[נכתב בגיל מאוחר מאוד, כשהייתי בגיל 16 בתיכון. לא לרמוס זה ישן מאוד] פרח קיר/מיקה שקד כשהמשפחה נעלמת, דלת תמיד ננעלת, זיכרונות ילדות מנחמות, אצלי לא קיימות. בגן לעזור, בבית […]
פרח. פרח אחד, פרח סבא, עומד לו בשדה. פרח אחד, עומד בגאווה. פרח אחד, כעור עומד עם גב זקוף. פרח אחד, לועגים לו לפרח, הרי הוא אינו יפה. פרח אחד, […]
יואבי למה הפרחים כמלים? כי הם נבלים שירה. יואבי, אבל הם לא היו יפים שנה שעברה? כן, אבל עבר זמנם. יואבי, עכשיו הפרחים ימותו? כן שירה. יואבי, זה לא יקשה […]
שפתייה התפוחות טבולות בצבע אדום בוהק, בקצה לשוני עולה הטעם שלהן, טעם של מרד וחירות וקיץ ונעורים. עיניה נשלחות אליי מקצה החדר, ננעצות בעורי כשם שהייתה היא בין שיניי. ידיה […]
כשפלור נכנסה לבית , היא הבחינה שבכל פינה הבליחו פרחים צהובים . " אההההההההה!" היא צעקה בקול. קלרה שמעה את קול הצעקות של פלור והביטה בה באכזבה. " למי זה […]
~חתול~ שכבתי על החפץ עשוי העץ, שמפיץ חום, והתמתחתי. היתה זו שעת בוקר מוקדמת באחד מימי החורף הקרירים פחות. הבטתי בבעליי, אחד אחד, יוצאים מהדלת. הראשון היה גם הגדול ביותר; […]
