ווסיליסה נעמדה וקפאה במקומה. היא זיהתה את הקול האנושי הזה טוב, טוב מדי. כל גופה רעד, אכולת אימה, היא חיבקה את גופה והביטה בארדן מבעד הסבך של שיערה וידייה. בשעה […]
ארדן וווסיליסה ישבו על בול העץ יחד. היא דאגה לשבת במרחק מה ממנו, ידייה הצנומות סגורות זו לצד זו על ירכייה. ארדן בהה בה בהערצה, בוחן בקפידה את עורה החלק […]
ארדן פחד. למעשה, הוא פחד מאוד. אבל בליבו הייתה להבה בוערת, תחושה חזקה של תעוזה. הוא הרגיש שעליו להיות אמיץ, ואם לא בשביל עצמו, אז בשביל אמא שלו. הוא קם […]
הילד הצעיר התרוצץ בהתלהבות בין העצים הגבוהים שהקיפו אותו מכל צדדיו. הוא החזיק את רצועות תיק העור העמוס שעל גבו. היו שם מספר כלי מים, ספרים, דפים. וכמובן, כלי היצירה […]
