המנגינה של הקומקום.
אני אוהב את המנגינה של הקומקום,
ואנשים אחרים לא מבינים,
כמה נעים לשמוע ציורים מדברים.
אני תובל את גופי,
בחיבוק של המיטה ובאהבה של הסדינים,
גם אם השעות רק זורמות בנחלים.
אני מכבה את האור,
נופל אחורה בדיוק לאותו המקום,
והם כולם בחזרה מזדחלים.
תגובות (5)
מהמם. מהמם. מהמם.
חיכיתי לזה מאז 'קפה וגופות' ובאמת כתבת דברים טובים אבל זה… (:
משקאות חמים תמיד עושים את העבודה
נראה כאילו התחלת עם רעיון יפה ויצירתי, ולאט לאט התפזרת. או שאולי לא היה מעולם רעיון, וזה רק תיאור יפה של מצב/ תחושה כלשהי. לא יודעת. בכל מקרה, הכתיבה נורא יפה.
בעיקרון בהתחלה פשוט חשבתי על זה שאני אוהב את הצליל שהקומקום משמיע ואז לאט חזרתי אחורה בסדר היום.
בכוונה כתבת 'תובל'- עם ת ולא עם ט? ;)