כשתקבלי את הגלויה
כשתקבלי את הגלויה,
בתמימות יפהפייה,
אותו כתב עבה וקטן
וקצת מעוגל.
את קצת תופתעי, כי זה בכל זאת רק אני.
ואולי גם בגלל שזה טיפה לא הגיוני.
עם עוד טריק בשרוול, באותה קרות אנוכית,
נדמה שנשארתי אותו ילד עוקצני.
ניסיתי לכתוב פתיחה, שתהיה דיי טובה –
אבל את בטח תחשבי שהיא כזאת עלובה.
תמיד היית כזאת, שיפוטית ומסוגרת!
הלוואי שהייתה לי אמא אחרת.
אז ברחתי, נעלמתי, באותו לילה סוער –
אולי בניסיון עלוב את הכאב קצת למזער.
את בילית עם חברים, באיזה מועדון מחוץ לעיר,
עם בן זוגך הדוחה שאותך מפציר.
כנראה שגילית את זה רק בזריחה, אחרי לילה חסר שינה.
את כל השנאה הכתובה במעטפה, בפרידת שלום כנה.
אני קצת מוקסם,
לספר לך כעת הכל כמו ילד קטן.
על הדרך הארוכה, הכאב והיופי,
על החלום בו חייתי, אחד בלי אף דופי.
במסע הייתי ילד רע, שרוצה רק לנקום –
שטעה וטעה ומקומו בגיהנום.
אז סיפרתי לך גם על הנפילות,
אבל לא על כולן – אין מספיק מקום.
כנראה צחקת על השטויות שעשיתי,
ואולי קצת בכית בגלל הצרות שגרמתי…
וזה הרגיש דיי נחמד, לראות את חיוכך –
והטינה קצת עוברת, מתחילה להתרכך.
ואז החיוך נעלם ושפתך רעדה.
ניסית לצעוק לעזרה בלי שום הצלחה.
וכשנפלת על הקרקע, בהלם כבד,
אפילו אותי קצת תפס הכאב.
כשתקבלי את הגלויה,
קצת אחרי ההלוויה,
בכתב עבה וקטן
וקצת מעוגל,
תדעי שאת התלאות עברתי,
את הטוב והרע גם פגשתי.
עכשיו אני בוגר, אחראי וסמכותי.
ולאמת לא אתכחש, כי יש לי רק אותי.
ואחרי שקראת את הגלויה,
אולי עכשיו את מבינה,
שהנפש יודעת מה היא רוצה,
אחרי שלהשתחרר שנים חלמה.
ואולי זו לא חכמה
לאבד את הנשמה,
ואולי אני כבר לא בוגר
אבל זה כבר סיפור ליום אחר.
תגובות (33)
אהבתי :) 5+
אני שמחה שאהבת^^ בהצלחה בתחרות לשנינו><
וואו. זה מדהים! את כותבת ככ יפה.
תודה, א.מ.ש! ♥ (מוזר לקרוא לך אמש חח)
וואו, זה יפיפה מאוד! זה שיר עמוק וכל כך מרגש!
אני חושבת שמיותר לציין שיש לך כתיבה מקסימה באמת, ואת מצליחה להעביר רגשות בצורה נפלאה. החרוזים היו טובים.
היי, אני מודה שאני לא כל כך מבינה בשירים, אבל לפי דעתי זה טוב שהארכת את המשפטים בכל בית(בדרך כלל בשירים שראיתי השורות יותר קצרות) כי ככה זה יוצר תחושה יותר עמוקה ופחות זורמת, וזה מתאים לשיר.
גם אהבתי את זה שלפעמים פה ושם לא השתמשת בחרוזים, זה מאפשר לרגע אחד באמת לעצור ולחשוב ולא לרוץ ולקרוא מהר כמו בשיר שיש בו כל הזמן חרוזים והוא מאוד זורם.
טוב, אני יודעת שזה בטח לא ממש משמח לקבל תגובה ממישהי שגרועה בשירים ולא מבינה בחוקי כתיבת שירים, אבל רק רציתי להגיד שאהבתי מאוד את השיר(:
ודירגתי 5 כמובן!
תודה רבה! אני באמת שמחה שאת אהבת את השיר ושהקדשת זמן כדי לכתוב תגובה כל כך ארוכה^^ תודה רבה♥
לעזאזל, גם בשירים את טובה? לא פייר.
פשוט כתבת את זה טוב ונכון, כהרגלך. אהבתי מאוד.
בהצלחה בתחרות! אני כבר דירגתי חמש.
קטניס אוורדין, סוף.
קטניס!! ♥מרגיש כאילו שנים לא חפרנו
היה לי פרץ כתיבה בארבע בלילהXD
הלוואי עלי פרצי כתיבה (אבל לא בארבע בלילה, אני ישנה בשעות כאלו. טוב, חוץ מבימים שאני שוכחת להכין שיעורים וחייבת להכין אותם בשעות האלו. XP)
קטניס אוורדין, סוף.
רק בלילה יש לי פרצי כתיבה, וחופש עכשיו, אז זה יצא סבבהXD (למרות שבגלל זה התחלפו לי השעות)
הרגע קלטתי שזה הסיפור חפירה הראשון אצלי^^
מזל טוב, יש לך סיפור חפירה ראשון!! (טוב, צריך רק את בלאק, אמורה ופומה – אז זה יהיה סיפור חפירות מושלם של האחווה.)
ואם כבר האחווה, מה עם רומולוס? לאן הוא נעלם?
קטניס אוורדין, סוף.
רומלוס פשוט נעלם לגמרי..
יודעת, חכי, אני אפתח עמוד זמני של חפירה והפתעהXD
מישהו אמר בלאק???
הגעתי!!!
טוב, אז ככה…
השיר היה טיפה מעורפל ולא ברור לי, ומשום מה דווקא אהבתי את תחושת הערפול הזאת, זה גרם לי לאהוב את השיר אפילו יותר.
כתיבה מדהימה(ברצינות, קטניס צודקת. את טובה בהכל!)!!!!!
אורפז(אין לי מושג מי את, אבל התחרות שירים שלך אז…), אני לא יודע מה אחרים כתבו לך לתחרות, אבל עם הכתיבה המרגשת הזאת של תס היא צריכה לקחת מקום ראשון.
איפה רומולוס באמת? סתם כתבתי לו דמויות לסיפור שלו??
לאן הוא נעלם? הדבר האחרון שהוא העלה זה סיפור חפירות! איפה הוא???
מישהי אכן אמרה בלאק, אבל זה קרה בשתיים בצהריים.
רומולוס כנראה פשוט נעלם. מוזר, הוא היה כל כך חפרן שחשבתי שהוא הולך להתמכר לאתר.
קטניס אוורדין, סוף.
בלאק כיף לראות אותךXD אני שמחה שאהבת את השיר, אני דיי חלודה בשירים אבל זה יצא אחלה בסוף^^ תודה~
מממ ראיתי פה שלא הגבת לאף אחד חוץ מקטניס… אבקש שתחרגי ממנהגך איתי מסיבה פשוטה כשסופר לא מגיב לי אני לא חוזרת לקרוא את הדברים שלו ופה גם לך זה לא מפריע שאין לך קוראת אני אפספס כותבת מוכשרת בשל סיבות מזעירות.
ובקשר לשיר, תסלחי לי אם בעיני הוא סיפור? אולי זה קצת חוצפני מצידי אבל הסיפור שהשיר סיפר הוא יפיפה והבחירה לכתוב אותו כשיר שהוא בעצם מכתב הייתה בעיניבחירה נבונה. סופר צריך לבחור את הכלי הנכון ביותר איתו הוא רוצה להעביר מסר.
נעלצתי לקרוא את השיר פעמיים שזה דבר מחמיא כשלעצמו.
אני מעריכה אותך מאוד בתור כותבת שמחה לקרוא את השיר שלך
יוקי
אני אפילו לא יודעת למה אני לא כותבת תגובות בחזרה – זה לא נחמד כ"כ. אני אתחיל לעשות את זה יותר.
האמת שכשאני כתבתי את זה זה הרגיש לי כמו סיפור, ואני מאוד מתחברת לאיך שהרגשת. אני שמחה שהתחברת לדרך ואהבת את השיר ותודה רבה♥
כתיבה טובה ויפה כמו תמיד. היו פה ושם מקומות שבהם החריזה לא כל כך זרמה עם הקריאה עצמה, אך אני עדיין אוהבת את זה.
סוקרני לגלות לאן זה יתקדם מההתחלה, כיוון שזה לא מכתב התאבדות (צדקתי? או שפירשתי את זה לא נכון?) שגרתי/כמו שלרוב נכתב. יש בזה מין נימה אופטימית שכזו, לקראת הסוף, כאילו הוא מנסה להסביר מדוע הוא עשה את זה, אבל למרות שהוא אמר שהיא אמא שיפוטית זה לא נראה שהוא כועס עליה/פורק עצבים או משהו בסגנון..(תסלחי לי, ספרות זה *ממש* לא הצד החזק שלי, לכן אפשר לומר שאני מתאמנת בפרשנויות-גם אם לא תמיד אני צודקת בהם (אבל אני ממש משתדלת!>.<)
אני לא חושבת שאי פעם אני לא לאהוב את הכתיבה שלך. היא פשוט יפהפייה. מודה שקראתי פעמיים. ממש יפה
*שאי פעם אני אוכל לא לאוהב
*לאהוב (סליחה על התגובות!! >..<)
תודה ספיר♥
כן, היו מקומות שהיו מילים שלא התחרזו, אבל זה הרגיש לי נכון ככה – אז לא שיניתי. אני שמחה שאהבת♥
וואו, אהבתי מאוד מאוד, כתיבה מצוינת גם אני אהבתי את המקומות שלא התחרזו זה הוסיף קצת שוני בשיר והפך אותו למעניין יותר לטעמי. אהבתי מאוד את הרעיון ואת הכתיבה. את כותבת מדהים. גם מאוד אהבתי את הבית שכתבת ב"רציתי להוסיף".
אין לי הערות לשיפור זהו שיר ממש טוב♥
+5
את לא יודעת כמה זמן חיכיתי לביקורת שלךXD
אני מאוד שמחה שאהבת את השיר! תודה רבה♥
מחכה לתוצאות^^
מצטערת, לא היה לי זמן לקרוא עד היום חח..
והמון בהצלחה, הולך להיות לי כל כך קשה לבחור שלישית גמר שלא לדבר על מנצח כולכם כל כך מוכשרים♥♥
הכנתי גמר קשה עדיין לא מוכן לגמרי אבל אני בטוחה שכולכם תתמודדו איתו(:
בהצלחה♥
למה אני כל כך עצלנית??? אוף, ראיתי את זה כבר לפני כמה ימים אבל לא היה לי כוח להיכנס ולקרוא -_- מצטערת!
זה כל כך יפה, ועצוב(?), ומרגש, וכתוב בצורה כל כך סיפורית שלא יכלתי להפסיק לקרוא לרגע!
אז… זה סוג של מכתב התאבדות? אני לא כל כך בטוחה שהבנתי את זה נכון… או שאמא שלו היא זו שמתה בכלל? אוי, אני מרגישה כאילו אני מעליבה אותך עכשיו -,-
אם זה היה סיפור הייתי כותבת לך 'תמשיכי!', אבל זה לא, אז רק אסיים בזה שאני מתחננת אליך, תשאילי לי קצת כישרון!!!
חח תודה פומה.
זה מכתב התאבדות. הבחור שלח את זה לאמא שלו – אחרי שנים שלא יצר אתה קשר בגלל שהוא ברח מהבית. המכתב נשלח לפני שהוא התאבד.
בקשר לבית האחר – אני דמיינתי את זה בתור גלויה שמצאו שהוא רצה לשלוח לה ובסוף התחרט, אולי אחרי שבוע מההתאבדות (שבטח חקירה או משהו מצאו) – ולאמא כואב מידי לשאת את זה.
אני אוהבת דברים עצובים.
דומה למה שאני מרגישה כלפי הורי, ואני ממש הזדהתי איתו.
את כותבת ממש טוב, תכחי את זה ברצינות כי את אחת המוכשרות באתר.
אם תהיה סופרת אקרא את כל ספרייך.
תודה רבה!! אני כל כך שמחה לשמוע את זה♥
אם את רוצה לדבר על זה אני פה כל הזמן♥
וואו, איזה שיר מדהים, ארוך ומרגש.
יש לו אופי מאוד מפתיע.
מאוד נהנתי גם מעומק הרגש.
אז דירגתי 5
השיר כתובה בשפה חופשיה, כך שהשבירה במבנה לא כ"כ הפריעה לי.
אבל שאלה לי אליך:
לא הבנתי את הביטוי אותך להפציר??
בך להפציר (הפצרה), אני מבינה
אותך לפצר (פצירה), אני מבינה
איך ולמה נפלתי כאן כ"כ מאוחר?
אז ככה, קבעתי עם אורורה ויוקי להגיב לך אבל אני גרה רחוק, אז הייתי צריכה לקחת אוטובוס.
חיכיתי לאוטובוס איזה שעה ורבע ואז…
טוב, זה כבר סיפור ליום אחר ;-)
במפציר התכוונתי במישהו שמשטה בה, שלא באמת אכפת לו ממנה – האפשרות הראשונה ממה שכתבת:)
חח ותודה רבה♥
טוב, לא כ"כ הבנתי את השפה…
את מבינה, אני עולה חדשה, ורק אתמול נחתתי כאן בארץ.
…..ועברית קשה שפה
מקווה להסתגל :-)
ברוכה הבאה לישראל!!♥
וואו עברה בי צמרמורת מטורפת כשקראתי את השיר. בהתחלה היה נראה כי הילד ברח מהבית מחוסר האכפתיות של אמו כלפיו ואז בסוף כאשר הבנתי שהוא התאבד… מדהים.