לא יודעת די

justanotherone 07/03/2019 56 צפיות אין תגובות

את קולטת שזה באמת נגמר כשהכל מתחיל להזכיר לך אותו.
אותם ספסלים באותה השדרה שהצלחתם לשבת שעות בכל אחד ואחד מהם.
המעיל שחרשת עליו באותו חורף שלכם ביחד, ושמעליו היה רק החיבוק שלו.
כל שיר ששמעת באותה התקופה.
הצ’אט איתו שעדיין מופיע לך מול העיניים.
הבית קפה.
הגינה.
אתם רחוקים, ועם זאת הוא בכל מקום.
הוא צץ ומופיע, הוא במחשבות שלך כל רגע ביום.
איך מפסיקים את זה?
זה מקיף אותי, במכשיר המטומטם שאני מחזיקה בין הידיים, בשכונה הקטנה מדי שאנחנו חיים בה.
אני רוצה למחוק.
אני רוצה שזה יפסיק

לא יודעת די
דרוג הסיפור 3 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך