סיפורים על חרדה חברתית

מסכה מאבן

כואב לי הלב הראש הבטן העיניים, שלא מספיקות להתייבש לפני הדמעה הבאה, זה מתיש לחבוש מסכה שמחה. וכל כך כואב. זה מרגיש כמו מסיכת אבן, אם אני אהדק את החוט […]

כל העיניים אליי! / הנעלם הגלוי

עליתי אל הבמה, כולי פרפרים, לא רק בבטן. פחדתי, יותר מכמה שפחדתי במבצע האחרון במדינת אויב; פשוט השתתקתי בפעם האחרונה שעשיתי זאת, ומאז זה עוד זכור לי. סך הכל הייתי […]

חצי שנה

יש לי משהו שאני רוצה להגיד לעולם דברים שלא יהיה לי את הסולם להגיד אותם בקול רם, לעולם אוכל לצרוח אותם רק בתוך הלב אף אחד לא הולך לשים לב […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך