ראית אותי לפני שהבנתי
זה לא הוגן
אתה עכשיו מדבר איתי ומצטער כל פעם
שהבנתי
ואתה מזכיר לי מה היה לפני
ואני אמרתי שאתה טועה
אבל בלבי ידעתי שאתה צודק
אך שום דבר לא יחזיר חזרה את הזמן
כי אני הבנתי מה זה סבל
הדובר יודע איך הוא יודע, אבל הכותרת בכל זאת דורשת ממנו להסביר איך הוא יודע? זה מונולוג, נכון? אני חושבת שזה פשוט מדגיש את הכאב שיש בהבנה וב״ידע מיותר״ שנשאר כמו טביעות אצבע על חלון. מרגיש כאילו יש פה ניסיון, כנראה מזויף, להרחיק את הזכר (מזויף כי הוא נכשל) כשאחר כך בכל זאת מתקיימת חפירה מסוימת בפצע מהעבר (לא מהסוג הנעים).
אני חושבת שהוא רוצה לשאול איך הוא ידע לפניו. מרגיש כאילו הוא מאשים אותו או כועס עליו כי הוא מבין אותו כי הם כנראה דומים.
משום מה אני רואה פה חמלה מהצד השני
תגובות (3)
מרגיש לי קצת משוחק
למרות שזה לא גורע
נחמד
הדובר יודע איך הוא יודע, אבל הכותרת בכל זאת דורשת ממנו להסביר איך הוא יודע? זה מונולוג, נכון? אני חושבת שזה פשוט מדגיש את הכאב שיש בהבנה וב״ידע מיותר״ שנשאר כמו טביעות אצבע על חלון. מרגיש כאילו יש פה ניסיון, כנראה מזויף, להרחיק את הזכר (מזויף כי הוא נכשל) כשאחר כך בכל זאת מתקיימת חפירה מסוימת בפצע מהעבר (לא מהסוג הנעים).
אני חושבת שהוא רוצה לשאול איך הוא ידע לפניו. מרגיש כאילו הוא מאשים אותו או כועס עליו כי הוא מבין אותו כי הם כנראה דומים.
משום מה אני רואה פה חמלה מהצד השני