[02/07/2018] עדכון כותב

Dr_Ellert 02/07/2018 125 צפיות 6 תגובות

לכל קוראי המכובדים (וגם אלו שלא, אני מניח),

הייתה לי תקופה מעניינת מאז שעברתי להגיב בכמה אתרים שונים. אני חייב להודות: אני הייתי בטוח שהיום האינטרנט מלא בקוראים יותר מאשר כשהייתי בן 15… אבל אני רואה שיש דברים שלא משתנים. כאילו, כן, יש יותר קוראים – אבל הייתי בטוח שיהיו יותר מגיבים… סקרנים או פתוחים.


טוב נעבור לדון בנושא הגדול על הפרק: אלי מטרד.
מטרות הסיפור – עבורי – היו כדלקמן:

1. להכיר את הקוראים באתר (TALE בעיקר) קצת יותר מקרוב. מה הכימיה בין החומר הכתוב שלי אליהם (ציפיות, רעיונות, תפיסה עמוקה ותפיסה שטחית) וכמובן ת’כלס: הם בכלל אוהבים את מה שאני כותב?
2. עבודה עם דמויות שהן לא שלי, אתגר לא פשוט בפני עצמו. זה דורש התחברות לדמויות, להבין מה מניע אותן, מה מאפיין אותן בעיני אחרים וכו’. משהו שלא בא בטבעיות במיוחד, אבל שמחתי להיעתר לו.
3. עבודה בפורמט מצומצם (מאוד) – חבר’ה, שני עמודים לפרק זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע. לפני שהתחלתי את אלי מטרד הייתי כותב פרקים של 15-20 עמוד בכיף. היה כל כך הרבה לקצץ שאלי מטרד הרגיש כמו בית מטבחיים. הרשו לי לצטט את מארק טוויין: “הייתי כותב מכתב קצר יותר, אך לא היה לי את הזמן לכך.”
4. בניית סיפור קשת קצר – אתגר בו נכשלתי קשות. במקור תכננתי לסגור את הסיפור (לפחות את החלק הראשון שלו) בפרק 15. כולכם יודעים לאן זה הגיע.

עכשיו אשמח קצת להרחיב בקצרה על הסיפור עצמו. הייתי רוצה שתדעו מאיפה העמדה שלי נובעת.
במקור היה לי רעיון לקומיקס ישראלי נטול שם (עדיין אני לא בטוח איך לקרוא לו), על חבורה מאוד משונה של ישראלים אליהם מתגלגלים האלים המצריים. האל רע מגייס אותם, ויחדיו הם צריכים לעצור את אלי מטרד מלממש את תכניתם.
אי-שם ב-2017 כשהצטרפתי לאתר TALE ראיתי חבר’ה שיוצרים סיפורי הרשמה. אחריי הכישלון הנחרץ של “לעולם לא עוץ” (ראוי לציין שבבלוג שלי הוא זכה מדיי פעם לתגובות, כאן כמעט ולא) החלטתי לבדוק למה. החלטתי שאחקור מה טיבם של כותבי האתר דרך סיפור הרשמה. אבל איזה סיפור לבחור? הרהרתי בין סיפורים רבים שהיו ברשותי, ואז חשבתי “יש את האחד עם האלים המצריים… למה שלא אשתמש בסיפור ההרשמה כהסבר לאיך רע מצא את האלים המצריים?” ומכאן נבע בערך כל גרעין העלילה והמניע לדמויות הגדולות.

אני רק רוצה להגיד שחלק מכם עשו פחות או יותר מה שפחדתי שתעשו, ויצרתם מן דמויות “פאוור-פנטזי” שכאלה (כמו זואי וינברג\אתנה או איזבל בלו-ריין\סוסאנו). כותבים מנוסים יותר הביאו דמויות שיותר קיוויתי לראות (דיאנה סהר\ארטמיס או חצי-האל אריאל מרון) כאשר קומץ באמת לא פחד ללכת למקומות קיצוניים עם הדמויות שלהם, שזה מה שרציתי באמת (כמו סינתיה פגאן\סקתך או לילי גרין\דמטר).
דמויות במיוחד כמו דיאנה או אפילו תום עדן (הגלגול של בלדר) פחדתי לשלב, חשבתי שהן לא יהיו מעניינות. אבל כשראיתי איזה ספקטרום דמויות קיבלתי כאן, חשבתי שהכימיה ביניהן עשויה להפוך עם התקדמות העלילה למגוונת ועשירה. אני מקווה שזה פגע שם.

בנוסף לקחתי הרבה מאוד מהדברים שכתבתם ורשמתי לי. מה שעניין אותי יותר זה פחות לתקן את הסיפור לפי ההערות, אלא יותר… לחפש דפוסים. לראות מה בדיוק מניע אתכם, במה התמקדתם בפרק. האם הצלחתם לעלות על ניואנסים קטנים? האם הבדיחות הצחיקו? האם הדרמה הייתה מוגזמת? האם הקרבות ברורים? בכנות, אלה הדברים שבאמת עניינו אותי בתהליך הכתיבה-מענה שהלך כאן.
בצער רב רק חופן מגיבים זעום המשיך להגיב, ואני לא מתבייש לנקוב בשמות:
באתר TALE , Phoenix היחידה שהמשיכה להגיב באופן מתודי. בהתחלה הרמתי גבה – תמיד התגובות שלך נשאו מאין… נימה מסוימת הייתי אומר, משהו שבחרתי לפרש כאכזבה. אבל עדיין המשכת להגיב – אז הבנתי שכנראה יש כאן משהו מאוד לא שטחי, ואת אולי מחפשת בסיפור משהו בעצמך, או שאת סקרנית לראות איך הכל יסתיים (מבחינת התהליך, לא תוכן).
באתר Wattpad לירון המשיכה להפגיז, גם אם בדיליי. נדמה שאהבת את הסיפור, וזה גרם לי לתמוה. ארחיב על כך מיד, אבל כבר עכשיו אני אומר: אני אישית חושב שהסיפור בינוני מאוד. סיפורים אחרים שלי כמו “דבר קטן ורע” (סיפור קצר) או “אל תוך הלילה” (סיפור אפי שאני עובד עליו) או אפילו הפאן פיק שלי על ארץ עוץ היו מתוכננים הרבה יותר טוב, בעלי רבדים עמוקים יותר, סגנון כתיבה עשיר יותר, שפה טובה יותר… תמיד הפתיע אותי שנהנית. לא יודע, זה שימח אותי, אבל בעיקר הפתיע אותי. נגיד את זה ככה – לא הייתי מתפלא אם היית פחות מרוצה מהפרקים.

חוץ מזה היו מגיבים שחזרו מדיי פעם, אבל הם באו והלכו. אם חלקכם עדיין קראו ופחדו להגיב – אז אני רוצה שתדעו שאני שמח שחזרתם וקראתם. מקווה שהפקתם מהסיפור הזה את מה שחיפשתם.

ובזאת אני עובר לדעה האישית שלי על אלי מטרד.
איזה בלגן של סיפור.
הוא התחיל בטון מאוד מסוים וספציפי, עם קצב ואופי, ואז פתאום בפרק 7 או 8 פשוט קפץ על רקטה וטס מהר מדיי. כבר מההתחלה הסיפור דיי נכנס לברדק, ולא הצלחתי לשלוט בו. ברגע שהפרק יוצא, איך אומרים? No backsies? מה שקראו אז קראו. אי אפשר לבטל את זה.
דמויות – הו אלוהים הדמויות. יותר מדיי מהן אם תשאלו אותי. תחשבו שבספר כמו “משחקי הכס” יש 11 דמויות בערך, כאשר כל דמות מקבלת פרק משלה ואינה מוגבלת בכמות התוכן שאפשר להכניס פר-פרק. תחשבו שכאן היו לי… בוא נראה… 5 בכוח העתודה… 4 בכנען החדשה… 4 אלי מטרד… אל שמש אחד… ואת כל זה אני צריך לדחוף פחות או יותר בפרקים שהם בין 2-3 עמודים, כי אחרת הקוראים באתר לא יטרחו לבדוק.
לקח לפעם הבאה אם אעשה סיפור הרשמה – להגביל את כמות הדמויות, והכי הרבה לקחת דמויות כרזרבה. ואוו זה היה חוסך לי כ”כ הרבה.
קשת עלילתית – אם היא קיימת. לכאורה הסיפור שמתחת לסיפור (כמו שג’ון טרובי אוהב להגדיר את זה, Designing Principle) זה על קבוצת גיבורים שלא מצליחה לקבל על עצמה את “הקריאה” (כלומר הרצון להילחם ברשע לצורך העניין) לא מצליחה להביס את האיום הגדול אבל לומדת שהמאבקים הם לא בדיוק שחור ולבן – הפסד אינו בהכרח הפסד, ניצחון אינו בהכרח ניצחון. זה יותר סיפור הישרדות, כיבוי שריפות, אימה אם תרצו.

אני אישית חושב שהסיפור בינוני במקרה הטוב ביותר. כבר מההתחלה כשערכתי את פרק 3 איזה 10 פעם בערך, אם לא יותר, הבנתי שעשיתי טעות גדולה – אבל היה מאוחר מדיי. ההצגה חייבת להימשך, לא? גם ראיתי שממש אהבתם להגיב, אז החלטתי לפרסם לפחות בשבילכם.

וכן, כבר מההתחלה בערך, כבר מאזור פרק 3 בניתי על קבר סת’. למעשה הסיפור במקור התחלק לשלושה חלקים:
חלק ראשון – החבורה מתאחדת. במקור רציתי גם שזואי תהפוך למרגלת, אבל התמזמזתי עם זה קצת וזה לא יצא כמו שצריך. הכל דיי התפוצץ לי עם פרק 27 – לקח לי הרבה זמן להוציא אותו כי יצאתי קרח משני הצדדים: גם אם הייתה נשארת מרגלת כח”ע (כוח העתודה) היו שמים לב. אם לא, כל הבילד-אפ המטורף סביב זה ירד לטמיון. זה גם גרם לי להרים גבה – אף אחד לא התלונן על זה. הייתי ממש מופתע. הייתי בטוח שרובכם כבר בפרק 27 תגידו “כל הבילד-אפ הזה לחינם…” אבל לא. מעניין ומוזר. תכננתי באמת לסיים את החלק הראשון בקבר סת’ וקצת לשפוך אור בנוגע לעבר של אלי מצריים. הרגשתי שזה חשוב, כדי להבין קצת יותר טוב מה קרה שם. לא רציתי לאיית לכם מילה במילה ואת הכל… אבל כל הסיפור של וואדג’ת וקבר סת’ הרגיש לי נחוץ כדי להחזיר את הטון הנכון לסיפור.
חלק שני – כח”ע בבית חורון. הם מנסים לעבוד כצוות, אבל לא באמת מצליחים. חשד מתפתח במיוחד אצל דיאנה (שפקפקה ברע בערך מהפרק הראשון), אצל זואי המצולקת (שפקפקה אגב ברע לא פחות מדיאנה). אריאל מחליט לעזור ללילי להבין מה קרה ביום שבו רצחה את אבא שלה (לילי מתוודה לאריאל לגביי מה שראתה בקבר סת’, מה שארישתו עשתה לה).
בנוסף גם כח”ע וגם כח”ד (כנען החדשה) מנסים למצוא בכל דרך אפשרית את האלים המצריים: מדיות חברתיות, כתבות בעיתון, מה לא. הם נכשלים, והחלק נגמר כששיניתו מחליט להסתכן ולהשתמש ב-“קליפות עץ הבריאה” שלו ומגלה שהם “רדומים” – וזאת הסיבה שלא היו בסביבה בכלל. למזלו של רע, הוא מצליח לעלות על שיניתו בתהליך (כפי שהוסבר בפרקים הקודמים, הוא יכול) ומוצא את הילה, הגלגול של הורוס.
חלק שלוש – דיי קצר, שלושה או ארבעה פרקים. כוח העתודה יוצא לעצור את שיניתו, ובתהליך נלחם קרב דיי אבוד. עם זאת הם שורדים מספיק זמן עד שהורוס מגיעה, בדרך נס מביסה את סת’, ומטרד מסתלקים.
זאת גם דר”א ההתחלה של הסיפור שלי אני מאמין.

אז זה כל מה שרציתי להגיד על מטרד. היה פרויקט מעניין, אבל אני לא מתכנן להמשיך אותו בזמן הקרוב. בכוונה נתתי כאן את כל הסיכום בנקודות קצרות כי אני חושב שמיציתי את הסיפור, ואני חושב שגם אתם כקוראים. אני יודע שאם הייתי קורא הייתי ממצה.
אני רק רוצה להגיד כמה מילים: עלעלתי בחלק מהסיפורים שאתם מעלים לאתר. כל אחד ואחת כותבים עם סגנון ומדהים, והופתעתי שמשכתי חבר’ה מקאליבר שכזה.

Phoenix – שתדעי לך שאני כמה שנים כותב עם מישהו סיפור ביחד (יותר נכון התחלנו, היום הפסקנו ואנחנו רק מפתחים אותו בשלב הזה) והוא לא הגיע לחצי מארסנל הידע שיש לך על כתיבה. זאת מחמאה, כי זה היה עוזר לי מאוד. כשאני זורק מונחים לאוויר כמו “קליימקס” או “שלוש אקטים” או “פירמידה אבסטרקטית” את יודעת על מה אני מדבר. מה שמדהים זה שאת ברמה גבוהה… ועדיין נהנית ממטרד. בשלב הזה הנחתי שאת מגיבה מתוך נימוס.

Puma161 – שקטה, אבל יודעת טוב מאוד מה את עושה. מדיי פעם כשהייתי חוזר לעלעל בדפי הדמות, ראיתי את הניואנסים והמחשבה. גם החמיא לי כשעלית כבר בהתחלה על ארישתו. זה היה דיי מרשים. כאילו, זה דיי שם בחוץ, אבל לא רמזתי על קשר בין השניים בשלב שהעלית את התיאוריה.

Liron100 – מעריצה מספר אחד של הסיפור. רק שתדעי לך, רק בגלל שכתבת שאת אוהבת את הרומן בין לילי ואריאל אז השארתי את זה. זה מעניין, כי אני לא ראיתי ממש ניצנים של רומן, אבל את כבר מההתחלה שמת לב. זה סיקרן אותי, ורציתי לראות כמה רחוק אלך עם זה. ותודה על ההערכה המטורפת.

.My name is Yuval. – אם את עדיין מגיבה כאן, יש לך כברת דרך ככותבת. אני מקווה שלא תשתמשי במטרד כרפרנס איך לכתוב דמויות, כי יש שם טעויות רבות וזאת גם לא מטרתו של הסיפור. מה שכן אני מקווה שתמצאי מי שילמד אותך, ותחזרי לאתר אדירה פי שתיים.

Gray – הצטרפת למסיבה קצת מאוחר, אבל הגעת. רק רוצה להגיד שאת\ה גאון או מזליסט טהור, כי לרגע באמת תהיתי אם הצלחת לעלות על הקוסמולוגיה בסיפור כבר מההתחלה, כשהכנת את הדמות של בלדר. אני נרתעתי לרגע, וחשבתי “ואוו הסיפור עד-כדי כך פשוט וברור?” לרגע פחדתי, אבל ראיתי שלא הגבת על זה משהו נוסף והחלטתי לראות איך הדברים מסתדרים. אם הצלחת להבין איך הכוח של האלים עובד – אני מצדיע לך.

לפני שאסיים לחלוטין, יש קטע אחרון של מטרד שאני אעלה בקרוב. הוא כבר דיי כתוב, זה רק “סרט” להדק סביב כל החבילה הזאת של מטרד. משהו נחמד, כי פשוט הרגשתי שפרק 28 היה כזה… לא יודע, אני לא אהבתי אותו במיוחד, זה לא הוגן לתת לכם משהו כזה. אגב, הוא היה מוכן מינואר – הסיבה היחידה שהוא כאן היא רק כי ערכתי אותו ללא סוף, אבל לא הצלחתי לעשות ממנו משהו נורמאלי. אז השלמתי עם זה, נתתי כמה טאצ’ים אחרונים והעליתי אותו.

ואוו. שלושה-וחצי עמודי וורד של חפירה על אלי מטרד. לא חשבתי שהיום עוד יגיע. בכך לדעתי אסיים ואמצה את כל הנושא, ולשאלות נוספות אל תהססו להגיב.

האם אני אמשיך לכתוב באתרים השונים? (Tale, Wattpad, Bookstory, Israblog) בוודאות כן. אני אשמח במיוחד לראות מה אתם כותבים. ראיתי ש- Phoenixכבר עובדת על סיפור הרשמה בשם “דמעות מדוזה” שהייתי שמח לראות קורם עור וגידים. Liron100 בדיוק חזרה להגיב, אני מתרגש מאוד. הסיפור שלה “אלכס גייר” נבחר ע”י העורכים באתר – אל תזלזלו בכלל.
האם אני אמשיך לפרסם? אני לא יודע. לא בקטע להעליב, אבל מבחינת תגובות – האתר דיי יבש. בניתי על יותר מגיבים, וככל הנראה לא הצלחתי למשוך יותר מדיי. כנראה שהכתיבה שלי עדיין בינונית. כדאי להמשיך להשחיז אותה עד שתשתפר!
בנוסף, האתרים האלו דיי “מסרסים” לי את הכתיבה. אני לא יכול להשתמש בגופנים שונים (בולט, נטוי וכו’) האנשים רגילים לפורמטים קצרים ולא לארוכים… אני פשוט לא בנוי לזה. אם יהיה לי רעיון לסיפור שיכול לעבוד באתר כמו Tale או Wattpad אני כנראה אעלה אותו.

למי שסקרן (חצי מכם בטח כבר הפסיקו לקרוא בשלב זה) דברים נוספים שאני עובד עליהם בעודי כותב את העדכון הזה:

אל תוך הלילה
אין לי כוח להרחיב על זה יותר מדיי. סיפור אפי שלי, כתבתי עליו כאן באתר בעבר. אני חושב שהעליתי אפילו סיפור קצר בשם קליסטרטה (Israblog) שמבוסס על דמות מהסיפור. בשבועות האחרונים עסקתי בשירה יוונית (ועל הדרך גם בשירה בכלל). חקרתי אותה בשביל פיתוח העולם שלי (הימנונות הומריים, שירת הסיודוס). במקור זה היה צריך להיות ספר אפי גדול, אבל… משהו בי השתנה בשנתיים האחרונות, והחלטתי ללכת על פורמט של סיפורים קצרים, לאו-דווקא קשורים. הייתי מרחיב, אבל אין טעם. מי שסקרן יכול לקרוא אצלי בבלוג כאן:

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861129&blogcode=14679230

ממלכות מתנגשות
זה סיפור שאני וכותב נוסף עובדים עליו. מדובר בעולם המערכה שלי (“שטן”) בשילוב עם עולם “ממלכות” שלו. יכול להיות שחלקכם קראתם סיפור קצר שמבוסס עליו – “ממצחו של אל” שהבאתי כאן. אני אישית הייתי מרוצה ממנו וכך גם הכותב האחר, ולכן חשתי צורך להעלות אותו. הסתקרנתי לגלות מה אתם תחשבו.

הבלוג
כרגע הבלוג דיי שומם ת’כלס. אני בעיקר מעלה לשם טורי מידע ודעה. בחודשים האחרונים תרגמתי את סדרת הסרטונים של EXTRA CREDITS בשם EXTRA SCI FI והעליתי את המתורגמים לבלוג (עם קישור ליוטיוב כמובן). בנוסף מדי פעם אני מתרגם את ג’ורדן הארווי, חובבת כתיבה ביוטיוב שמעלה ביקורות וסיקורים. אני מוצא את הערוץ שלה שימושי. אני מקווה אגב שבקרוב היא כבר תאשר את התרגום שלי לבניית קוסמולוגיה, ואז אוכל להעלות את זה גם לבלוג.
בנוסף התחלתי לעבוד על סדרת טורי מידע קצרים בשם “שירה על רגל אחת” שבעיקר מתייחסת לשירה אפית, ומה היא שירה בכלל ואיך זה עובד. מעולם לא הבנתי שירה וחשבתי שזה פורמט יומרני יותר משהוא מהנה… אבל לאחרונה גיליתי שהיא מרתקת למדיי ובצער רב מאבדת את מה שבעיניי הופך אותה למעניינת מלכתחילה.

ואוו.
משהו שתכננתי שיהיה שני עמודים יצא שלושה וחצי. לא מפתיע כשמדובר בי. אבל הפוסט הזה לא בא לדפוק חשבון או לעשות טובות – זה נטו בשביל מי שרצה לדעת. אני אפילו לא אטרח לחתוך לערוך או לצמצם – אני יודע שאם אתם באמת רוצים, אתם תקראו את זה עד הסוף.

תמשיכו לכתוב!

[02/07/2018] עדכון כותב
דרג את הסיפור

תגובות (6)

קודם כל, תודה על המחמאות. הבנה בתהליכים ומושגים הוא רק כלי עזרה אבל הכתיבה עצמה יכולה להתבצע בלי הכלים האלו.

איי איי איי… ידעתי שהולך לקרות רק אחד משתי הדברים הבאים:
1. אתה הולך לעצור את הפרוייקט ‘אלי מטרד’.
2. אתה הולך להרוג כמה דמויות כדי לתת לסיפור אוויר (כשאחת הדמויות שלי, דיאנה, על הכוונת).
לצערי, לא השכלת לבצע את האפשרות השניה… מה שהיה מעלה את העניין.

בקשר לתוכן… צריך לקרוא את הכל כמקשה אחת ולא בהפרדה. מעבר לכך, הלכתי לאיבוד בין הדמויות… לא זכרתי מי זה מי ומה קו העלילה של כל דמות. וזה פגע… פגע מאוד חזק בסיפור כי כבר לא היה לי כוח לחזור לפרקים קודמים כדי להיזכר מי זה מי. ואז כל התוכן שכתבת והשקעת ‘צף’ ולא היה מעוגן בשורשים בתחילת הסיפור. זה גרם לבילד אפ לא לעבוד עלי כי פשוט התוכן שקראתי צף מבלי להבין את המשמעות שנבנית כמו רפסודה הצפה על הגל הגדול של הבילד אפ מבלי לממש את פוטנציאל ה’גלישה’ של אותו מתח.

ממש חבל

לגבי ההערה שלך על הבילד אפ לקראת הסצנה בקבר סת… אתה לא הפנמת שאתה כותב און ליין ולא לספר. לקוראים יש זיכרון קצר ולכן, כל ניסיון לבנות מתח די מתמוסס כי עובר הרבה זמן. מצד שני, לפרסם פרק כל יום (בהנחה שהכל כתוב) זה גם לא נכון כי זה עמוס מדי… המסקנה שלי זה שיש כתיבה לספר וכתיבת תוכן לאתר… המטרות והדרכים להשיג אותן הם שונים.
בכתיבת פרק לאתר צריך את אפקט ה’וואו!’ לכל פרק כדי למשוך קוראים ולכן סיפור בהמשכים לא בנוי לזה.
לדעתי, אתה צריך לכתוב עבור עצמך ולהיות שלם עם מה שכתוב כולל הטעויות. זה חלק מעניין הלמידה.

אני אהיה קצת עוקצנית וארשום שלמדתי ממך איך לא לעשות סיפור הרשמה… אתה יכול להסתכל בסיפור ההרשמה שלי ושם תראה שסרבתי לשתי דמויות שהוצאו לי. הדמיון הוא הכלי הכי חזק שלי ואותם דמויות לא משתלבות בסיפור שאני מנסה לספר (וגם הכיוון עצמו שהכותב רצה). יכול להיות שיצאתי מעפנה אבל בסוף צריך לצאת סיפור שאני רוצה.

בקשר לאתר Tale, סיפור טוב הוא סיפור שמדביק אותך לדף\מסך מבלי שצריך להשתמש באותיות נטויות, הדגשות וכו’…
מה שכן, העיצוב החדש עצמו של Tale הוא לא לטעמי.
הייתי רוצה להוסיף אותך ל’מועדפים’ ולקבל התראה מבלי שאכנס לאתר בכל פעם כדי לראות אם כתבת משהו.
כל הכבוד לך שאתה מבצע פרוייקטים נוספים… אני בעצמי מתלבטת אם לצאת מכיוון Tale לעוד מקומות… אולי יהיו לך המלצות.

מה שכן, אני ממש אשמח לעוד סיפור ממך.
התרשמתי ממך לטובה :)

02/07/2018 10:31

    ראשית כל – תודה!
    ואני עדיין עומד על שלי בעניין – גופן נטוי\בולט או שליטה בפיסוק אלו כלים שנותנים לי אפשרויות עריכה נוחות. זהו שירות שאתרים כמו TALE צריכים להציע.

    02/07/2018 11:03

ליטרלי הגבתי את זה לפני יומיים והרגע קלטתי שזה לא נשלח -_- מזל שהעתקתי לפני…

וואי. התחלתי לקרוא ואז קלטתי שאני כנראה אעשה לעצמי טון ספוילרים אז הפסקתי XD בכל מקרה, אני כל כך מצטערת שנראה כאילו הפסקתי לקרוא (למרות שזה בערך מה שקרה. אני לא חובבת גדולה של סיפורי מיתולוגיה והם נוטים להימאס עלי דיי מהר), אבל לפני שבוע שבועיים נזכרתי פתאום בסיפור וחשבתי להמשיך, אבל מודה שהסיפור המשיך כל כך הרבה מעבר למקום שהפסקתי שכבר שכחתי איפה אני. מה… מה אני מנסה לומר פה בעצם: 1. נראה לי טוב שלא המשכתי לקרוא את ההודעה.
2. אתה עומד לקבל בוסט רציני של תגובות ממני מתישהו בשבועות הקרובים כשיהיה לי זמן להמשיך (חופש עמוס מאוד).
3. תודה על המחמאה בהתחלה (בקשר לאריאל, אני לוקחת אותה לעצמי ברשותך).
4. בטח היה לי יותר מה לומר אם הייתי קוראת את ההודעה כולה אבל… לא קראתי כי אני בפוביה מספוילרים.
5. זה יופי של סיפור לדעתי :)
6. מהתגובה של פוניקס הבנתי שאתה עומד לעצור את זה? חבל לי, אני תוהה אם שווה לי להמשיך במצב הזה?
אמממ טוב, בקיצור – אשמח לדעת ממך אם שווה לי להמשיך לקרוא את הסיפור (בעיקר את הקטע עם קבר סת’ שמסקרן אותי מאוד) :)
זהו, נראה שלקחת על עצמך פרויקט רציני והצלחת להסתבך איתו. אני מקווה שמה שסיבך אותך כאן יעזור לך בפרויקטים אחרים (הבאים, אם תחליט לעשות עוד משהו בסגנון)~

05/07/2018 18:07

    כן יש ספוילרים בסוף ההודעה לגביי התכניות שהיו לי (כן, לשון עבר; אני לא מתכוון להמשיך את מטרד נכון לעכשיו) לסיפור. בכוונה פרסתי אותן כי אין לי כוונה להחזיק את מי שקורא את הסיפור בחשכה.
    לדעתי? לא באמת שווה לך להמשיך. אני אישית חושב שהוא יצא בינוני, אני לא בטוח אם הסיום מתגמל (כן יש עוד חלק אחד אחרון שאוציא בקרוב שסוגר לבינתיים) וזהו.
    ואני מודע היטב לסיבות שהסתבכתי איתו, וזה בהחלט יעזור לי לפרויקטים לעתיד. השכלתי הרבה מהניסיון הזה. סך הכל זאת הייתה המטרה האמתית כאן – שיעור שישמש אותי בעיקר, ואולי גם אחרים :)

    05/07/2018 18:23

מאוד אהבתי את הסיפור של מטרד, אבל באמת שבאיזשהו שלב זה התחיל להיות פחות טוב, אבל מאוחר יותר ממה שאמרת.
בנוגע למה שכתבת על תום – זה כנראה היה מזל/צירוף מקרים או משהו דומה. פשוט כתבתי דמות שהסתובבה לי בראש בלי שיהיה לי משהו לעשות איתה.

אמנם אין הרבה תגובות באתר (הניחושים שלי הם שזה בגלל שהוא שורץ אנשים כמוני שלא יודעים לכתוב ביקורת או פשוט שהסיפורים של כולנו מזעזעים מדי בשביל שמישהו יתייחס אליהם) אבל אלו שיש בדר”כ שימושיות או לפחות מעודדות.

אשמח לקרוא בהזדמנות את הסיפורים האחרים שכתבת עליהם. ולגבי הכתיבה שלך – היא מהיותר טובות שנתקלתי בהן באתר.

מקווה שיש איזשהו הגיון בכל מה שכתבתי פה, אחת בלילה זו לא השעה שלי.

20/07/2018 01:08

    תודה על התגובה! כן, שעה אחד היא קשוחה.
    והייתי בטוח שעלית על הקונספט של הסיפור.
    ותודה על המחמאות – אני שמח לשמוע שזה מה שחשבת על הכתיבה שלי.

    20/07/2018 01:23
23 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך