקִים מְטֻשְׁטָשִׁים מִשְׁפָּחָה מְנֻכֶּרֶת חֲבֵרִים רְחוֹקִים רְגָשׁוֹת נִפְעָרִים כִּפְרָחִים לְאוֹר הַחַמָּה שֶׁל לֵב […]
“את ממש בעולם משלך” לאה אמרה לי, “אני מניחה ששתינו” עניתי לה. בזמן האחרון התחברנו מאוד, כנראה בגלל שאנחנו כל הזמן אחת ליד השניה . בהתחלה והאמת עד עכשיו לא […]
נזכרתי שאני מתגעגע לגשם לעוצמה שניטחת על עוצמה מבטון ואז נזכרתי שאני מתגעגע אלייך כשפחדיי ניטחים בך ונענים באותו השאון.
האם יישכח הוא ביום מן הימים, הקיום המופרח שלי בין הקירות? הלא הוא מוכרח, הלא הוא, אלוהים, להפיח חיים בי מחוץ לאימרות? האם עוד אפרח שוב, וכמה פעמים תמשול הסכין […]
פתחת את הג’ורה, פערת את הלוע ועכשיו את אומרת שקשה לך לבלוע? לא ידעתי בכלל שיש גלולה מרה, אז נשפך החלב, נו, מה קרה. הפלת את הכוס, ראי מה עשית, […]
כשאומרים “אני מתגעגע”, מתכוונים לומר “קשה לי בלעדיך”. כשאומרים “אני צריך ללכת”, בעצם מתכוונים לומר “אני הייתי רוצה להישאר”. כששואלים אותי “מתי תחזור”? רוצים להגיד “למה לא באתי איתך”. כשאתה […]
יושב הוא בצל העץ האפל שעליו הם בצבע פחם. את החושך נושם, מהנוף מתרשם, פחמים נופלים בעל-כורחם. השמיים שחורים, והיו זוהרים, עד היום שנגמר בו כוחם. את עיניו הוא ירים […]
אשמה על הכל. על שהיה ועל שלא. על המחר ועל אתמול. אשמה שמנבאת לאנשים המחשבות, מאשימה אותי בכל מה שיכול להיות. אשמה על שאמרתי, אולי מעדתי בלשון. אשמה שלא הצלחתי, […]
As a child, I use to always trip over when walking I learnt not to fall, to just take the next step I learnt to keep marching on When I […]
“היה זה זמן יוצא מהכלל כולנו הסתכלנו קדימה על העתיד,וראינו את עצמנו מצלחים בגדול,”אוכלים” את היקום בהצלחה ולא מסתכלים לאחור לשנייה” זאת הייתה הצלחה לא נמדדת במידה וכולם שמעו אליה […]
הוא היה בודד. חייל. נלחם על עצמו. בשביל אחרים. וכלא את הלב מאחורי סורגים. שתק רוב הזמן. התבונן, למד פרצופים קרא אנשים. הקשיב, לקולות מסביב. לכאב שבפנים. הוא ניסה לשכוח […]
מצופה מאיתנו להיות מושלמות , ללא ספק מדהימות . עלינו לחייך בכל רגע נתון ולשמור על דמות , לא אמיתית , לא קיימת . עלינו להשאר מתוקות , ללא פגם […]
כל הדברים, הגדולים הקטנים. לבסוף מתכלים, יהיו לסיפורים. סיפורי העבר, שבהווה נקבר. סיפורי אהבה, שהייתה כה רבה. ולבסוף לא שווה, אין לה שמץ תקוה. סיפורים על כזבים, שבאים ועוזבים. סיפורים […]
זהו שיר עצוב. מנגינה שקטה אותו מלווה. זהו שיר של כאב. קמצוץ של תקווה כבר פספס את השעה. זהו שיר של רגש. שיר על הונאה. זהו שיר אמיתי ביקורתי. זהו […]
רוצה לשבת בין ידייך, להביט אל הים, להתעורר בין זרועותייך. חלמנו לעוף אל על- לשחקים, ואתה כבר לא פה עזבת לעולמים ואני רק רציתי להיות איתו, לדבר ולשיר או לשתוק […]
בית א. אלוף להאשים, את כל האנשים. ורק אני, אני צודק. אנשים קשים, ממש ממש פושעים. ואת פשעי אני מוחק. פזמון. נרגן יאמר, כל איש מריע. יקים מדון, יפריד אוהב […]
בית א. הרי את מקודשת, אומר החתן. בלבו תפילה, לעתיד איתן. שנצעד יחדיו בדרך, בשבילי החיים. יחדיו נצעד לעולמים. הכלה עומדת, מתחת לחופה. צועדת אל תקופה יפה. אל חיים של […]
בית א. יוֹשֵׁב לִי, בֵּין הָרִים וְשָֹדוֹת. חוֹשֵׁב לִי, עַל כָּל הַפְּלָאוֹת. יוֹשֵׁב עַל הַחוֹל, מַבִּיט אֶל הַתְּכוֹל. מוֹדֶה וּמוֹדֶה, תָּמִיד עַל הַכֹּל. פזמון. תוֹדָה, שֶׁהֶאַרְתָּ דְרָכָי בַּלֵּילוֹת. שֶֹשָמַעְתָּ קוֹלִי, […]
בית א. יש דברים מבלבלים, ששולחים את השיקולים. כה רחוק הרחק הרחק, ואתה כבר לא בודק. זה ודאי כלל לא בריא, השועל הופך ארי. המרור כמו מתמתק, ואתה קצת מתנתק. […]
בית א. היו ימים, חלפו עברו. בחצרות כגד לבן. עם ישראל, לא דאגו. יום יום היה, יורד המן. פזמון. נסו כל, שונא ונזק, העם צעד ביד רמה. מן לאכול, והר […]
בית א. אל תזלזל, בדברים הקטנים. הם מצטרפים, יחד עם השנים. תזדרז תתאמץ, לאסוף קניינים. תשמרם לבל תגיע, לבושת פנים. פזמון. גם אתה יכול, לצמוח ולגדול. גם אתה יכול, לרוץ […]
בית א. עת להחליק, עת לא לנוד. עת להדליק, עת להציל את האוד. עת לפחד, עת להעז. עת לאבד, עת לתמוך יד מועד. פזמון. ובין כל חלופת העתים, לנו קשה […]
עצים חולפים נגד עינינו, אנו חולפים על פניהם. במרכבה שתישאנו, קול דוב שוקק ארי נוהם. ביערות גדל הפחד, הלב דרוך חרב שלופה. האווירה דרוכה מותחת, הולכים על כל הקופה. השודדים […]
בית א. איש לא יגיד לי מה ואיך, איש לא יגיד כיצד. אחרי לבי תמיד אלך, ברחבה ולא בצד. נשמתי דברי אשמע קולך, כי את-אני, איתך לעד. האזין אל נועם […]
בית א. רוחי תישאני אל על, מעל ומעבר לדעת. גבוה אף מן המושכל, מפה ומאוזן שומעת. ללא הגבלה מעשית, ללא כל חיבור אל החומר. בלי כל גישה נימוסית, משיג בלי […]
בית א. כל החיים רצים, אל עבר רגע של נחת. כאש בשדה קוצים, קנאה קרניה שולחת. אל מנוחה ונחלה, איש לא מרגיש שהגיע. זוהי ברכה או קללה, שאף אחד כאן […]
בית א. השלך הפסולת, בחר את הסולת. זו דרך לכל החיים. אסוף שיבולת, ועוד שיבולת. תיצור מהן משהו טעים. לך למכולת, קנה ובלול את. העיסה עם כל התבלינים. קח מאכלת, […]
בית א. כל אדם הוא יהלום, לפעמים גם מלוטש. רוצה תמיד בתום, אך מהיצר הוא מותש. פזמון. אם אותו נלטש, הוא יאיר כמו אש. את האפילה, יאיר באורה. בית ב. […]
