שרוטה | 5(ירדנוש)
אני לא יודע מה קורה. אני משתגע, ותוך רגע הכל נעשה מסך שחור.
כשאני פותח את העיניים אני בבית חולים, ובמיטה שלצידי אחי הקטן. אני מסתכל עליו, לא נושם בכוחות עצמו. לא זז, מגובס לאורך כל גופו. בחיים לא ידעתי שיש כזאת כמות של מכשירים.
אני מסתכל על ירדן. היא בוכה. הדמעות שלה ספוגות באיפור ומלכלכות את החולצה הלבנה שהיא לובשת.
"הם מתכננים לנתק אותו, נכון?" אני לוחש בקושי. היא מסתכלת עליי ומנגבת את הדמעות.
היא מהנהנת.
אני נאנח. קשה לי והכל מכביד לי על החזה. אני חיוור ואני מרגיש כאילו לא התקלחתי שנים.
אני מסתכל, הכתף חבושה וכתם דם בגווני בורדו באמצע. אני מגחך.
"זה נראה כאילו ירו בי…" אני לוחש. היא לא עונה. הבדידות חונקת והחרמנות אפילו יותר. כמה זמן אני שוכב פה?
אני מסתכל עליה.
פעם ראשונה בחיי שהיא נראית לי אחרת .
ושוב אני נותן לזין לשלוט לי במוח.
אני מנסה להירדם אבל ישנתי כל כך הרבה זמן שהקושי מתעורר בעצימת העיניים.
אני שומע את החריקה של הדלת.
"הוא התעורר?"
קול לא מוכר.
מי זה?
תגובות (2)
תמשיכי עם את יכולה :)
ברור שיכולה 3'>