ובכל זאת איתי.
הצרידות מלטפת אותי,
מילותיו נשארות בין הקירות,
החלון פתוח,
אך הן לא הולכות.
ויש משהו יפה,
בזה שאינני מבין,
קצת כמו כבשים בשמיים,
כמו חוף הים ביום קר.
כל הכלים,
מתחברים אל גוף אחד,
מחבקים אותי,
ומנחמים.
ויש משהו יפה,
בזה שהוא לא מודע אליי,
בזה שהוא זר,
ובכל זאת איתי.
תגובות (4)
זה ממש ממש נוגע. זה טוב
תודה!!
זה מדהים (:
תודה רבה!