סיפורים על משכתבים ואולי נהנים

עיירה מושלגת: פרק שמיני

"אז תגיד לי," אני אומר כאשר ג'ייק נכנס אל הדירה."מה אתה חושב עליה?" אני שואל ובדברי מתייחס אל הנערה כהת השיער, אל ניקול. "נכון שהיא מדהימה?" אני מוסיף שנייה לפני […]

עיירה מושלגת: פרק שישי

הפונדק היה מקום מבודד, רחוק מהעיר, וזה מה שגרם לו להיחשב כל-כך נחשב בעיני זאבים כמונו. כמעט ולא היו במקום הזה מקומיים, רק כמה תיירים ואנחנו. אם לומר לכם את […]

עיירה מושלגת: פרק חמישי

עשן הסיגריה שלי התערבב יחד עם אדי נשמתי, אך אני לא הרגשתי את הקור, הייתי אמורה, אך זה כמעט כאילו הקור לא נוגע בי, כאילו אני אדישה מכדי שהוא יוכל […]

עיירה מושלגת: פרק רביעי

"היי פאריש," מישהו אמר לפתע ואני ניסתי לפקוח את עיני אך רק אחת מהן נפתחה."תפוס." מישהו אמר ושקית קרח נזרקה לעברי. לעזאזל, אני לא יכול להגיע ככה לבית הספר מחר, […]

עיירה מושלגת: פרק שלישי

השמיים התחילו להחשיך ואני כמעט מוכנה להישבע שמתחיל לרדת שלג. הערב הגיע, ואין לי מושג מה עשיתי במשך כל אחר הצהריים. אני מניחה שאולי נחטפתי על ידי חייזרים, ואולי אני […]

עיירה מושלגת: פרק שני

גבה מופנה אליי, ואני חייבת להודות שזה מאכזב, הייתי רוצה מאוד לראות את פניה, לדעת שהיא לא רק מה שאני רואה עכשיו,לא רק שיער כהה וקול נעים. אני רוצה לראות […]

דבר גרוע יותר

"את יכולה להיות רגועה," הוא אומר כאשר הוא מבין לאין מבטי נודד."הן לא מדברות עלייך." הוא הוסיף וחטף את המצית מידי, הרי ברור ששלו לא עובד, אם לומר את האמת, […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך