A sweet dream

LostSouls 20/12/2015 1510 צפיות 7 תגובות

While noting the sun’s brightness and the liveliness of the crowd enjoying the spring together in the green park full of blooming flowers, I fell into a sea of colors. Time may have passed but I could not feel the change of it. With my eyes widely open, I see every color and every shade of it. Breathing was something that suddenly didn’t matter nor was needed, for the sea of colors took my breath away. As suddenly as I fell into it, the colors died into a dark black, swirling around and engulfing me. The colors that took my breath away never gave it back, only now the lack of breath was something that worried me. For another wish, for another dream, I do not want nor need my breath. Take everything away from me but keep me inside that unending dream. Let me hear the laugh of the people that I love, let me remember them by those bright and bold colors. By every shade of color I will remember everything that I love, every memory that I hold dear. For all those that I lost I care not to lose everything else to see again that sweet dream.

Once again I lose myself to every dark memory, forgetting my brightest memories, even though I sweared to never do so. As black slowly eats me away, will you sing me one last song? One last melody is all I wish from the last brightest memory I will ever see.

As I close my eyes your melody once again saves me with it’s colors swirling around the black and painting it like a canvas.

Even right before death I will not forget you.

A sweet dream
דרוג הסיפור 4 | 5 מדרגים

תגובות (7)

הייתי רוצה להבין מה כתוב אבל אחמ.. אני ואנגלית שמיים וארץ :(
אבל אני בטוחה שזה יפה!

20/12/2015 23:38

    חחחח אני יכולה לנסות לתרגם את זה אם באלך.
    או פה בתגובות או לפרסם את זה בנפרד?

    21/12/2015 00:02

    ניסיתי לתרגם הכול…התעצלתי סליחה.. אבל הצלחתי לתרגם את החלק הראשון אז הנה אם באלך לקרוא ^-^

    בזמן שהשמש הייתה לה בהירה וקהל האנשים הביט בשמחה בפרחים הפורחים בפארק הירוק בזמן האביב, אני נפלתי אל תוך ים של צבעים. זמן אולי עבר אך לא יכולתי להרגיש את השינוי שלו. כשעיניי פתוחות לרווחה, אני רואה כל צבע וכל גוון שלו. לנשום פתאום היה משהו שלא היה חשוב ולא היה צריך, כי ים הצבעים גנב את נשימתי אל תוך צבעיו. פתאומי כמו שנפלתי אליו, צבעיו של הים מתו אל שחור שהסתובב סביבי ובלע את כולי. הצבעים שגנבו את נשימתי מעולם לא החזירו אותה בחזרה, רק עכשיו מצאה אותי הדאגה והפחד של חוסר הנשימה.
    בשביל עוד משאלה, בשביל עוד חלום, אני לא רוצה ולא צריך את נשימתי. קחו ממני את הכול, אבל תשאירו את החלום הלא נגמר הזה

    21/12/2015 00:17

לא רע, אהבתי את הרעיון עם הצבעים

21/12/2015 00:08

    תודה רבה (: הקטע של הצבעים מאוד מושפע (כי אני לאחרונה מאוד מושפעת) מספר שאני כרגע קוראת שצבעים זה חלק גדול מאוד מהתרבות בסיפור ובעולם בספר.

    21/12/2015 00:18

היי ! איזה מאמי, תרגמת! וואי רעיון מקורי ויפה!
אהבתי ^^ לילה טוב

21/12/2015 00:48

יופי של כתיבה ! אהבתי מאווד.

21/12/2015 01:16
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך