פרק 1- חלק 1

אביטל עמדה על הבמה והביטה על חננאל בעיניים נרגשות. " טוב לפני שנתחיל , חשוב לי להגיד שעשיתי את הסרט הדוקומנטרי ביחד עם חננאל . בלעדיו לא הייתי מגיעה למה שנהייתי היום. אז תנו מחיאות כפיים לחננאל." הוסיפה אביטל בהתרגשות.
" תודה חיים שלי." צעק לה חננאל מהקהל , אביטל מחתה את דמעותיה בגב ידה השמאלית.
תובל ושובל ירדו במדרגות , חננאל סימן להן לבוא לשבת לידו.
" נכון שחברה שלנו אלופה, נכון?" הוסיפה שובל בהתלהבות והביטה כולה מתפעלת שאביטל סוף סוף הקרינה את סרט הגמר שלה.
" טוב , תירגעי קצת עם ההתלהבות , את שוכחת שבעוד יומיים אני מתחתנת עם אהבת חיי. אני רוצה אתכן איתי ביום הכי מאושר בחיי. " אמרה תובל ברצינות תהומית.
" אל תדאגי , אני ואביטל נהיה בחתונה שלך . למה שהחברה הכי טובה שיש לך תבריז ולא תגיע לחתונה. אני מכירה את אביטל , ואין סיכוי שהיא תשכח שאת רוצה שהיא תהיה במסיבת הרווקות שלך." ניסתה שובל לעודד את תובל.
" אני מאוד מקווה שהיא תזכור, אחרת אם היא לא תבוא למסיבת הרווקות שאני מארגנת , אני אומרת שהיא מחוסלת מבחינתי." קראה תובל בעצבנות.
" תירגעי , בובי! אביטל תבוא למסיבה שלך , חסר לה שלא!" הוסיפה שובל והביטה על אביטל בחיוך מעריץ.
" אין על החברה המושלמת שלי!! חיים שלי בלב!" קרא חננאל בהתרגשות ושלח נשיקה באוויר לעבר אביטל.
" שלום לכם אנשים יקרים וברוכים הבאים לפרמיירה שלי , מישהו פעם מוכשר אמר שלהיות כוכב פופ בשנות התשעים זה לא קל , אני מאוד שמחה שיצא לי לחקור על האדם המדהים שלא הכרתי לצערי. הוא היה פשוט מושלם במלוא מובן המילה." אמרה אביטל בהתרגשות. " לאדם המהמם הזה קוראים גבריאל דמתי והאדם המוכשר שגילה אותו יושב איתנו פה , זה אדם עם הלב הכי ענק שיצא לי לפגוש וזה סבא שלי , יחיאל מנור. תודה לך סבא שנתת לי לחקור על אדם שמת לפני שבכלל נולדתי." קראה אביטל כולה נרגשת.